תלמוד ירושלמי יומא ו׳:ד׳Jerusalem Talmud Yoma 6:4
א׳משנה: וְכֶבֶשׁ עָשׂוּ לוֹ מִפְּנֵי הַבַּבְלִיִּים שֶׁהָיוּ מְתַלְּשִׁים בִּשְׂעָרוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ טֹל וָצֵא טֹל וָצֵא. יְקִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ מְלַוִּין אוֹתוֹ עַד סוּכָּה הָרִאשׁוֹנָה. עֶשֶׂר סוּכּוֹת מִירוּשָׁלַיִם וְעַד צוּק תִּשְׁעִים רִיס שִׁבְעָה וּמֶחֱצָה לְכָל מִיל: עַל כָּל סוּכָּה וְסוּכָּה אוֹמְרִים לוֹ הֲרֵי מָזוֹן וַהֲרֵי מַיִם וּמְלַוִּין אוֹתוֹ מִסּוּכָּה לְסוּכָּה חוּץ מִן הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶן שֶׁאֵינוֹ מַגִּיעַ עִמּוֹ לַצּוּק אֶלָּא עוֹמֵד מֵרָחוֹק וְרוֹאֶה אֶת מַעֲשָׂיו:
1
ב׳הלכה: אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כָּבַשׁ גּוּפוֹ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כֶּבֶשׁ מַמָּשׁ.
2
ג׳אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר יוֹסֵף. אֲלֶכְסַנְדְּרִיִין הָיוּ אוֹמְרִין. עַד מָתַי אַתֶּם תּוֹלִין אֶת הַקַּלְקָלָה בָנוּ.
3
ד׳יַקִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ מְלַוִּין אוֹתוֹ עַד סוּכָּה הָרִאשׁוֹנָה. תַּנֵּי. עֶשֶׂר סוּכּוֹת בְּתוֹךְ שְׂנֵים עָשָׂר מִיל. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. עֶשֶׂר סוּכּוֹת בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה מִיל. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. חָמֵשׁ. [וְכוּלָּן עַל יְדֵי עֵירוּב.] וְכֵן אָמַר לִי אֱלִיעֶזֶר בְּנִי. יַכוֹל אֲנִי לַעֲשׂוֹתָן שְׁתַּיִם עַל יְדֵי עֵירוּב.
4
ה׳עַל כָּל סוּכָּה וְסוּכָּה אוֹמְרִים לוֹ. הֲרֵי מָזוֹן וַהֲרֵי מַיִם. לְיַיפּוֹת אֶת כּוֹחוֹ. לָמָּה. שֶׁאֵין יֵצֶר הָרַע תָאֵב אֶלָּא דָבָר שֶׁהוּא אָסוּר לוֹ. כְּהָדָא רִבִּי מָנָא סְלַק (ל)מְבַקְּרָה לְרִבִּי חַגַּיי דַהֲוָה תָּשִׁישׁ. אֲמַר לֵיהּ. צְהִינָא. אֲמַר לֵיהּ. שְׁתֵה. שָׁבְקֵיהּ וּנְחַת לֵיהּ. בָּתָר שָׂעָה סְלַק לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מָה עָבְדַת הַהִיא צְהִיוּתָךְ. אֲמַר לֵיהּ. כַּד שְׁרִית לִי אָזְלַת לָהּ. רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא הֲוָה מִשְׁתָּעֵי הָדֵין עוֹבְדָא. חַד בַּר נַשׁ הֲוָה מְהַלֵּךְ בַשּׁוּקָא וּבְרַתֵּיהּ עִימֵּיהּ. אָמְרָה לֵיהּ בְרַתֵּיהּ. אַבָּא. צְהִיָיא אֲנָא. אֲמַר לָהּ. אוֹרְכִין צִיבְחַד. אָמְרָה לֵיהּ. אַבָּא. צְהִיָיא אֲנָא. אֲמַר לָהּ. אוֹרְכִין צִיבְחַד. וּמִיתַת. רִבִּי אָחָא כַד מְפַנֵּי מוּסָפָא הֲוָה אֲמַר קוֹמֵיהוֹן. אֲחִינָן. מָאן דְּאִית לֵיהּ מֵיינוֹק יֵיזִיל בְגִינֵיהּ.
5