תלמוד ירושלמי יבמות ג׳:י׳Jerusalem Talmud Yevamot 3:10
א׳משנה: שְׁלֹשָׁה אַחִים נְשׂוּאִין לְשָׁלֹשׁ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת וּמֵת אֶחָד מֵהֶן וְעָשָׂה בָהּ שֵׁינִי מַאֲמָר וָמֵת הֲרֵי אֵילּוּ חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְיַיבְּמוֹת שֶׁנֶּאֱמַר יְבָמָהּ יָבוֹא עָלֶיהָ. שֶׁעָלֶיהָ זִיקַת יָבָם אֶחָד וְלֹא שֶׁעָלֵיהָ זִיקַת שְׁנֵי יְבָמִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מְיַיבֶּם לְאֵי זוֹ שֶׁיִּרְצֶה וְחוֹלֵץ לַשְּׁנִיָיה.
1
ב׳הלכה: שְׁלֹשָׁה אַחִין נְשׂוּאִין לְשָׁלֹשׁ נָשִׁים כול׳. אִילּוּ שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁנָּפְלָה לִפְנֵי כַמָּה יְבָמִין שֶׁמָּא אֵינָהּ מִתְיַיבֶּמֶת. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. אֵשֶׁת אֶחָד מִתְיַיבֶּמֶת. לֹא אֵשֶׁת שְּׁנֵי מֵתִים. נִיחָא חוֹלֵץ לְבַעֲלַת מַאֲמָר. עַל שֶׁם אֵשֶׁת מֵת אֶחָד מִתְיַיבֶּמֶת לֹא אֵשֶׁת שְׁנֵי מֵתִים. שְׁנִיָיה לָמָּה אֵינָהּ מִתְיַיבֶּמֶת. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. דְּאָמַר רִבִּי מֵאִיר. כָּל שֶׁאֵין אַתְּ מְיַיבְּמֵנוֹ אֵין אַתְּ מְיַיבֵּם צָרָתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אִם אָמְרָהּ רִבִּי לָעְזָר מִנִּי שְׁמָעָהּ וְאָמְרָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ מִשֶּׁהִגְדִּיל וְנָשָא אִשָּׁה אֲחֶרֶת. אִם לֹא יָדַע אֶת הָרִאשׁוֹנָה מִשֶּׁהִגְדִּיל הַשְּׁנִיָיה אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַיבֶּמֶת. הָרִאשׁוֹנָה חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת. הָכָא אַתְּ אוֹמֵר. חוֹלֶצֶת. וְהָכָא אַתְּ אוֹמֵר. מִתְיַיבֶּמֶת. הָא דְאַתְּ אָמַר חוֹלֶצֶת רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן. וְהֵן דְאַתְּ אָמַר מִתְיַיבֶּמֶת רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנִן. רִבִּי אָבוּן רִבִּי בִּיסְנָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. וְהוּא שֶׁיִיבֵּם וְאַחַר כָּךְ חָלַץ. אֲבָל אִם חָלַץ בַּתְּחִילָּה אָסוּר. שֶׁמָּא קָנָה מַאֲמָר וְנִפְטְרָה בַּחֲלִיצַת חֲבֵירָתָהּ.
2