תלמוד ירושלמי יומא ח׳:ד׳Jerusalem Talmud Yoma 8:4
א׳משנה: עוּבְּרָה שֶׁהֵרִיחָה מַאֲכִילִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתָּשׁוּב נַפְשָׁהּ. חוֹלֶה מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי בְּקִיאִין. וְאִם אֵין שָׁם בְּקִיאִין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר דַּיי:
1
ב׳הלכה: בַּתְּחִילָּה תוֹחְבָהּ בָּרוֹטֶב. אִם שָׁבָה נַפְשָׁהּ הֲרֵי יָפֶה. וְאִם לָאו נוֹתְנִין לָהּ מִגּוּפוֹ שֶׁלְאִיסּוּר. שְׁתֵּי עוֹבְרוֹת בָּאוּ לִפְנֵי רִבִּי טַרְפוֹן. שְׁלַח לְגַבּוֹן תְּרֵין תַּלְמִידִים. אֲמַר לוֹן. אָזְלוֹן וְאָמְרוֹן לוֹן. צוֹמָא רַבָּה הוּא. אָמְרוּן לְקַדְמִיָיא וּשְׁדַךְ. וְקָרוּי עֲלוֹי מִבֶּטֶן אִמִי אֵלִי אָתָּה. אָמְרִין לְתִינְיָינָא וְלָא שְׁדַךְ. וְקָרוּן עֲלוֹי זוֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם תָּעוּ מִבֶּטֶן דּוֹבְרֵי כָזָב.
2
ג׳חוֹלֶה אוֹמֵר. יָכוֹל אָנִי. וְרוֹפֶא אוֹמֵר. אֵינוֹ יָכוֹל. שׁוֹמְעִין לָרוֹפֶא. רוֹפֶא אוֹמֵר. יָכוֹל הוּא. וְחוֹלֶה אוֹמֵר. אֵינוֹ יָכוֹל. שׁוֹמְעִין לַחוֹלֶה. לָא צוֹרְכָא (דְלָא) [אֶלָּא]. חוֹלֶה אוֹמֵר. יָכוֹל אָנִי. וְרוֹפֶא אוֹמֵר. אֵינִי יוֹדֵעַ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נַעֲשֶׂה כִּסְפֵק נְפָשׁוֹת. וְכָל סְפֵק נְפָשׁוֹת דּוֹחֶה אֶת הַשַׁבָּת.
3