תלמוד ירושלמי יבמות ט״ו:א׳Jerusalem Talmud Yevamot 15:1
א׳משנה: הָאִשָּׁה שֶׁהָלְכָה הִיא וּבַעֲלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם שָׁלוֹם בֵּינוֹ לְבֵינָהּ וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם וּבָאת וְאָמְרָה מֵת בַּעֲלִי תִּינָּשֵׂא מֵת בַּעֲלִי תִּתְיַיבֵּם. אֵין שָׁלוֹם בֵּינוֹ לְבֵינָהּ וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם וּבָאת וְאָמְרָה מֵת בַּעֲלִי אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְעוֹלָם אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת אֶלָּא אִם כֵּן בָּאת בּוֹכָה וּבְגָדֶיהָ קְרוּעִין. אָמְרוּ לוֹ אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ תִּינָּשֵׂא.
1
ב׳הלכה: הָאִשָּׁה שֶׁהָלְכָה הִיא וּבַעֲלָהּ כול׳. כְּמָה דְאַתְּ אָמַר. אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ. וְהִיא אוֹמֶרֶת. גְּרוּשָׁה אֲנִי. אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. וְאָמַר אַף הָכָא כֵן. שַׁנְיָיה הִיא בְעֵידֵי מִיתָה. מֵאַחַר שֶׁאִם יָבוֹא הוּא מַכְחִישׁ. וּתְהֵא נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר. מֵת יְבָמִי. לֵית יְכִיל. דְּתַנִּינָן שֶׁאֵין הָאִשָּׁה נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר. מֵת יְבָמִי. שֶׁתִּינָּשֵׂא. וְלֹא. מֵתָה אֲחוֹתִי. שֶׁתִּיכָּנֵס לְבֵיתָהּ. אָמַר רִבִּי בָּא. בַּעֲלָהּ שֶׁנִּישֵּׂאת לוֹ לִרְצוֹנָהּ נֶאֱמֶנֶת. יְבָמָהּ שֶׁנָּפְלָה לוֹ עַל כָּרְחָהּ אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה בָּעֵי. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁנִּישֵּׂאת לוֹ עַל כָּרְחָהּ מֵעַתָּה לֹא תְהֵא נֶאֱמֶנֶת.
2
ג׳לֹא סוֹף דָּבָר כַּמִּשְׁנָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁעֵד אֶחָד מַתִירָהּ. וַאֲפִילוּ כַמִּשְׁנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֵין עֵד אֶחָד מַתִירָהּ הִיא מַתֶּרֶת עַצְמָהּ. מַה בֵּינָהּ לְעֵד אֶחָד. עֵד אֶחָד חָשׁוּד לְקַלְקְלָהּ. וְהִיא אֵינָהּ חֲשּׁוּדָה לְקַלְקֵל אֶת עַצְמָהּ.
3
ד׳עֵד אֶחָד מָהוּ שֶׁיְּהֵא נֶאֱמָן בִּשְׁעַת מִלְחָמָה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. חַד בַּר נַשׁ בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי אָמַר לֵיהּ. הֵן הַהוּא פַּלָּן. אָמַר לוֹן. מִית. הֵן הַהוּא פַּלָּן. אָמַר לוֹן. מִית. אָמַר לֵיהּ. וְכוּלְּהוֹן מֵתִים. אָמַר לוֹן. וְאִילּוּ הַוְיָין בַּחַיִין לָא הֲווֹן מֵייתֵי. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. מַעֲשֵׂה בָא לִפְנֵי רִבִּי וְאָמַר. מָאן דְּנִישֵּׂאת נִישֵּׂאת. מָאן דְּלָא נִישֵּׂאת לָא נִישֵּׂאת. רִבִּי אַיְיבוֹ בָּר נַגָּרִי. בִּשְׁעַת מִלְחָמָה הֲוָות. הָדָא אָמְרָה שֶׁעֵד אֶחָד נֶאֱמָן בִּשְׁעַת מִלְחָמָה.
4
ה׳מַה בֵין שָׁלוֹם לְעוֹלָם לְבֵין מִלְחָמָה לְעוֹלָם. מִלְחָמָה בָעוֹלָם סְבוּרָה בוֹ שֶׁמֵּת וְלֹא מֵת. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁהָיְתָה מִלְחָמָה בַצָּפוֹן וּבָאת מִן הַצָּפוֹן. בַּדָּרוֹם וּבָאת מִן הַדָּרוֹם. הָיְתָה מִלְחָמָה בַצָּפוֹן וּבָאת מִן הַדָּרוֹם. וְהִיא אוֹמֶרֶת. מִן הַצָּפוֹן בָּאתִי. וַאֲנִי אוֹמֵר. מִן הַדָּרוֹם בָּאת. וְהִיא אוֹמֶרֶֶת. מִן הַדָּרוֹם בָּאתִי. סְבוּרָה לְהַתִּיר אֶת עַצְמָהּ. הִיא אָמְרָה. עַל מִיטָּתוֹ מֵת. וַאֲנִי אוֹמֵר. לַמִּלְחָמָה הָלַךְ. הִיא אוֹמֶרֶת. עַל מִיטָּתוֹ מֵת. סְבוּרָה לְהַתִּיר אֶת עַצְמָהּ.
5
ו׳אֵי זוֹ הִיא קְטָטָה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב חִיָיה בַּר אַשִּׁי. לֹא קִידַּשְׁתָּנִי וְלֹא גֵירַשְׁתָּנִי וְלֹא הָיִיתִי אִשְׁתְּךָ מִיָּמַיי. אֵין זֶה קְטָטָה. קִידַּשְׁתָּנִי וְגֵירַשְׁתָּנִי אֶלָּא שֶׁלֹּא נָתַתָּה לִי כְּתוּבָתִי. הֲרֵי זֶה קְטָטָה. אָמְרָהּ רִבִּי בָּא קוֹמֵי רִבִּי חִיָיה בַּר אַבָּא. אָמַר לֵיהּ. בְּנִי. אֶלָּא אֲפִילוּ הִיא תוֹבַעַת בְּוַדַּאי לְהִתְגָּרֵשׁ.
6
ז׳רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְעוֹלָם אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת אֶלָּא אִם כֵּן בָּאָה בוֹכָה וּבְגָדֶיהָ קְרוּעִים. מְתִיבִין לְרִבִּי יְהוּדָה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיְתָה אַחַת בּוֹכָה וְאַחַת שֶׁאֵינָהּ בּוֹכָה. לְזוֹ אַתְּ אוֹסֵר וּלְזוֹ אַתְּ מַתִּיר. הָתִיב רִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרוֹן דְּרַבָּנִין. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁיָּצָא בְנָהּ לִמְדִינַת הַיָּם וּמֵת שָׁם. אֲנִי אוֹמֵר. שֶׁמָּא הִיא מַזְכֶּרֶת וּבוֹכָה.
7