תלמוד ירושלמי יבמות ט״ז:ד׳Jerusalem Talmud Yevamot 16:4
א׳משנה: נָפַל בַּמַּיִם בֵּין שֶׁיֵּשׁ לָהֶן סוֹף בֵּין שֶׁאֵין לָהֶן סוֹף אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה. אָמַר רִבִּי מֵאִיר מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁנָּפַל לְבוֹר הַגָּדוֹל וְעָלָה אַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַעֲשֶׂה בְסוּמֶא שֶׁיָּרַד לִטְבּוֹל בִּמְעָרָה וְיָרַד מוֹשְׁכוֹ אַחֲרָיו וְשָׁהוּ כְדֵי שֶׁתֵּצֵא נַפְשָׁם וְהִשִּׂיאוּ אֶת נְשׁוֹתֵיהֶן. וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְעַסְיָא בְּאֶחָד שֶׁשִּׁילְשְׁלוּהוּ לַיָּם וְלֹא עָלָה בְיָדָם אֶלָּא רַגְלוֹ אָמְרוּ חֲכָמִים מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמָעֲלָה תִּינָּשֵׂא מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַטָּה לֹא תִינָּשֶׂא.
1
ב׳הלכה: נָפַל לַמַּיִם בֵּין שֶׁיֵּשׁ לָהֶן סוֹף בֵּין שֶׁאֵין לָהֶן סוֹף אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. מַיִם שֶׁאִין לָהֶם סוֹף אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה. שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סוֹף אִשְׁתּוֹ מוּתֶּרֶת. אָמַר רִבִּי מֵאִיר. מַעֲשֶׂה שֶׁנָּפַל לְבוֹר הַגָּדוֹל וְעָלָה אַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים. אָמְרוּ לוֹ. אֵין מַזְכִּירִין מַעֲשֵׂה נִיסִּים. אָמַר רִבִּי. מַעֲשֶׂה בִשְׁנַיִם שֶׁיָּרְדוּ לִכְמוֹר מִכְמָרוֹת לַיַּרְדֵן. לְעִיתוֹתֵי עֶרֶב. רָאָה אֶחָד מְחִילָה שֶׁל דָּגִים וְנִכְנַס לְתוֹכָהּ. וּבִקֵּשׁ לָצֵאת לא הָיָה מוֹצֵא פִיתְחָהּ שֶׁל מְעָרָה. וּבָא חֲבֵירוֹ וְעָמַד עַל פִּתְחָהּ שֶׁל מְעָרָה וְשָׁהָא כְדֵי שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ וּבָא וְהִגִּיד בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. וּבְשַׁחֲרִית זָרְחָה הַחַמָּה וְהִכִּיר פִּתְחָהּ שֶׁל מְעָרָה וְיָצָא וּבָא וּמָצָא הֶסְפֵּד קָשׁוּר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָא. מַעֲשֶׂה שֶׁעָשִׂיתִי מְפָרֵשׂ בְּיָם הַגָּדוֹל וְרָאִיתִי סְפִינָה אַחַת שֶׁשָּׁקְעָה בַיָּם וְהָיִיתִי מִצְטָעֵר עַל תַּלְמִיד חָכָם אֶחָד שֶׁהָיָה בְתוֹכָהּ. וּכְשֶׁבָּאתִי לְמַגִּיזָה שֶּׁל קַפּוֹדְקִיָּא וְהִתְחִיל מְקַדְּמֵינִי וְשׁוֹאֵל לִי שְׁאֵלוֹת נוֹמְתִי לוֹ. בְּנִי. הֵיאַךְ פְּלַטָּתָהּ. נוֹמֶה לִי. רִבִּי. טְרָפַנִי גַּל לַחֲבִירוֹ וַחֲבֵירוֹ לַחֲבֵירוֹ עַד שֶׁהֵקִיאָנִי לַיַּבָּשָׁה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַרְתִּי. גְּדוֹלִים דִּבְרֵי חֲכָמִים שֶׁאָמְרוֹ. מַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה. מַיִם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סוֹף אִשְׁתּוֹ מוּתֶּרֶת.
2
ג׳אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. אִם הַיָּם גַּלֵינִי וְהִבִּיט לְאַרְבַּע רוּחוֹתָיו וְרָאָה שֶׁאֵין שָׁם בִּרְיָיה. מִשִּׂיאִין אֶת אִשְׁתּוֹ.
3
ד׳וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְעַסְיָא בְּאֶחָד שֶׁשִּׁילְשְׁלוּהוּ הַיָּם וְלֹא עָלָה בְיָדָם אֶלָּא רַגְלוֹ. תַּנֵּי. רָצוּ לַחֲתוֹךְ סְפּוֹגִים וּבָאוּ וּמָצְאוּ אוֹתוֹ שׁוּלְחָנִי בְעַכּוֹ. רִבִּי חַגַּי בָּעֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. לֹא מִסְתַּבְּרָא נוֹתְנִין לוֹ שָָׁהוּת כְּדֵי טְרֵיפָה. אָמַר לֵיהּ. אַף אֲנָא סָבוּר כֵּן.
4