קשר גודל י״בKesher Gudal 12

א׳סימן יב. קצת דיני תפלה. והיתה מסלה:
א. אין לנענע גופו בתפלת י״ח שהוא כעומד לפני המלך. מהר״י סרוק והרמ״ע:

ב׳ב. לא ישמיע לאזנו בתפלתו רק שפתיו נעות וקולו לא ישמע. בדק הבית סי׳ ק״א ופר״ח:

ג׳ג. אפשר דאפילו למתפלל על צרה פרטית שלו לא ישמיע קולו אפילו לאזניו וז״ש דלא לשתמע קלי״ה בצלותיה. בר״י סי׳ ק״א ומחב״ר שם וסי׳ קמ״א ע״ש וסי׳ תקפ״ב ועיין פת״ע ברכות על דף ט״ו:

ד׳ד. ישהה מעט קודם שיתחיל להתפלל ובשירה חדשה יחשוב גדולתו ית׳ ונפלאותיו שעשה עמו ואשר הוא עני ואביון מתורה ומצות ובקבר עני אפל שפל גלמוד. זוהר ואחרונים:

ה׳ה. יחשוב שהוא נגד א״י וירושלים ובית המקדש ובית ק״הק. סי׳ צ״ד:

ו׳ו. לא יעמוד ולא ישב בתפלה אצל רשע כו׳. ס׳ חסידים סי׳ תשע״ב:

ז׳ז. צריך להיות נכון במחשבה ודיבור וכונה בתפלה והאריך מאד בזה ואסף וקבץ במימר קדישין הר׳ שלמי צבור מדף ק״א והנמשך ותראה כי תפל״ה גימ׳ בכונ״ת הלב. סידור ה׳ יעב״ץ וכ״כ הרב אבודרהם:

ח׳ח. צריך לסמוך גאולה לתפלה. וכמה מעלות בזה. ע״ש דק״א:

ט׳ט. מנהגי שרשי התפלות אין לשנות ממנהג הקדום כי י״ב שערים כנגד י״ב שבטים ותפלות כל א׳ עולה בדרך אחד ותפלה נסח הספרדים עולה בכל א׳ מי״ב שערים. האר״י ז״ל:

י׳י. לענין דינא אשכנזים המתפללים עם ספרדים וספרדים המתפללים עם אשכנזים יצאו י״ח תפלה. שער אפרים סי׳ י״ב:

י״איא. מנהג סדר הספרדי׳ הוא הנכון כי הכל בלשון צח וברור. מהרשד״מ משא מלך:

י״ביב. מי שאין לו יד בקבלה אין לומר ולהזכיר ואפילו להרהר הסודות הכתובים בסדור האר״י ז״ל באין מבין והוא קרוב להפסד רח״ל. מחב״ר סי׳ רע״ד:

י״גיג. מי שאין לו יד בדרך הסוד אל יתפלל מתוך סידור האר״י כי הוא יוהרא וגונב דעת. שם:

י״דיד. בשחרית יעמוד להתפלל כשיאמר תהלות לאל עליון ובערבית כשמתחיל ש״ץ הקדיש. שיורי כ״הג סי׳ צ״ג:

ט״וטו. ילך ג׳ פסיעות לפניו ושם יתפלל. ס׳ הרקח:

ט״זטז. לא יעמוד להתפלל לא ע״ג מטה או ספסל כו׳ סי׳ צ׳:

י״זטוב. ע״ג הסופ״ה מותר להתפלל ואם רובם או כלם למטה לאו שפיר עבדי העומדים למעלה אם לא שאי אפשר. הלק״ט ח״א סי׳ קכ״ב:

י״חחי. יקבע מקום לתפילתו וכל שהוא תוך ד׳ אמות חשוב מקום א׳ ואם מתפלל בביתו יקבע מקום שלא יבלבלוהו. סי׳ צ׳ ואחרונים:

י״טיט. יתפלל לצד מזרח ויצדד לדרום או לצפון. סי׳ צ״ד ואחרונים:

כ׳כ. לא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר ודבר קבוע ארון ותיבה אין חוצצין ולא חשוב חציצה אלא דבר גבוה עשרה ורחבו ד׳ ומותר להתפלל אחורי אדם סי׳ צ׳ ואחרונים:

כ״אכא. לא יתפלל נגד בגדים המצויירים אע״פי שאינם בולטים ואם יקרא נגד כותל או בגד מצוייר יעצים עיניו. שם:

כ״בכב. אסור להתפלל נגד המראה אפי׳ עיניו סגורות הרדב״ז סי׳ ק״ז:

כ״גכג. קודם שיתפלל יסיר כיחו וניעו וכל דבר הטורדו סי׳ צ״ב:

כ״דכד. מותר לרוק בבית הכנסת ויכסה בגמי או ידרסנו ברגליו סי׳ צ׳:

כ״הכה. ובתפלת י״ח אסור לרוק ואם אי אפשר מבליעו בכסותו ואם הוא אסטניס זורקו לאחוריו ואם אי אפשר זורקו לשמאלו ולא לימינו וכ״ש לפניו סי׳ צ״ו:

כ״וכו. אפי׳ בתחנונים שאחר תפלה אסור לרוק דכל זמן שלא פסע ג׳ פסיעות הו״ל כעומד לפני המלך ואם א״א שרי אף לימינו ולפניו. אחרונים:

כ״זכז. לא יגהק ולא יפהק ואם הוצרך באונס יניח ידו על פיו. שם:

כ״חכח. רבינו האר״י היה מתפלל י״ח בעינים סגורות ואם יותר טוב לו להתפלל מתוך הסידור כה יעשה ושח עינים מחב״ר שם:

