תלמוד ירושלמי סוטה ו׳:ד׳Jerusalem Talmud Sotah 6:4
א׳משנה: עֵד אוֹמֵר נִיטְמֵאת וְעֵד אוֹמֵר לֹא נִיטְמֵאת. אִשָּׁה אוֹמֶרֶת נִיטְמֵאת וְאִשָּׁה אוֹמֶרֶת לֹא נִיטְמֵאת הָיְתָה שׁוֹתָה. אֶחָד אוֹמֵר נִיטְמֵאת וְעֵדִים שְׁנַיִם אוֹמְרִים לֹא נִיטְמֵאת הָיְתָה שׁוֹתָה. שְׁנַיִם אוֹמְרִים נִיטְמֵאת וְאֶחָד אוֹמֵר לֹא נִיטְמֵאת לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה.
1
ב׳הלכה: קַל וָחוֹמֶר לְעֵדוּת הָרִאשׁוֹנָה מֵעַתָּה כול׳. גִּידוּל בַּר מִינְיָימִין בְּשֵׁם רַב. כָּל מָקוֹם שֶׁהִכְשִׁירוּ עֵדוּת הָאִשָּׁה בָאִישׁ הָאִישׁ מַכְחִישׁ אֶת הָאִשָּׁה וְהָאִשָּׁה מַכְחֶשֶׁת אֶת הָאִישׁ. נִיתְנֵי. עֵד אֶחָד אָמַר. נִטְמֵית. וְאִשָּׁה אָמְרָה. לֹא נִיטְמֵית. אִשָּׁה אָמְרָה. נִיטְמֵית. וְעֵד אָמַר. לֹא נִיטְמֵאת. תַּנֵּיי דְּבֵית רִבִּי כֵן. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נְחֶמְיָה. הוֹלְכִין אַחַר רוֹב עֵדוּת. הֵיךְ עֲבִידָה. שְׁתֵּי נָשִׁים וְאִשָּׁה אַחַת עָשׂוּ אוֹתָהּ כִּשְׁנֵי עֵדִים וְעֵד אֶחָד. הָדָא דְתֵימַר בְּאִשָּׁה וְנָשִׁים. אֲבָל אִם הָיוּ מֵאָה נָשִׁים וְעֵד אֶחָד כְּעֵד בְּעֵד אִינּוּן.
2
ג׳רַב אָדָא בַּר אַחֲוָה אָמַר. עֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְטַמּוֹתָהּ. אֵין עֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְהַפְסִידָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. אָמַר רַב חִסְדָּא. מַה טַעַם אָמְרוּ. עֵד אֶחָד נֶאֱמָן לְטַמּוֹתָהּ. מִפְּנֵי שֶׁרַגְלַיִם לְדָבָר.
3
ד׳שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּאן לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה וּבְעֶגְלָה עֲרוּפָה הָיוּ עוֹרְפִין. רַב אָמַר. הָיְתָה שׁוֹתָה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. עֵד אֶחָד אוֹמֵר. נִטְמֵאת. וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים. לֹא נִטְמֵאת. הָיְתָה שׁוֹתָה. הָא [עֵד] בְּעֵד אֶחָד לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. פָּתַר לָהּ בִּפְסוּלֵי עֵדוּת. וְאִין בִּפְסוּלֵי עֵדוּת אֱמוֹר סוֹפָאּ. שְׁנַיִם אוֹמְרִים. נִיטְמֵאת. וְעֵד אֶחָד אוֹמֵר. לֹא נִיטְמֵאת. לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. הָא עֵד בְּעֵד לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. וְהֵיךְ רַב אָמַר. הָיְתָה שׁוֹתָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁנַיִם אוֹמְרִים נִיטְמֵאת. וְעֵד אָמַר לֹא נִיטְמֵאת [לֹא הָיְתָה] שׁוֹתָה. הָא עֵד בְּעֵד (לֹא) הָיְתָה שׁוֹתָה. פָּתַר לָהּ בִּפְסוּלֵי עֵדוּת. וְאִין בִּפְסוּלֵי עֵדוּת אֱמוֹר רֹאשָׁהּ. עֵד אוֹמֵר. נִטְמֵאת. וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים לֹא נִטְמֵית. הָיְתָה שׁוֹתָה. הָא עֵד בְּעֵד הָיְתָה שׁוֹתָה. הֵיךְ רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. אָמְרִון בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל. בִּפְסוּלֵי עֵדוּת הִיא מַתְנִיתָא. אָמְרִין בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל. בִּסְתִירָה אֲחֶרֶת הִיא מַתְנִיתָא. רִבִּי זְעִירָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. מַהוּ בִּסְתִירָה אֲחֶרֶת הִיא מַתְנִיתָא. אָמַר לֵיהּ. כֵּן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. כָּל הָהֵן פִּירְקָא מִשֶׁקִּינֶּא לָה וְנִסְתְּרָה. נִסְתְּרָה בִפְנֵי שְׁנַיִם. אָמַר אֶחָד. אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּיטְמֵאת בְּתוֹךְ כְּדֵי סְתִירָה. יֵשׁ כָּאן סְתִירָה וְיֵשׁ כָּאן טוּמְאָה. לְאַחַר כְּדֵי סְתִירָה. יֵשׁ כָּאן סְתִירָה וְאֵין כָּאן טוּמְאָה. הָיוּ שְׁלֹשָׁה. אֶחָד אוֹמֵר. אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּיטְמֵאת בְּתוֹךְ כְּדֵי סְתִירָה. יֵשׁ כָּאן סְתִירָה וְאֵין כָּאן טוּמְאָה. לְאַחַר כְּדֵי סְתִירָה. אֵין כָּאן סְתִירָה וְאֵין כָּאן טוּמְאָה. הָיוּ שְׁלֹשָׁה. אֶחָד אוֹמֵר. אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁלֹּא נִיטְמֵאת בְּתוֹךְ כְּדֵי סְתִירָה. מַה אַתְּ עֲבַד לָהּ. כְּעֵדוּת שֶׁבָּטְלָה מִקְצָתָהּ בָּטְלָה כוּלָּהּ אוֹ תִתְקַיֵים הָעֵדוּת בִּשְׁאָר. אָמַר רִבִּי אַבָּמָרִי. מִכֵּיוָן דְּאַתָּ מַר. בְּעֵידוּת שֶׁבָּטְלָה מִקְצָתָהּ בָּטְלָה כוּלָּהּ מוֹדֶה הוּא הָכָא שֶׁתִתְקַיֵים הָעֵדוּת בִּשְׁאָר. מִפְּנֵי שֶׁרַגְלַיִם לְדָבָר.
4