קשר גודל ה׳Kesher Gudal 5

א׳סימן ה. ברכות של שחר. וברכת התורה כי טוב סחרה מסחר:
א. ענט״י אם היה נעור כל הלילה לא יברך ענט״י בר״י סי׳ מ״ו:

ב׳ב. אשר יצר אם לא עשה צרכיו לא יברך בבקר ואם עשה ועבר זמן מה ולא בירך שוב לא יברך. שם סי׳ ו׳:

ג׳ג. שתה סם המשלשל יברך בכל פעם. שם סי׳ ז׳:

ד׳ד. הטיל מים ונמלך והטיל פעם אחרת לא יברך רק פעם א׳. שם:

ה׳ה. הטיל ונמלך והטיל ונסתפק אם בירך לא יברך (שם ומחב״ר וכן הסכים הרב המגיה בשלמי צבור ד׳ מ״ה ע״ג):

ו׳ו. אלהי נשמה יברך תכף אחר אשר יצר. האר״י זלה״ה:

ז׳ז. אין למחות ביד הנוהגים שלא לסומכה. הרב המגיה בש״צ שם:

ח׳ח. אין לומר טהורה היא רק טהורה אתה בראת כו׳ כן נהגתי מנעורי מטעם דעל הרוב חטאה ואיננה טהורה ואחז״ר נדפ׳ שלמי צבור וראיתי להרב ז״ל דמ״ו שכתב לדלג תיבת היא מטעמים אחרים ולא כתב בפירוש טעם כעיקר ואכמ״ל:

ט׳ט. אם בירך מחיה המתים במקום אלהי נשמה יצא פר״ח. סי׳ מ״ו:

י׳יוד. מי שאיחר לבא לב״הכ והוכרח להתפלל יוצר ועמידה עם הצבור שאחר תפלה אומר ברכות השחר לא יאמר ברכת אלהי נשמה שכבר יצא בברכת מחיה מתים שם סי׳ נ״ב:

י״איא. הנותן לשכוי יש לברכה אחר חצות כשקם באשמורת אף שלא שמע התרנגול עם שאר הברכות אף שלא נתחייב בהם מחב״ר סימן מ״ז וכן מצאתי בס׳ הפרדס כ״י שהשיבו מן השמים לרבינו יעקב ממרו׳ שאפילו לא שמע תרנגול וכיוצא יברך:

י״ביב. חרש מברך הנותן לשכוי (אחרונים) וכן עיקר ודלא כמו״ק ומטה יהודה שכתבו איפכא:

י״גיג. סומא לכ״ע יברך הנותן לשכוי. אחרונים ופשוט:

י״דיד. פוקח עורים סומא נמי מברך פוקח עורים. שיורי ברכה סימן מ״ו וכן העלה הרב המגיה בש״צ דמ״ח ע״ב ע״ש:

ט״וטו. היכא דבעי לומר פוקח עורים וטעה ואמר מלביש ערומים ותוך כדי דבור אמר פוקח עורים יצא ידי פקח עורים. פנים מאירות ח״א סימן נ״ח ונעלם מהר׳ המגיה בש״צ דמ״ח ע״ג ואכמ״ל:

ט״זטז. זוקף כפופים אם בירך זוקף כפופים קודם מתיר אסורים לא יברך מתיר אסורים ש״ע סי׳ מ״ו:

י״זטוב. הנותן ליעף כח צריך לאומרה ויש לאומרה אחר מלביש ערומים בר״י וש״ב סימן מ״ו:

י״חחי. המכין מצעדי גבר ואח״כ שעשה לי כל צרכי כמ״ש בסידורי׳ וי״א כמ״ש בש״ע עיין במ״א ואחרונים סי׳ מ״ו:

י״טיט. שעשה לי כל צרכי אין לברך בט״ב וביוה״כ אף שלובש מנעל של לבדים והאבל מברך אף אם הולך יחף כן נ״ל אחר שראיתי מ״ש הרב המגיה בש״צ ד׳ נ׳ עד ד׳ נ״ג יעש״ב וכן המנהג להולכים אחר עקבות האר״י ז״ל:

כ׳כ. שלא עשני גוי אם בירך שעשני ישראל במקום שלא עשני גוי בדיעבד יצא ולא יברך שלא עשני עבד אמנם יאמר שלא עשני אשה הרב המגיה בש״צ דנ״ד:

כ״אאך. שלא עשני אשה אם בירך שלא עשני אשה תחלה יכול לברך אחר כך שלא עשני גוי ושלא עשני עבד (בר״י סי׳ מ״ו וכן הסכים הרב המגיה בשלמי צבור שם):

כ״בכב. נשים מברכות שלא עשאני גויה שלא עשאני שפחה בשם ומלכות. אחרונים בסי׳ מ״ו ודלא כהר׳ יעבץ בסידורו שכתב בלא שם ומלכות:

כ״גכג. נשים מברכות שעשאני כרצונו בלי שם ומלכות פר״ח שם:

כ״דכד. גר לא יברך שלא עשאני גוי בר״י סימן מ״ו:

כ״הכה. אם נסתפק אם בירך ברכת התורה לא יברך. מחב״ר סי׳ מ״ז:

כ״וכו. גר יכול לברך אשר בחר בנו. הרמב״ם באגרותיו:

כ״זכז. אם קראוהו לס״ת קודם שבירך ברכת התורה לא יחזור לברך ברכת התורה שכבר נפטר בברכות ס״ת. סי׳ קל״ט:

כ״חכח. ברכת אשר קדשנו על דברי תורה והערב נא שתי ברכות הן ועכ״ז יאמר והערב נא האר״י ז״ל:

כ״טכט. לא יקרא פסוק אפי׳ דרך תחינה קודם ברכת התורה סי׳ מ״ז:

ל׳ל. הנוהגים קודם כל מצוה לומר פסוק ויהי נועם לא יאמרוהו קודם ברכת התורה בר״י שם:

ל״אלא. הנוהגים לומר פסוק וארשתיך לי באמונה כו׳ אחר לבישת תפילין לא יאמרו אם לא ברכו ברכת התורה צפורן שמיר סי׳ ב׳:

ל״בלב. חייב אדם לברך ק׳ ברכות בכל יום להגן על צ״ח קללות שבמשנה תורה וכתיב גם כל חלי וכל מכה הרי ק׳ (רבינו הרב הרקח סי׳ ש״ך ונעלם מהר׳ פנים מאירות בס׳ כתנות אור פרשת נצבים שכתבו מדעתו וגם אני הדל הבאתיו משמו בקונט׳ פני דוד ובמחב״ר סי׳ מ״ו וגם הרב המגיה בשלמי ציבור דמ״ב כתבו ממחב״ר בשם כתנות אור ע״ש והם דברי רבנו הרקח):