תלמוד ירושלמי יבמות י״ד:ב׳Jerusalem Talmud Yevamot 14:2
א׳משנה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי וְכִי מִפְּנֵי מָה הָאִשָּׁה שֶׁנִּתְחָרְשָּׁה יוֹצְאָה וְהָאִישׁ שֶׁנִּתְחָרַשׁ אֵינוֹ מוֹצִיא. אָמְרוּ לוֹ אֵינוֹ דוֹמֶה הָאִישׁ הַמְגָרֵשׁ לָאִשָּׁה הַמִּתְגָּרֶשֶׁת שֶׁהָאִשָּׁה יוֹצְאָה לִרְצוֹנָהּ וְשֶׁלֹּא לִרְצוֹנָהּ וְהָאִישׁ אֵינוֹ מוֹצִיא אֶלָּא לִרְצוֹנוֹ. הֵעִיד רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגָּדָה עַל הַחֵרֶשֶׁת שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ שֶׁהִיא יוֹצְאָה בְגֵט אָמְרוּ לוֹ אַף זוֹ כַּיּוֹצֵא בָהּ.
1
ב׳הלכה: הֵעִיד רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי כול׳. רִבִּי חֲנַנְיָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי הִילָא. נִרְאִין הַדְּבָרִים בְּפִיקַּחַת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דַּעַת שֶׁהִיא יוֹצְאָה בֵּין לְדַעַת בֵין שֶׁלֹּא לְדַעַת. וְחֵרֶשֶׁת שֶׁאֵין בָּהּ דַּעַת לֹא תֵצֵא אֶלָּא לְדַעַת. וְלֹא עֵידוּת הִיא. אַף זוֹ כְיוֹצֵא בָהּ וּמוֹסִיפִין עַל הָעֵדוּת. וְרִבִּי חֲנַנְיָה סָבַר מֵימַר בְּפִיקַּחַת שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ וְנִתְחָרְשָׁה. רִבִּי יוֹסֵה סָבַר מֵימַר בִּקְטַנָּה שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ וְנִתְגָּרְשָׁה.
2
ג׳אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כֵּן עַל רֹאשָׁהּ. אִית כֵּן עַל סוֹפָהּ. מַה אִית כֵּן עַל רֹאשָׁהּ. כְּשֶׁהָיָה חֵרֵשׁ בַּעַל הַחֵרֶשֶׁת פִּיקֵּחַ בַּעַל הַפִּקַּחַת. אֲבָל אִם הָיָה חֵרֵשׁ בַּעַל הַפִּיקַּחַת פִּיקֵּחַ בַּעַל חֵרֶשֶׁת הָדָא הִיא דְתַנִּינָן דְּבָתָר דְּבָתָר דְּבַתְרָה.
3