תלמוד ירושלמי יבמות ב׳:ח׳Jerusalem Talmud Yevamot 2:8
א׳משנה: שְׁנַיִם שֶׁקִידְּשׁוּ שְׁתֵּי אֲחָיוֹת זֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזוֹ קִידֵּשׁ וְזֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזוֹ קִידֵּשׁ. זֶה נוֹתֵן שְׁנֵי גִיטִּין וְזֶה נוֹתֵן שְׁנֵי גִיטִּין. מֵתוּ לָזֶה אָח וְלָזֶה אָח זֶה חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן וְזֶה חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן. לָזֶה אֶחָד וְלָזֶה שְׁנַיִם. הַיָּחִיד חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן וְהַשְׁנַיִים אֶחָד חוֹלֵץ וְאֶחָד מְיַיבֶּם. קָדְמוּ וְכָנְסוּ אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָן.
1
ב׳הלכה: שְׁנַיִם שֶׁקִידְּשׁוּ שְׁתֵּי אֲחָיוֹת כול׳. תַּנֵּי. אֶחָד יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כֹּהֲנִים כְּסֶדֶר הַזֶּה. הָדָא דְּאַתְּ אָמַר בְּשֶׁחָלַץ וְאַחַר כָּךְ יִיבֵּם. אֲבָל אִם יִיבֵּם בַּתְּחִילָּה אָסוּר. שֶׁמָּא יָמוּת אָחִיו וְנִמְצָא כְּבָא עַל אֲחוֹת יְבִמְתּוֹ. אָמַר רַב חִסְדָּא. הָדָא אָמְרָה הַבָּא עַל אֲחוֹת יְבִימְתּוֹ לֹא פְסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר בָּא. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. הַבָּא עַל אֲחוֹת חֲלוּצָתוֹ לֹא פְסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָה.
2
ג׳מֵתוּ לָזֶה אָח וְלָזֶה אָח זֶה חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן וְזֶה חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן. בְּכָל אָתָר אַתְּ אָמַר. אֵין חֲלִיצָה אַחַר חֲלִיצָה. וְהָכָא אָמַר אָכֵין. כָּאן בְּוַודַּאי כָּאן בְּסָפֵק. לָזֶה אֶחָד וְלָזֶה שְׁנַיִם. הַיְּחִידִי חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן וְהַשְּׁנַיִם אֶחָד חוֹלֵץ ואֶחָד מְיַיבֶּם. בְּכָל אָתָר אַתְּ אָמַר. כָל מָקוֹם שֶׁ(אֵין) אוֹמְרִים לוֹ. יַיבֵּם. אֵין אוֹמְרִים לוֹ. חֲלוֹץ. וְהָכָא אַתְּ אָמַר אָכֵין. כָּאן בְּוַודַּאי כָּאן בְּסָפֵק. קָדְמוּ וְכָנְסוּ אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָן.
3