כריתות כ״זKeritot 27

א׳סֵיפָא קָרֵי לֵיהּ לִ״מְעִילָתוֹ״ אֵיל אָשָׁם!

ב׳רֵישָׁא, דְּהָוֵה לֵיהּ אַיִל רוּבָּן קֶרֶן וְחוּמְשׁוֹ – קָרוּ לֵיהּ לִ״מְעִילָתוֹ״ גְּזֵילוֹ. סֵיפָא, דְּלָא הָוֵי אַיִל דִּזְבַן קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ – קָרֵי לֵיהּ אֵיל אָשָׁם ״מְעִילָתוֹ״, וְיָבִיא עִמָּהּ סֶלַע וְחוּמְשָׁהּ.

ג׳בָּעֵי רַב מְנַשְּׁיָא בַּר גַּדָּא: בְּכִינּוּס חוּמְשִׁין מַהוּ שֶׁיִּתְכַּפֵּר?

ד׳מִי אָמְרִינַן: אִם תִּימְצֵי לוֹמַר אָדָם מִתְכַּפֵּר בִּשְׁבַח הֶקְדֵּשׁ – מִשּׁוּם דְּקָטָרַח קַמֵּיהּ, אֲבָל הָכָא דְּלָא קָטָרַח – לָא מִתְכַּפֵּר.

ה׳אוֹ דִלְמָא אִם תִּימְצֵי לוֹמַר אֵין אָדָם מִתְכַּפֵּר בִּשְׁבַח הֶקְדֵּשׁ – מִשּׁוּם דְּלָא אַפְרְשֵׁיהּ, אֲבָל הָדֵין כִּינּוּס חוּמְשִׁין – דְּאַפְרְשֵׁיהּ, אִיכָּא לְמֵימַר מִתְכַּפֵּר. דְּאִיבְּעִי לְהוּ: [אָדָם] מִתְכַּפֵּר בִּשְׁבַח הֶקְדֵּשׁ, אוֹ לָא?

ו׳תָּא שְׁמַע: הַמַּפְרִישׁ שְׁנֵי סְלָעִים לְאָשָׁם, וְלָקַח בָּהֶן שְׁנֵי אֵילִים לְאָשָׁם, הָיָה אֶחָד מֵהֶן יָפֶה שְׁתֵּי סְלָעִים – יִקְרַב לַאֲשָׁמוֹ, וְהַשֵּׁנִי יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב וְיִמָּכֵר וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה.

ז׳מַאי לָאו, דִּזְבַן בְּאַרְבְּעָה אַיִל, וּשְׁבַח, דְּשָׁוֵי תְּמָנְיָא? וּשְׁמַע מִינַּהּ אָדָם מִתְכַּפֵּר בִּשְׁבַח הֶקְדֵּשׁ! לָא, הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן? דְּאוֹזֵיל רוֹעֶה גַּבֵּיהּ.

ח׳תָּא שְׁמַע: לָקַח אַיִל בְּסֶלַע, וּפִטְּמוֹ וְהֶעֱמִידוֹ עַל שְׁתַּיִם – כָּשֵׁר. שְׁמַע מִינַּהּ אָדָם מִתְכַּפֵּר בִּשְׁבַח הֶקְדֵּשׁ! לָא, פִּטְּמוֹ שָׁאנֵי, דְּהָא חָסַר לֵיהּ תְּמָנְיָא.

ט׳תָּא שְׁמַע: לָקַח אַיִל בְּסֶלַע וַהֲרֵי הוּא בִּשְׁתַּיִם – כָּשֵׁר. הָכָא נָמֵי כְּשֶׁפִּטְּמוֹ.

י׳אִי הָכִי הַיְינוּ רֵישָׁא! רֵישָׁא דִּזְבַן בְּאַרְבְּעָה וְאַשְׁבְּחֵיהּ בְּאַרְבְּעָה אַחֲרִינֵא, דְּחָסַר לֵיהּ תְּמָנְיָא. סֵיפָא דִּזְבַן אַיִל בְּאַרְבְּעָה וְאַשְׁבְּחֵיהּ בִּתְלָתָא, וְשָׁוֵי תְּמָנְיָא.

י״אאִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: יְשַׁלֵּם סֶלַע – הָא חֲסַר לֵיהּ שִׁבְעָה! מַאי יְשַׁלֵּם? תַּשְׁלוּם דְּסֶלַע.