כ״טכט. צריך שלא יסמוך על עמוד שלפניו או בצדו וחולה שא״א לו כי אם בסמיכה אם יוכל לכוין כמו אם היה יושב יעמוד ויסמוך בר״י סימן צ״ד:

ל׳ל. אף בתפילה מיושב צריך להזהר שלא לסמוך לאחריו ולא יהיה מוטה לצדדין ואל יפשוט רגליו ולא ירכיבם זע״ז. עט״ז שם:

ל״אלא. לא יראה עצמו בתפילה כעייף וא״י לעמוד וכיוצא מתנועות ותכסהו בושה כי ברחובות ובעסקיו הוא בריא ולעבוד ה׳ ראשו עליו ככרמל כנה״ג שם:

ל״בלב. זקן שאין יכול לעמוד יושב במקומו ומתפלל וחולה מתפלל אפילו שוכב על צדו והוא שיוכל לכוין דעתו ואם לאו יהרהר בלבו ואם נסתלק האונס א״צ לחזור ולהתפלל אפילו התפלל בהרהור וכ״ש אם הוכרח להתפלל מיושב כגון שהיה בדרך בקרון כשיבא לבית אין צריך להתפלל עבר״י סימן ס׳ וסי׳ צ״ד:

ל״גלג. אסור להפיח בתוך התפלה ואם אינו יכול להעמיד עצמו הולך אחריו ד׳ אמות ותצא רוח״ו ואחרי ככלות יהרהר בלבו נסח זה:
רבון העולמים יצרתנו נקבים נקבים חלולים חלולים גלוי וידוע לפניך חרפתינו וכלימתינו חרפה וכלימה בחיינו רמה ותולעה במיתתנו:
וחוזר למקומו וחוזר למקום שפסק קי׳ ק״ג ושל״ה:

ל״דלד. לא יגע בשוק וירך ומקומות המכוסים ולא יחכך ראשו בידו וכן יזהר שלא יגע בצואת האוזן והאף סי׳ ד׳ וסי׳ צ״ב ועיין במחב״ר שם:

ל״הלה. לא יאחוז בידו שום דבר כשהוא מתפלל חוץ מהמחזור ואם התפלל וידו אוחזת באיזה דבר א״צ לחזור ולהתפלל סי׳ צ״ו ואחרונים:

ל״ולו. אם רוצים לומר נסח איזה תפלה או וידוי בשומע תפלה וכיוצא צריך לרשום בס׳ אותו הנסח והספר בחיקו ישא שיהא מוכן ומזומן בעתו בר״י שם:

ל״זלז. תינוק שהטיל מים בב״הכ ישתוק עד שיביאו מים ואם המים רחוקים יש להקל דהוא ספקא דרבנן (סברת הרשב״א והפר״ח סימן צ׳ ומרן הב״י סי׳ ע״ה ודלא כהרב המגיה בס׳ שלמי ציבור דקי״א דחש לסברת האחרונים וגם הרב מו״ק הקיל בבהכ״נ ע״ש) ומהיות טוב אם אפשר ישימו בגד עליהם:

ל״חלח. המתפלל יכוין בלבו פי׳ המלות ויחשוב כאלו שכינה כנגדו ויסיר כל המחשבות ויחשוב שאם לפני מלך ב״ו מדבר היה מסדר דבריו ומכוין יפה ק״ו עאכ״ו לפני ממה״מ הקב״ה ויחשוב בדברים המכניעים את הלב סי׳ צ״ח עש״ב:

ל״טלט. אם תינוק מטרידו וכן גדולים שהם מדברים יכול לעשות תנועה בקול להשתיקם מחב״ר סי׳ ק״ד:

מ׳מ. לא יעמוד להתפלל אלא באימה והכנעה ולא מתוך שחוק וקלות ראש ודברים בטלים אלא מתוך שמחה כגון דברי תנחומא של תורה סימן צ״ג:

מ״אמא. לא יעמוד להתפלל מתוך פלפול אלא מתוך הלכה פסוק׳. שם:

מ״במב. אסור לישב בתוך ד׳ אמות של מתפלל בין מלפניו בין מן הצדדין בין מלאחריו וירחיק ד״א ואם עוסק בתקוני התפילה אפילו באיזהו מקומן א״צ להרחיק ויש מי שמתיר גם אם עוסק בתורה אבל לא במהרהר ואם היושב ישב כבר ועמד זה בצדו אם אינו בב״הכ א״צ לקום וחוץ לד״א שרי אפי׳ לפניו (סי׳ ק״ב ואחרונים):

מ״גמג. אסור לעבור נגד המתפללים לפניהם בתוך ד׳ אמות אבל לצידיהן שרי ובזהר ח״א ד׳ קל״ב אמרו מאן דצלי אסור למעבר ד״א סמיך ליה לכל סטרא בר לקמיה:

מ״דמד. מי שהשלים תפלתו ואחר מתפלל אחריו ולא השלים אסור לפסוע ג׳ פסיעו׳ עד שישלים תפלתו העומד אחריו ואפי׳ שהתחיל האחר להתפלל אחריו. שם:

מ״המה. עשרה שהתפללו כבר ביחיד ונתקבצו מנין עשרה יעבור שליח ציבור לפני התיבה להוציא רבים בקדושה וקדיש הרב יעב״ץ בסידורו דקמ״ט ובמו״ק סי׳ ס״ט וע״ש במחב״ר:

מ״ומו. ש״ץ שצריך להתפלל בשני מקומות עיין להרב הנז׳ שם ובתשובת שאלת יעבץ חלק א׳ סי׳ כ״א: