תלמוד ירושלמי תענית א׳:ח׳Jerusalem Talmud Taanit 1:8
א׳משנה: עָבְרוּ אֵילּוּ וְלֹא נַעֲנוּ מְמַעֲטִין בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בְּבִנְיָין וּבִנְטִיעָה בְּאֵירוּסִין וּבְנִישּׂוּאִין וּבִשְׁאֵילַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ כִּבְנֵי אָדָם הַנְּזוּפִין לַמָּקוֹם. הַיְחִידִים חוֹזְרִין וּמִתְעַנִּין עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן. יָצָא נִיסָן וְיָרְדוּ גְשָׁמִים סִימַן קְלָלָה שֶׁנֶּאֱמַר הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם.
1
ב׳הלכה: אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הָדָא דַתְּ אָמַר בְּבִנְיָין שֶׁלְשִׂמְחָה. אֲבָל אִם הָיָה כוֹתְלוֹ גּוֹהֶה סוֹתְרוֹ וּבוֹנֶיהוּ. שְׁמוּאֵל אָמַר. כּוֹתְלָא דְגָנַאי בֵיהּ.
2
ג׳רִבִּי בָּא בַּר כֹהֵן אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יָסָא רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי. אָסוּר לְאָרֵס אִשָּׁה בְעֶרֶב שַׁבָּת. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת סְעוּדַת אֵירוּסִין. הָא לְאָרֵס יְאָרֵס. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲפִילוּ בְתִשְׁעָה בְאַב יְאָרֵס. שֶׁלֹּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. תַּמָּן הוּא אָמַר. אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה. בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד. וָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. אֶלָּא שֶׁלֹּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר בִּתְפִילָּה. אֲפִילוּ כֵן לֹא קַיְימָה.
3
ד׳(בִּשְׁאֵילַת שָׁלוֹם) [הֲלָכָה ט׳.] לֹא כֵן תַּנֵּי. אֵין שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם חֲבֵירִים בְּתִשְׁעָה בְאַב. אֲבָל מֵשִׁיבִין אֶת הָהֶדְיוֹטוֹת בְשָׂפָה רָפָה. לְיָמִים שֶׁבֵּנְתַיִים נִצְרְכָה.
4
ה׳יָצָא נִיסָן הַגְּשָׁמִים סִימַן קְלָלָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וּבִלְבַד נִיסָן שֶׁלְתְּקוּפָה. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. הָדָא דַתְּ אֲמַר. בְּשְׁלֹּא יָרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים מִכְּבָר. אֲבָל אִם יָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים מִכְּבָר סִימָן בְּרָכָה הֵן.
5