י״בוְאִי סְבִירָא לֵיהּ דְּאֵין אָדָם מִתְכַּפֵּר בִּשְׁבַח הֶקְדֵּשׁ, כִּי יָהֵיב תַּשְׁלוּם דְּסֶלַע מַאי הָוֵי? אַיִל בֶּן שְׁתֵּי סְלָעִים בָּעֵינַן, וְלֵיכָּא! לְעוֹלָם קָסָבַר: אָדָם מִתְכַּפֵּר בִּשְׁבַח הֶקְדֵּשׁ.

י״גאִי הָכִי, תַּשְׁלוּם דְּסֶלַע לֹא יִתֵּן! הַיְינוּ טַעְמָא דְּקָיָהֵיב תַּשְׁלוּמִין דְּסֶלַע – גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ: אַיִל פָּחוּת מִשְׁתֵּי סְלָעִים מְכַפֵּר.

י״דמַאי הָוֵי עֲלַהּ? תָּא שְׁמַע: בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה יָפֶה סֶלַע, בִּשְׁעַת כַּפָּרָה יָפֶה שְׁתֵּי סְלָעִים – לֹא יָצָא.

ט״ובָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: אָדָם מִתְכַּפֵּר בִּשְׁבַח הֶקְדֵּשׁ, אוֹ לֹא? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כַּמָּה שָׁנִים גָּדַל זֶה בֵּינֵינוּ, וְלֹא שָׁמַע הֲלָכָה זוֹ מִמֶּנִּי!

ט״זמִכְּלָל דְּאַמְרַהּ רַבִּי יוֹחָנָן? אִין, וְעַל הָדָא אַמְרַהּ, דִּתְנַן: וְלַד תּוֹדָה וּתְמוּרָתָהּ, וְכֵן הַמַּפְרִישׁ תּוֹדָתוֹ וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, אֵין טְעוּנָה לֶחֶם.

י״ז[רַב חֲנַנְיָה] מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְאַחַר כַּפָּרָה, דְּוָלָד אֵין טָעוּן לֶחֶם.

י״חאֲבָל לִפְנֵי כַּפָּרָה – טָעוּן לֶחֶם, אַלְמָא קָסָבַר מִתְכַּפֵּר בִּשְׁבַח הֶקְדֵּשׁ.

י״טבָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִין אוֹ לֹא? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲרֵי כַּמָּה שָׁנִים גָּדַל זֶה בֵּינֵינוּ, וְלֹא שָׁמַע הֲלָכָה זוֹ מִמֶּנִּי!

כ׳מִכְּלָל דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַמְרַהּ? אִין, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּהֵמָה שֶׁל שְׁנֵי שׁוּתָּפִין, הִקְדִּישׁ חֶצְיָהּ, וְחָזַר וְלָקַח חֶצְיָהּ וְהִקְדִּישָׁהּ – קְדוֹשָׁה, וְאֵינָהּ קְרֵיבָה, וְעוֹשָׂה תְּמוּרָה, וּתְמוּרָתָהּ כַּיּוֹצֵא בָּהּ.

כ״אשְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת: שְׁמַע מִינַּהּ בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִין. וּשְׁמַע מִינַּהּ קְדוּשַּׁת דָּמִים מְדַחָה. וּשְׁמַע מִינַּהּ יֵשׁ דִּיחוּי בְּדָמִים.

כ״בבָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: הוּזְלוּ טְלָאִים בָּעוֹלָם, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן ״מִבְחַר נִדְרֵיכֶם״ בָּעֵינַן, וְהָא אִיכָּא, אוֹ דִילְמָא ״כֶּסֶף שְׁקָלִים״ בָּעֵינַן, וְלֵיכָּא?

כ״גאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כַּמָּה שָׁנִים גָּדַלְנוּ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְלֹא שָׁמַעְנוּ הֲלָכָה זוֹ. וְלָא? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: מִפְּנֵי מָה לֹא נָתְנָה תּוֹרָה קִצְבָה בִּמְחוּסְּרֵי כַפָּרָה? שֶׁמָּא יוּזְלוּ טְלָאִים, וְאֵין לָהֶן תַּקָּנָה לֶאֱכוֹל בְּקָדָשִׁים. אֵימָא: לֹא לִימַּדְנוּ הֲלָכָה זוֹ.

כ״דוְהָא רַבִּי זֵירָא בַּר אַדָּא מַהְדַּר תַּלְמוּדֵיהּ כֹּל תְּלָתִין יוֹמִין קַמֵּיהּ! אֵימָא: לֹא נִתְבַּקְּשָׁה הֲלָכָה זוֹ מִמֶּנּוּ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ.

