קסת הסופר י״חKeset HaSofer 18
א׳דין נקרעה היריעה עצמה. ובו ט' סעיפים:
ספר תורה שנקרעה בו יריעה למעלה או למטה. אם נקרע רק הגליון ולא הגיע הקרע עד לכתב מותר לקרות בו לכתחלה אעפ"י שלא תפרו. ומ"מ לכתחלה יש לתקנו. ואם הקרע הולך בין האותיות אפי' של שיטה אחת אסור לקרות בו עד שיתפרהו. וגם אם נכנס לתוך שתי שיטין מהני לי' תפירה. אבל אם נכנס לתוך ג' שיטות לא מהני תפירה אלא צריכין להחליף את היריעה. במה דברים אמורים בישן שאין עיפוצו ניכר ומגניא בכך אבל אם ניכר הגויל שהוא מעופץ תופר אפי' קרע שבתוך ג' שיטות. ובס"ת דידן אפי' בישן תופר אפי' קרע שבתוך שלש שיטות דכיון שהקלפי' לבנים וגם הגידים לבנים אין התפירות ניכרות כ"כ:
ספר תורה שנקרעה בו יריעה למעלה או למטה. אם נקרע רק הגליון ולא הגיע הקרע עד לכתב מותר לקרות בו לכתחלה אעפ"י שלא תפרו. ומ"מ לכתחלה יש לתקנו. ואם הקרע הולך בין האותיות אפי' של שיטה אחת אסור לקרות בו עד שיתפרהו. וגם אם נכנס לתוך שתי שיטין מהני לי' תפירה. אבל אם נכנס לתוך ג' שיטות לא מהני תפירה אלא צריכין להחליף את היריעה. במה דברים אמורים בישן שאין עיפוצו ניכר ומגניא בכך אבל אם ניכר הגויל שהוא מעופץ תופר אפי' קרע שבתוך ג' שיטות. ובס"ת דידן אפי' בישן תופר אפי' קרע שבתוך שלש שיטות דכיון שהקלפי' לבנים וגם הגידים לבנים אין התפירות ניכרות כ"כ:
1
ב׳ואם הקרע הוא ביותר משלש שיטות לעולם אין תופרין אלא מחליפין את היריעה. ואפי' אם הקרע רק בין דף לדף אלא שאם היה כן בכתב היה נכנס ליותר מג' שיטין אין תופרין:
2
ג׳כל התפירות הנזכרות צריכות להיות דוקא בגידין. והא דמהני תפירה דוקא בשלא נתקלקל אות אבל אם נתקלקל או נחלק איזה אות לא מהני תפירה. וצריכין ליזהר כשתופרין שלא לתחוב את המחט לתוך הכתב אלא חוץ לכתב:
3
ד׳י"א דבכל מקום שמותרין לתפור את הקרעים מותרין ג"כ לדבקן ע"י מטלית קלף. וצריך לזה דבק כשר (דהיינו שנעשה מבהמה חיה ועוף הטהורי') ויש מקילין עוד יותר שאפי' במקום שאסור לתפור מהני דיבוק מטלית. ויש לסמוך על זה בשעת הדחק. וגם בדיבוק מטלית צריכין ליזהר אם לא נתחלק איזה אות שאם נחלק איזה אות לא מהני מה שמדבקו מאחוריו:
4
ה׳ונוהגין עוד הסופרים שאם יש נקבים בקלף או לעת הצורך שחותכין מן היריעה איזה טעות ונשאר נקב מדבקין שם מטלית מבחוץ ומתקנין אותו יפה יפה וכותבין על המטלית מה שחסר. ויש אוסרין. והמחמיר לעצמו בס"ת שלו הרי זה משובח ותבא עליו ברכה. אבל המנהג פשוט להתיר ויש להם על מה שיסמוכו:
5
ו׳ובלבד שיכתוב כל האות על הטלאי. אבל אם כתב מקצת אות על היריעה ומקצתו על הטלאי פסול. ולא עוד אלא אפי' אם כתב כל האות כולו על היריעה אלא שמקצת הדיו מצד האחד של האות עובר גם על הטלאי לא מהני הקפת הגויל שבטלאי להאות שנכתב על היריעה אלא צריך להיות מוקף גויל ביריעה עצמה בלא טלאי. והאות הנכתב על הטלאי צריך להיות מוקף גויל בטלאי עצמו בלא היריעה:
6
ז׳גם צריכין ליזהר מאוד לדבק תחלה את המטלית היטב ואח"כ לכתוב עליו ולא לכתוב עליו תחלה ואח"כ לדבקו. וכן אם היה כתוב עליו ונפרד לא מהני לדבקו עם הכתוב עליו (וע"ל סי' י"א סעיף י"ג):
7
ח׳כשצריכין לתקן ס"ת בדיבוק מטלית אעפ"י שהס"ת מגוילין אין איסור לתקנה מבחוץ בקלף (ואם מותר לחתוך מן הגליונות כדי לתקנו ע"ל סי' כ"ה ס"ג):
8
ט׳ס"ת שבלו ממנה יריעות ובא להחליפם. אעפ"י שלא בלו ממנה אלא אחת או שתים צריך להחליף שלש. לפי שאי אפשר שיהיו אותן שהוא מחליף דומות לגמרי לכן צריכין שיהיו לפחות שלש דומות. ודוקא ביריעה שבלתה שכל הספר הוא ישן ואם תהיה יריעה אחת חדשה הו"ל מנומר. אבל אם בתחלת כתיבה נפסלה יריעה אחת או שתים אין כאן מנומר ואינו צריך לסלק רק אותה שנפסלה (ביאור מרדכי בסופו) ומה שהוא מחזיר יהא כמדת כתב הראשון. וטוב שהסופר הראשון יכתבם אם אפשר (ש"ך):
9