תלמוד ירושלמי סוטה ה׳:ה׳Jerusalem Talmud Sotah 5:5
א׳משנה: בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן הוּרְקְנוֹס לֹא עָבַד אִיּוֹב אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא מֵאַהֲבָה שֶׁנֶּאֱמַר הֵן יִקְטְלֵנִי לוֹ אֲיַיחֵל. וַעֲדַיִין הַדָּבָר שָׁקוּל לוֹ אֲנִי מְצַפֶּה אוֹ אֵינִי מְצַפֶּה לוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר עַד אֶגְוַע לֹא אָסִיר תֻּמָּתִי מִמֶּנִּו לִמֵּד שֶׁמֵּאַהֲבָה עָשָׂה.
1
ב׳הלכה: בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן הוּרְקְנוֹס כול׳. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה. חַי אֵל הֵסִיר מִשְׁפָּטִי וְשַׁדַּי הֵמַר נַפְשִׁי. שֶׁאֵין אָדָם נוֹדֵר בְּחַיָיו שֶׁלְּמֶלֶךְ אֶלָּא אִם כֵּן אוֹהֲבוֹ. מִשּׁוּם רִבִּי נָתָן אָמרוּ גַּם הוּא לִי לִישׁוּעָה כִּי לֹא לְפָנָיו חָנֶף יָבוֹא.
2
ג׳כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וְאָהַבְתָּ אֶת יי אֱלֹהֶיךָ וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר אֶת יי אֱלֹהֶיךָ תִירָא וְאוֹתוֹ תַעֲבוֹד. עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה וַעֲשֵׂה מִיִּרְאָה. עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה. שֶׁאִם בָּאתָה לִשְׂנוֹא דַּע שֶׁאַתְּ אוֹהֵב וְאֵין אוֹהֵב שׂוֹנֶא. עֲשֵׂה מִיִּרְאָה. שֶׁאִם בָּאתָה לְבָעֵט דַּע שֶׁאַתְּ יָרֵא. וְאֵין יָרֵא מְבָעֵט.
3
ד׳שִׁבְעָה פְרוּשִׁין הֵן. פָּרוּשׁ שִׁכְמִי. פָּרוּשׁ נִקְפִּי. פָּרוּשׁ קִיזַיי. פָּרוּשׁ מַנְּכָיָיה. פָּרוּשׁ אֵדַע חוֹבָתִי וְאֶעֱשֶׂנָּה. פָּרוּשׁ יִרְאָה. פָּרוּשׁ אַהֲבָה. פָּרוּשׁ שִׁיכְמִי. טְעִין מִצְוָתֵיהּ עַל כֵּתְפֵיהּ. פָּרוּשׁ נִיקְפִּי. אֲקֵיף לִי וַאֲנָא עֲבִד מִצְוָה. פָּרוּשׁ קִיזַיי. עֲבִיד חָדָא חוֹבָה וְחָדָא מִצְוָה וּמְקַזֵּז הָדָא עַם הָדָא. פָּרוּשׁ מַנְּכָיָיה. מַאן דִּית לִי מַה אֲנָא מְנַכִּי עֲבִיד מִצְוָה. פָּרוּשׁ אֵדַע חוֹבָתִי וְאֶעֱשֶׂנָּה. אֵיידֵי חוֹבְתָא עָבְדִּית דְּנַעֲבִיד מִצְוָה דִּכְוָותָהּ. פָּרוּשׁ יִרְאָה. כְּאִיּוֹב. פָּרוּשׁ אַהֲבָה. כְּאַבְרָהָם. אֵין לָךְ חָבִיב מִכּוּלָּן אֶלָּא פָּרוּשׁ אַהֲבָה כְּאַבְרָהָם.
4
ה׳אַבְרָהָם עָשָׂה יֵצֶר רַע טוֹב. וּמַה טַעֲמָא. וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ. אָמַר רִבִּי אָחָא וְהִפְשִׁיר עִמּוֹ וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית. אֲבָל דָּוִד לֹא הָיָה יָכוֹל בּוֹ וְהָרְגוֹ בִלְבָבוֹ. מַה טַעֲמָא וְלִיבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי.
5
ו׳רִבִּי עֲקִיבָה הֲוָה מִיתְדַּיֵּן קוֹמֵי טונוסטרופוס הָרָשָׁע. אָתָת עָנְתָה דְּקִרְיַת שְׁמַע. שְׁרִי קְרִי וְגָחַךְ. אָמַר לֵיהּ סַבָּא סַבָּא. אוֹ חָרָשׁ אַתְּ אוֹ מְבָעֵט בִּייסוּרִין אַתְּ. אָמַר לֵיהּ תִּיפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא. לָא חָרָשׁ אֲנָא וְלָא מְבָעֵט בִּייסוּרִין אֲנָא. אֶלָּא כָּל יָמַיי הָיִיתִי קוֹרֵא אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה. וְאָהַבְתָּ אֶת יי אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאוֹדֶךָ. רְחַמְתֵּיהּ בְּכָל לִבִּי. וּרְחַמְתֵּיהּ בְּכָל מָמוֹנִי. וּבְכָל נַפְשִׁי לָא הֲוָות בְּדִיקָה לִי. וּכְדוֹן דְּמָטַת לִי בְּכָל נַפְשִׁי וְאָתָת עָנְתָה דְקִרְיַת שְׁמַע וְלָא אַפְלְגִית עֲלֵיהּ. בְּגִין כֵּן אֲנָא קְרִי שְׁמַע וְגָחִךְ.
6
ז׳נְחֶמְיָה עֵמֹסוֹנִי שִׁימֵּשׁ אֶת רִבִּי עֲקִיבָא עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר. אִתִּים גַּמִּין רִיבּוּיִין. אַכִין וְרַקִּין מִיעוּטִין. אָמַר לֵיהּ. מַהוּ דֵין דִּכְתִיב אֶת יי אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וגו׳. אָמַר לֵיהּ. אוֹתוֹ וְאֶת תּוֹרָתוֹ.
7