כ״הגּוּפָא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: מִפְּנֵי מָה לֹא נִתְּנָה קִצְבָה בִּמְחוּסְּרֵי כַּפָּרָה? שֶׁמָּא יוּזְלוּ טְלָאִים, וְאֵין לָהֶם תַּקָּנָה לֶאֱכוֹל בְּקָדָשִׁים.

כ״ומַתְקֵיף לַהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, חַטַּאת חֵלֶב, יִנָּתֵן לָהּ קִצְבָה, דִּלְכַפָּרָה אָתְיָא וְלָאו לְאִישְׁתְּרוֹיֵי בַּאֲכִילַת קָדָשִׁים הוּא! מַתְקֵיף לַהּ רָבָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, אֲשַׁם נָזִיר לֶהֱוֵי לֵיהּ קִצְבָה, דִּלְבַטָּלָה הוּא דְּאָתֵי, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁהוּא בָּא לְבַטָּלָה, אֶלָּא אֲשַׁם נָזִיר בִּלְבָד! קַשְׁיָא.

כ״זמַתְנִי׳ הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וָמֵת – לֹא יְבִיאֶנּוּ בְּנוֹ תַּחְתָּיו. לֹא יְבִיאֶנּוּ מֵחֵטְא אֶל חֵטְא. אֲפִילּוּ הִפְרִישׁ עַל חֵלֶב שֶׁאָכַל אֶמֶשׁ – לֹא יְבִיאֶנָּה עַל חֵלֶב שֶׁאָכַל הַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״קׇרְבָּנוֹ עַל חַטָּאתוֹ״ – עַד שֶׁיְּהֵא קׇרְבָּנוֹ לְשֵׁם חַטָּאתוֹ.

כ״חגְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״קׇרְבָּנוֹ״ – בְּקׇרְבָּנוֹ הוּא יוֹצֵא, וְאֵינוֹ יוֹצֵא בְּקׇרְבַּן אָבִיו.

כ״טיָכוֹל לֹא יֵצֵא בְּקׇרְבַּן אָבִיו בִּבְהֵמָה שֶׁהִפְרִישׁ אָבִיו, מִן הַקַּלָּה עַל הַחֲמוּרָה, אוֹ מִן הַחֲמוּרָה עַל הַקַּלָּה, אֲבָל יוֹצֵא בְּקׇרְבָּן שֶׁהִפְרִישׁ אָבִיו מִן הַקַּלָּה עַל הַקַּלָּה, אוֹ מִן הַחֲמוּרָה עַל הַחֲמוּרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קׇרְבָּנוֹ״ – בְּקׇרְבָּנוֹ הוּא יוֹצֵא, וְאֵינוֹ יוֹצֵא בְּקׇרְבָּנוֹ שֶׁל אָבִיו.

ל׳יָכוֹל לֹא יֵצֵא בְּקׇרְבַּן אָבִיו בִּבְהֵמָה שֶׁהִפְרִישׁ, אֲפִילּוּ מִן הַקַּלָּה עַל הַקַּלָּה, אוֹ מִן הַחֲמוּרָה עַל הַחֲמוּרָה, שֶׁהֲרֵי אֵין מְגַלֵּחַ נְזִירוּתוֹ עַל בְּהֵמָה שֶׁהִפְרִישׁ אָבִיו,

ל״אאֲבָל יוֹצֵא בְּמָעוֹת שֶׁהִפְרִישׁ אָבִיו, אֲפִילּוּ מִן הַקַּלָּה עַל הַחֲמוּרָה, אוֹ מִן הַחֲמוּרָה עַל הַקַּלָּה, שֶׁהֲרֵי אָדָם מְגַלֵּחַ נְזִירוֹתָיו עַל מָעוֹת שֶׁהִפְרִישׁ אָבִיו, בִּזְמַן שֶׁהֵן סְתוּמִים, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהֵן מְפוֹרָשִׁין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קׇרְבָּנוֹ״ – בְּקׇרְבָּנוֹ הוּא יוֹצֵא, וְאֵין יוֹצֵא בְּקׇרְבַּן אָבִיו.

ל״ביָכוֹל לֹא יֵצֵא אֲפִילּוּ בְּמָעוֹת שֶׁהִפְרִישׁ, אֲפִילּוּ מִן הַקַּלָּה עַל הַקַּלָּה אוֹ מִן הַחֲמוּרָה עַל הַחֲמוּרָה, אֲבָל יוֹצֵא בְּקׇרְבָּן שֶׁהִפְרִישׁ לְעַצְמוֹ, אֲפִילּוּ מִן הַחֲמוּרָה עַל הַקַּלָּה אוֹ מִן הַקַּלָּה עַל הַחֲמוּרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קׇרְבָּנוֹ עַל חַטָּאתוֹ״ – עַד שֶׁיְּהֵא לְשֵׁם חַטָּאת.

