כריתות י״ב אKeritot 12a
א׳אֶלָּא לָאו בְּחַד, וְקָתָנֵי כִּי אֵין מַכְחִישָׁן מְהֵימַן, שְׁמַע מִינָּה.
1
ב׳אָמַר רַבִּי מֵאִיר: קַל וָחוֹמֶר.
2
ג׳איבעיא להו: מאי טעמייהו דרבנן, משום דאדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש, או דלמא משום דאמרינן: מיגו דאי בעי אמר ״מזיד הייתי״ – פטור, כי אמר נמי ״לא אכלתי״ – מהימן ופטור?
3
ד׳ומאי נפקא מינה? למיפשט מינה לטומאה, דאי אמרת טעמייהו דרבנן משום דאדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש – לא שנא טומאה חדשה ולא שנא טומאה ישנה.
4
ה׳ואי אמרת טעמיהון דרבנן משום דאמר ״מיגו״ היא – פטרי ליה רבנן מטומאה ישנה, אבל מטומאה חדשה מחייב. מאי טעמא? טומאה ישנה, מיגו דאי בעי אמר ״טבלתי״ – פטור, כי אמר נמי ״לא נטמאתי״ – פטור, דאיכא למימר: מאי ״לא נטמאתי״ דקאמר – לא עמדתי בטומאתי אלא טבלתי.
5
ו׳אבל טומאה חדשה – מחייב, מאי טעמא? דכי אמר נמי ״טבלתי״ – מחייב, דאמרו ליה עדים: השתא נטמאת.
6
ז׳מאי? תא שמע: אמר לו עד אחד: נטמאת, והוא אומר: לא נטמאתי – פטור. יכול אפילו שנים? אמר רבי מאיר: קל וחומר, אם הביאוהו שנים למיתה חמורה – לא יביאוהו לידי קרבן הקל? וחכמים אומרים: אדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש. שמע מינה טעמייהו דרבנן משום דאמרי: אדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש.
7
ח׳אָמַר רַבִּי אַמֵּי: לְעוֹלָם טַעְמָא דְּרַבָּנַן מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן ״מִיגּוֹ״, וְהָכִי קָתָנֵי: מִתּוֹךְ שֶׁאִם רָצָה לוֹמַר: לֹא עָמַדְתִּי בְּטוּמְאָתִי – פָּטוּר, הִילְכָּךְ אָדָם נֶאֱמָן עַל עַצְמוֹ יוֹתֵר מִמֵּאָה אִישׁ. אִי הָכִי, הַיְינוּ חֵלֶב!
8
ט׳מַהוּ דְּתֵימָא: ״אָכַלְתִּי חֵלֶב״, קָמְתָרֵיץ דִּיבּוּרֵיהּ: לָא אָכַלְתִּי שׁוֹגֵג אֶלָּא מֵזִיד, אֲבָל: נִטְמֵאתָ, וְהוּא אוֹמֵר: לֹא נִטְמֵאתִי, אֵימָא לָא קָמְתָרֵיץ דִּבּוּרֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן: הָכָא נָמֵי: לֹא עָמַדְתִּי בְּטוּמְאָתִי אֲבָל טָבַלְתִּי.
9
י׳תָּא שְׁמַע: ״וְהִתְוַדָּה״ – מוֹדֶה בַּדְּבָרִים – חַיָּיב, אֵין מוֹדֶה בַּדְּבָרִים – פָּטוּר. אָמַר לוֹ עֵד אֶחָד: נִטְמֵאתָ, וְהוּא אוֹמֵר: לֹא נִטְמֵאתִי – פָּטוּר.
10
י״איָכוֹל אֲפִילּוּ שְׁנַיִם מַכְחִישִׁין? אָמַר רַבִּי מֵאִיר: אִם הֱבִיאוּהוּ שְׁנַיִם לִידֵי מִיתָה חֲמוּרָה, לֹא יְבִיאוּהוּ לִידֵי קׇרְבָּן הַקַּל? רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נֶאֱמָן אָדָם עַל עַצְמוֹ יוֹתֵר מִמֵּאָה אִישׁ.
11
י״בוּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה בַּחֲלָבִין וּבְבִיאַת מִקְדָּשׁ, אֲבָל בְּטוּמְאָה – לָא מוֹדוּ לֵיהּ.
12
י״גבְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵּימָא
13