קסת הסופר ט׳Keset HaSofer 9
א׳תפילין ומזוזות צריכין כתיבה כסדרן. ובו י"א סעיפים:
תפילין ומזוזות צריכין לכתוב אותן כסדרן ואם כתבן שלא כסדרן בין שהקדים וכתב פרשה המאוחרת להמוקדמת בין שכתב התיבות או האותיות שלא כסדרן פסולין. לכן אם נמצא שחסר אות אחת אין להם תקנה אלא א"כ יכול לגרוד ממטה למעלה עד מקום החסרון (אם אין שם שם) ויכתוב שם את החסרון ואח"כ יכתוב מה שגרד על מקום הגרד:
תפילין ומזוזות צריכין לכתוב אותן כסדרן ואם כתבן שלא כסדרן בין שהקדים וכתב פרשה המאוחרת להמוקדמת בין שכתב התיבות או האותיות שלא כסדרן פסולין. לכן אם נמצא שחסר אות אחת אין להם תקנה אלא א"כ יכול לגרוד ממטה למעלה עד מקום החסרון (אם אין שם שם) ויכתוב שם את החסרון ואח"כ יכתוב מה שגרד על מקום הגרד:
1
ב׳אבל אם יתר אות אחת יש לה תקנה ע"י שיגרוד אותה אם היא בסוף תיבה או בתחלתה אבל אם היא באמצע תיבה לא משום דכשיגרוד יהי' נראה כשתי תיבות. ואם יוכל למשוך האות שלפניו כגון שכתב לאבותיך מלא וא"ו שיוכל למחוק את הוא"ו ולמשוך את הבי"ת שפיר דמי. וכן אם יוכל להעבות אות שלפניו או שלאחריו ג"כ מהני שאין בזה משום שינוי האות:
2
ג׳כל אות שהיא כתובה שלא כתיקונה או שנתקלקלה אח"כ ואין צורתה עלי' כגון נגע רגל האלו"ף בגג האלוף או פני האלוף בפניה בגג שתחתי' או שהי' רגל הה"א או הקו"ף נוגעים (שבכל אלו אין די בגרידה לבד אלא שצריכין לבטל צורת האות ולכתבו מחדש דלא ליהוי ח"ת כמ"ש בסי' ח') או שהיתה אות חלוקה לשתי אותיות בין מתחלת הכתיבה בין שנפסק אח"כ כגון צד"י שנעשית יו"ד נו"ן או שי"ן שנעשית עי"ן יו"ד או מ"ם פתוחה שנעשית כא"ף וא"ו. וכן למ"ד שנפסק צוארה ונראית כמו כ"ף וי"ו. וכן חי"ת שבכתב ספרדית שהיא בלא חטוטרת אם רגל השמאלי נפסק קצת מן הגג ונדמה לה"א וכל כיוצא בזה שע"י ההפסק נדמה לאות אחר אפי' התינוק קורא אותן כראוי אם לאחר שכתב להלן תקנם הוי שלא כסדרן ופסולים:
3
ד׳אבל אם צורת האות ניכרת אעפ"י שיש בהן קצת הפסק כגון שלא היו מקצת יוד"י האלפי"ן והשיני"ן והעיני"ן ורגלי התאוי"ן נוגעין בגוף האות אבל תינוק מכירם וכן בי"ת או דל"ת שנפרדו כפירוד דק כזה מן הגג. אעפ"י שגם כל אלו פסולים קודם התיקון (כמ"ש בסי' ה' ס"ג) מ"מ יכול לתקנם גם לאחר שכתב להלן דכיון דצורת האות היתה ניכרת אין בו משום שלא כסדרן וה"ה אם חוטרא דחי"ת למעלה אין נוגעין זה לזה אך אין פרידתן ניכר להדיא אעפ"י שהתינוק קוראו שני זיני"ן מותר להדביקן גם לאחר שכתב להלן כי מה שהתינוק אינו קוראו חי"ת זהו מפני שאינו מורגל בחי"ת כזה (ודין חי"ת שעשאה מד' וז' ע' סי' ח' סעי' י"א) ויש חוששין גם בכל אלו משום שלכ"ס. ואף דאנן קיימ"ל להקל מ"מ הסופר ידקדק היטב בשעת כתיבתו שלא יצטרך לבא לידי קולא (כ"כ בס' מלא"ש) ונראה לי דאם מ"ם סתומה או סמ"ך נפרדו קצת אף שהתינוק קוראו כראוי אין להתיר להדביקן בתו"מ לאחר שכתב להלן משום חשש שלא כסדרן:
4