ל״גיָכוֹל לֹא יֵצֵא בְּקׇרְבָּן עַצְמוֹ בִּבְהֵמָה שֶׁהִפְרִישׁ לְעַצְמוֹ, אֲפִילּוּ מִן הַקַּלָּה עַל הַקַּלָּה, אוֹ מִן הַחֲמוּרָה עַל הַחֲמוּרָה, שֶׁכֵּן אִם הִפְרִישׁ בְּהֵמָה עַל הַחֵלֶב וֶהֱבִיאָהּ עַל הַדָּם, עַל הַדָּם וֶהֱבִיאָהּ עַל הַחֵלֶב – שֶׁהֲרֵי לֹא מָעַל וְלֹא כִּיפֵּר,

ל״דאֲבָל יוֹצֵא בְּמָעוֹת שֶׁהִפְרִישׁ לְעַצְמוֹ מִן הַקַּלָּה עַל הַקַּלָּה וּמִן הַחֲמוּרָה עַל הַחֲמוּרָה, אוֹ מִן הַחֲמוּרָה עַל הַקַּלָּה וּמִן הַקַּלָּה עַל הַחֲמוּרָה,

ל״השֶׁכֵּן אִם הִפְרִישׁ לְעַצְמוֹ מָעוֹת עַל הַחֵלֶב וֶהֱבִיאָן עַל הַדָּם, עַל הַדָּם וֶהֱבִיאָן עַל הַחֵלֶב – שֶׁהֲרֵי מָעַל, וְכִיפֵּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קׇרְבָּנוֹ עַל חַטָּאתוֹ״ – עַד שֶׁיְּהֵא קׇרְבָּנוֹ לְשֵׁם חֶטְאוֹ.

ל״ומַאי לֹא מָעַל וְלֹא כִּיפֵּר? תַּרְגְּמַהּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁימִי קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא, הָכִי קָאָמַר: כֵּיוָן דְּלָא מָצֵי מָעֵיל, כַּפּוֹרֵי נָמֵי לָא מְכַפַּר, הוֹאִיל וְכָךְ לָא מָצֵי מְשַׁנֵּי.

ל״זאֲבָל מָעוֹת, כֵּיוָן דְּאִי מְשַׁנֵּי מָעֵיל וּמַיְיתֵי קׇרְבַּן מְעִילָה – אֵימָא בַּתְּחִלָּה נָמֵי מַיְיתֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.

ל״חמַתְנִי׳ מְבִיאִין מֵהֶקְדֵּשׁ כִּשְׂבָּה – שְׂעִירָה, מֵהֶקְדֵּשׁ שְׂעִירָה – כִּשְׂבָּה, וּמֵהֶקְדֵּשׁ כִּשְׂבָּה וּשְׂעִירָה – תּוֹרִין וּבְנֵי יוֹנָה, וּמֵהֶקְדֵּשׁ תּוֹרִין וּבְנֵי יוֹנָה – עֲשִׂירִית הָאֵיפָה.

ל״טכֵּיצַד? הִפְרִישׁ לְכִשְׂבָּה אוֹ לִשְׂעִירָה, הֶעֱנִי – יָבִיא עוֹף, הֶעֱנִי – יָבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה. הִפְרִישׁ לַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה, הֶעֱשִׁיר – יָבִיא עוֹף, הֶעֱשִׁיר – יָבִיא כִּשְׂבָּה וּשְׂעִירָה.

מ׳גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״מֵחַטָּאתוֹ״, ״מֵחַטָּאתוֹ״, ״עַל חַטָּאתוֹ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר?

מ״אמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁמְּבִיאִין מֵהֶקְדֵּשׁ כִּשְׂבָּה – שְׂעִירָה, וּמֵהֶקְדֵּשׁ שְׂעִירָה – כִּשְׂבָּה, וּמֵהֶקְדֵּשׁ כִּשְׂבָּה וּשְׂעִירָה – תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, וּמֵהֶקְדֵּשׁ תּוֹרִין וּבְנֵי יוֹנָה – עֲשִׂירִית הָאֵיפָה,

מ״בכֵּיצַד? הִפְרִישׁ לְכִשְׂבָּה וְלִשְׂעִירָה וְהֶעֱנִי – יָבִיא עוֹף, הֶעֱנִי – יָבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, הִפְרִישׁ עֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְהֶעֱשִׁיר – יָבִיא עוֹף, הֶעֱשִׁיר – יָבִיא כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה.

