תלמוד ירושלמי יבמות ב׳:ג׳Jerusalem Talmud Yevamot 2:3
א׳משנה: כְּלָל אָמְרוּ בַּיְבָמָה כָּל שֶׁהִיא אֲסוּרָה אִיסּוּר עֶרְוָה לֹא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת. אִיסּוּרָהּ אִיסּוּר מִצְוָה וְאִיסּוּר קְדוּשָּׁה חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת. אֲחוֹתָהּ שֶׁהִיא יְבִמְתָּהּ אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַיבֶּמֶת.
1
ב׳הלכה: כְּלָל אָמְרוּ בַּיְבָמָה כָּל שֶׁהִיא אֲסוּרָה כול׳. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. עַד דַּאֲנָן תַּמָּן אַפְקִינָן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה מִן דְּעַד אֲחוֹתָהּ שֶׁהִיא יְבִמְתָּהּ מִתְיַיבֶּמֶת חוּץ מִבִּתּוֹ. דְּסַלְקִינָן לְהָכָא שְׁמָעִינָן הָכָא דְתַנֵּי רִבִּי חִיָיה. דְתַנֵּי רִבִּי חִיָיה. בִּתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ נְשׂוּאָה לְאָחִיו מֵאָבִיו וְלָו אָחוֹת מֵאֵם מֵאִישׁ אַחֵר נְשׂוּאָה לְאָחִיו הַשֵּׁינִי וּמֵת בְּלֹא בָנִים. הֲרֵי זֶה אָסוּר בְּבִתּוֹ וּמוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. הָדָא הִיא אֲחוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא יְבִמְתָּהּ מִתְיַיבֶּמֶת.
2
ג׳פְּשִׁיטָא הָדָא מִילְתָא. אִיסּוּר מִצְוָה וְאִיסּוּר קְדוּשָׁה חָלַץ נִפְטְרָה צָרָתָהּ. וּבָא עָלֶיהָ. רִבִּי יוֹסֵה אָמַר. אִיתְפַּלְּגוּן רִבִּי לָעְזָר וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לֹא נִפְטְרָה צָרָתָהּ. רִבִּי שַׁמַּי מַחְלִף שְׁמוּעָה. מִסְתַּבְּרָא עַל דְּרִבִּי שַׁמַּי דִּבְכָל אָתָר רִבִּי לָעְזָר סָמַךְ לְרִבִּי חִיָיה רַבָּה. דְּתַנֵּי רִבִּי חִיָיה. אִיסּוּר מִצְוָה אִיסּוּר קְדוּשָׁה חָלַץ לָהּ וּבָא עָלֶיהָ נִפְטְרָה צָרָתָהּ.
3