ה׳כבר כתבנו (בסי' ה') כי היו"ד צריכה להיות לה תג מלמעלה בצד שמא' וכן עוקץ מלמט' שם ורגל בצד ימין. ואם נמצא בתו"מ שחסר רגל הימין. אינו מועיל תיקון כי בלא רגל זה אין שם יו"ד עלי' כלל וא"כ בתיקונו הוי שלא כסדרן. אבל אם חסר עוקץ השמאלי מועיל תיקון משום דגם בלא עוקץ זה שם יו"ד עלי'. ומ"מ הסופר יזהר מאוד לעשו' גם עוקץ זה קודם שיכתוב האות שלאחריו. משום דיש מן הגדולים שאומרים דגם עוקץ זה מעכב ואין מועיל בו תיקון משום שלכ"ס. ואף דקימ"ל להקל. מ"מ לכתחלה יש ליזהר. וכן הדין בתג העליון (מלא"ש):
5
ו׳אותיות הדבוקות כבר נתבאר (בסי' ח' סעי' ט"ז) דכל שלא נשתנה צורתן יכולין להפרידן (וע"ש) ונראה לי דכ"ש אם נמצאו שתי תיבות סמוכות זו לזו כמו תיבה אחת כגון עלכן אם יוכל לגרוד קצת מן הלמ"ד וקצת מן הכא"ף ושיהיו נראין לשתי תיבות שפיר דמי:
6
ז׳אם כתב תיבה אחת יתרה ימחקנה דאין לחוש לר"ת דס"ל דשיעור הפסק סתימה היא ג' אותיות. ובסימן י"א ס"ט יתבאר דיש למחוק תיבה שניה. ואמנם אם לפני התיבה הראשונה יש דל"ת או רי"ש או בי"ת וכדומה שיכול למושכו ימחוק הראשונה כדי לחוש לר"ת. ואם כשימחוק ישאר כשיעור ט' אותיות (יודי"ן) שהוא שיעור פרשה לכ"ע ויפסול ימשוך האות שלפני' אם יוכל ואפי' היא ה"א או קו"ף שאם ימשוך אותן לא יהי' הרגל נגד סופן לית לן בה משום דאי אפשר בענין אחר (ובסי' ה' אות ה' כתבתי דיש להבחין ע"י תינוק) שאם ימחוק את הרגל ויכתבהו בסוף תהי' שלא כסדרן. אבל במקום שאפשר אין להכשיר ה"א או קו"ף כזו כמ"ש בסי' ה':
7
ח׳אם כתב שתי פעמים תיבת השמרו מותר למחוק את הוא"ו מן השמרו הראשון והשמר השני והוא"ו תשאר וימשוך את הרי"ש אל הוא"ו שתהא תיבה אחת. וכן כל כיוצא בזה. ואפילו אם היתה התיבה השניה תיבה שאינה מענין תפילין ומזוזה כלל מותר. כי הכלל הוא שכל שנשאר צורת האות אף שנפסל מצד אחר יכול למשוך כדי להכשיר ולא הוי משום זה שלא כסדרן:
8
ט׳אות שהוכהה קצת מראה הדיו שלה אם עדיין שחור כראוי מותר להעביר עלי' דיו מחדש ואין בזה משום שלא כסדרן כיון שגם עתה האות כשר ואינו מעביר עלי' את הדיו אלא להאירו ולקיימו שלא יתמחק יותר. אבל אם נתאדם האות או שנשתנה למראה אחר שאינו שחור לא מהני מה שיעביר עלי' דיו דהוי שלא כסדרן (עיין חקירה ז'):
9
י׳כיון שתפילין ומזוזות צריכין לכתוב אותן כסדרן דוקא. לכן צריך ליזהר כשיגיע לכתוב שם קודש (שאסור במחיקה כמ"ש אי"ה בסי' י"א) שיקרא תחלה בדקדוק היטב כל מה שכתב עד כאן כדי שלא יבאו לידי גניזה. וכן כל פרשה שבתפילין אחר שיכתבנה יקראנה היטב בכוונה ודקדוק פעמים ושלש. כי שמא יש בה פסול ויפסלו גם הפרשות שיכתוב אחריה. לכן צריך לדקדק היטב שלא יבא לידי כך:
10
י״אאין תולין בתפילין ומזוזות אפי' באופן שתהא הכתיבה כסדרן. כגון שהי' צריך לכתוב תיבות מימים ימימה. וראה כי לא ישאר לו עוד שיעור פתוחה ע"כ תלה תיבת ימים למעלה בין השיטין ואח"כ כתב למטה בתוך השיטה תיבת ימימה פסול (ע' חקירה ח'):
11