מ״גהִפְרִישׁ כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה וְנִסְתָּאֲבוּ – יָבִיא בִּדְמֵיהֶן עוֹף, הִפְרִישׁ עוֹף וְנִסְתָּאֵב – לֹא יָבִיא בְּדָמָיו עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, שֶׁאֵין לָעוֹף פִּדְיוֹן.

מ״דלָכֵן נֶאֱמַר ״מֵחַטָּאתוֹ״ ״עַל חַטָּאתוֹ״.

מ״הוְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב ״מֵחַטָּאתוֹ״ גַּבֵּי כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב גַּבֵּי עוֹף. דְּאִי כְּתִיב קְרָא גַּבֵּי הֶקְדֵּשׁ כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, הֲוָה אָמֵינָא: הִפְרִישׁ כִּשְׂבָּה, כִּי מִיעֲנֵי מֵהָלֵין מָעוֹת נַחֲלִינּוּן עַל עוֹף, דְּנַיְיתֵי עוֹף, דְּכִשְׂבָּה וָעוֹף תַּרְוַיְיהוּ מִינֵי דָּמִים נִינְהוּ.

מ״ואֲבָל עֲשִׂירִית הָאֵיפָה דְּלָאו מִינֵי דְּדָמִים נִינְהוּ, אִי לָא כְּתִיב קְרָא ״מֵחַטָּאתוֹ״ גַּבֵּי עוֹף, הֲוָה אָמֵינָא: כִּי מַפְרֵישׁ מָעוֹת לְקִינּוֹ וּמִיעֲנֵי – לָא מַיְיתֵי עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, דְּלָאו מִינֵי דְּדָמִים הוּא, אֶלָּא מַיְיתֵי עֲשִׂירִית הָאֵיפָה מִן בֵּיתֵיהּ, וְהָלֵין מָעוֹת דְּאַפְרֵישׁ יִפְּלוּ לִנְדָבָה – אַהָכִי הֲדַר כְּתִיב קְרָא ״מֵחַטָּאתוֹ״ גַּבֵּי עוֹף, לְמֵימְרָא דְּמֵהֶקְדֵּשׁ דְּעוֹף נָמֵי מַיְיתֵי עֲשִׂירִית הָאֵיפָה,

מ״זוְהָכִי קָאָמַר: כִּי מַפְרִישׁ לַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה, וְאַדְּמַיְיתֵי הֶעֱשִׁיר – נוֹסֵיף עֲלֵיהוֹן וְנַיְיתֵי עוֹף, הֶעֱשִׁיר – נוֹסֵיף עֲלֵיהוֹן וְנַיְיתֵי כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה.

מ״חוּמַאי טַעְמָא כְּתִיב ״עַל חַטָּאתוֹ״ גַּבֵּי עֲשִׂירִית הָאֵיפָה? דְּאִי כְּתַיב ״עַל חַטָּאתוֹ״ גַּבֵּי עוֹף, הֲוָה אָמֵינָא: כִּי מַפְרֵישׁ מָעוֹת לְקִינּוֹ וְהֶעֱשִׁיר – הוּא דְּמוֹסֵיף עֲלֵיהוֹן וּמַיְיתֵי כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, דְּתַרְוַיְיהוּ מִינֵי דָמִים נִינְהוּ,

מ״טאֲבָל הִפְרִישׁ מָעוֹת לַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְהֶעֱשִׁיר, הָלֵין דְּמַפְרֵישׁ, אִי לָא הֶעֱשִׁיר טוּבָא – נַיְיתֵי עוֹף, וְאִם הֶעֱשִׁיר טוּבָא – נַיְיתֵי כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, וְהָלֵין מָעוֹת דְּאַפְרֵישׁ יִפְּלוּ לִנְדָבָה, אַהָכִי כְּתִיב קְרָא בְּהָדֵין חַטָּאת בַּעֲשִׁירוּת וְדַלּוּת ״מֵחַטָּאתוֹ״, וְגַבֵּי דַּלֵּי דַלּוּת ״עַל חַטָּאתוֹ״ – לְמִדְרַשׁ כִּדְאָמְרִינַן.

נ׳אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מְטַמֵּא מִקְדָּשׁ עָשִׁיר שֶׁהִפְרִישׁ קֵן