תלמוד ירושלמי יבמות ט׳:ב׳Jerusalem Talmud Yevamot 9:2
א׳משנה: אֵילּוּ מוּתָּרוֹת לְיִבְּמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁקִּידֵּשׁ אֶת הָאַלְמָנָה וְיֵשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן הֶדְיוֹט. כָּשֵׁר שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה וְיֵשׁ לוֹ אָח חָלָל. יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת וְיֵשׁ לוֹ אַח מַמְזֵר. מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא בַת יִשְׂרָאֵל וְיֵשׁ לוֹ אָח יִשְׂרָאֵל מוּתָּרוֹת לְיִבְּמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן.
1
ב׳הלכה: אֵילּוּ מוּתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן כול׳. לֹא אָמַר אֶלָּא קִידֵּשׁ. הָא אִם בָּעַל נִפְסְלָה בִבְעִילָה. הָדָא דְתַנִּינָן. אֲסוּרוֹת אֵילּוּ לָאֵילּוּ.
2
ג׳וְאִילֵּין אִינּוּן. הָא אִית לָךְ חוֹרָנִיין. הַמַּחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּישֵּׂאת אֲסוּרָה לַבַּעַל וּמוּתֶּרֶת לְיָבָם. הוּא שֶׁבָּא עַל אֲחוֹת חֲלוּצָתוֹ אֲסוּרָה לְבַעַל וּמוּתֶּרֶת לְיָבָם. פְּצוּעַ דַּכָּא שֶׁנָּשָׂא כְשֵׁירָה וְיֵשׁ לוֹ אָח כָּשֵׁר אֲסוּרָה לְבַעַל וּמוּתֶּרֶת לְיָבָם. הָדָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי יוֹנָה. דְּרִבִּי יוֹנָה אָמַר. לֵית כְּלָלוֹי דְּרִבִּי כְלָלִין.
3