תלמוד ירושלמי סוכה ה׳:ד׳Jerusalem Talmud Sukkah 5:4
א׳משנה: הַחֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה הָיוּ מְרַקְּדִין לִפְנֵיהֶן בַּאֲבוּקוֹת וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶן דִּבְרֵי תושְׁבָּחוֹת. וְהַלְוִיִּם בְּכִינּוֹרוֹת בִּנְבָלִים וּבִמְצִלְתַּיִם וּבְכָל כְּלֵי שִׁיר בְּלֹא מִסְפָּר עַל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הַיּוֹרְדוֹת מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת נָשִׁים כְּנֶגֶד חֲמֵשּׁ עֶשְׂרֶה שִׁיר הַמַּעֲלוֹת שֶׁבַּתְּהִילִּים שֶׁעֲלֵיהֶם עוֹמְדִים הַלְּוִים בְּשִׁיר.
1
ב׳הלכה: הַחֲסִידִים וְאַנְשֵׁי הַמַּעֲשֶׂה. יֵשׁ מֵהֶן שֶׁהָיוּ אוֹמְרִין. אַשְׁרַיִיךְ יַלְדּותִי שֶׁלֹּא בִיַישְׁתָּ אֶת זִקְנוּתִי. אֵילּוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה. וְיֵשׁ מֵהֶן אוֹמְרִין. אַשְׁרַיִיךְ זִקְנוּתִי שֶׁכִּיפַּרְתְּ עַל יַלְדּוּתִי. אֵילּוּ בַעֲלֵי תְשׁוּבָה. אִילּוּ וָאֵילּוּ הָיוּ אוֹמְרִין. אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא חָטָא. וּמִי שֶׁחָטָא יִימָּחֵל לוֹ. הִלֵּל הַזָּקֵן כַּד הֲוֵה חֲמִי לוֹן עָבְרִין בְפַחַז הֲוָה אֲמַר לוֹן. דַּאֲנָן הָכָא מָן הָכָא. וּלְקִילּוּסָן הוּא צָרִיךְ. וְהָכְתִיב אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּיהּ וְרִיבּוֹא ריבְוָון קָדָמוֹהִי יְקוּמוּן. כַּד הֲוָה חֲמִי לוֹן עָבְדִין בְּכוֹשֶׁר הֲוָה אֲמַר. דִּי לָא נָן הָכָא מָאן הָכָא. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לְפָנָיו כַּמָּה קִילּוּסִין חָבִיב הוּא קִילּוּסָן שֶׁלְיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִכֹּל. מַה טַעַם. וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל. יוֹשֵׁב תְּהִילּוֹת יִשְׂרָאֵל.
2
ג׳בֶּן יְהוֹצָדָק הָיָה מִשְׁתַּבֵּחַ בִּקְפִיצוֹתָיו. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה מְרַקֵּד בִּשְׁמוֹנֶה אֲבוּקוֹת שֶׁלְזָהָב וְלֹא הָיָה אֶחָד מֵהֶן נוֹגֵעַ (בָּאָרֶץ) [בַּחֲבֵרוֹ]. וּכְשֶׁהָיָה כוֹרֵעַ הָיָה נוֹעֵץ גּוֹדְלוֹ בָאָרֶץ וְכוֹרֵעַ וּמִיַּד הָיָה נִזְקָף. אֵי זוֹ הִיא כְרִיעָה וְאֵי זוֹ הִיא בְרִיכָה. רִבִּי חִיָיה רַבָּה הֶרְאָה כְרִיעָה לִפְנֵי רִבִּי [וְנִפְסַח] וְנִתְרַפֵּא. לֵוִי בַּר סִיסִי הֶרְאָה בְרִיכָה לִפְנֵי רִבִּי וְנִפְסַח וְלֹא נִתְרַפֵּא.
3
ד׳כְּתִיב וַיָּשָׁב דָּוִד לְבָרֵךְ אֶת בֵּיתוֹ וַתֵּצֵא מִיכַל בַּת שָׁאוּל לִקְרָאתוֹ וגו׳. מָהוּ אֶחָד הָרֵיקִים. אָמַר אַבָּא בַּר כַּהֲנָא. הָרֵיקִים שֶׁבָּרֵיקִים. זֶה אָרְכֵיסְטֵיס. אָמְרָה. הַיּוֹם נִגְלָה כְבוֹד בֵּית אַבָּא. אָמְרוּ עָלָיו עַל בֵּית שָׁאוּל שֶׁלֹּא נִרְאֶה מֵהֶם לֹא עֵקֶב וְלֹא גוֹדֶל מִימֵיהֶם. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיָּבֹא אֶל גִּדְרוֹת הַצֹּאן אֲשֶׁר עַל הַדֶּרֶךְ וְשָׁם מְעָרָה. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. גָּדֵר לִפְנִים מִגָּדֵר הָיָה. וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו. וַהֲוָה חֲמִי לֵיהּ מְשׁוּלְשָׁל צִיבְחַד וּמְסַלֵּיק צִיבְחַד. מְשׁוּלְשָׁל צִיבְחַד וּמְסַלֵּיק צִיבְחַד. אֲמַר [דָּוִד]. הֵיאַךְ מִינְגַּע בְּהָדֵין גּוּפָא צַדִּיקָא. הָדָא הִיא דוּ אָמַר לֵיהּ. הִנֵּה הַיּוֹם הַזֶּה רָאוּ עֵינֶיךָ אֵת אֲשֶׁר נְתָנְךָ הַיּוֹם בְּיָדִי בַּמְּעָרָה וְאָמַר לַהֲרָגְךָ. וָאָחוּס עָלֶיךָ אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא וַתָּחָס עָלֶיךָ. צְנִיעוּתָךְ חָסָת עָלֶיךָ. וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל מִיכַל לִפְנֵי יְי אֲשֶׁר בָּחַר בִּי מֵאָבִיךְ וגו׳. וּנְקַלּוֹתִי עוֹד מִזּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָיי וְעִם הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ עִמָּם אִכָּבֵדָה. שֶׁאֵינָן אֲמָהוֹת אֶלָּא אִימָּהוֹת. וּמַה נֶעֶנְשָׁה. וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ וָולֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ. וְהָכְתִיב הַשִּׁישִּׁי יִתְרְעָם לְעֶגְלָה אִשְׁתּוֹ. שֶׁגָּעַת כְּעֶגְלָה וָמֵתָה.
4