קשר גודל ז׳Kesher Gudal 7

א׳סימן ז. זמן תפילה ואביזרא. ודיני פסוקי דזמרה:
א. זמן תפלה עם הנץ החמה דכתיב יראוך עם שמש סימן פ״ט:

ב׳ב. אם התפלל משעה שעלה ע״ה והאיר פני מזרח שהוא שעה וחומש קודם עלות השמש יצא. שם:

ג׳ג. מאד קראו תגר על אשר בימי הסליחות לכתחילה מתחילין להתפלל קודם ע״ה ומסיימין קודם הנץ החמה (אחרונים):

ד׳ד. לא יתפלל אלא באימה והכנעה סימן צ״ג:

ה׳ה. לא יתפלל בעצבות רק בהכנעה גדולה באימה ויראה אך בשמחה כעבד המשמש רבו בשמחה יתירה ועיקר המעלה והשלמות תלוי בזה להיות שמח זולתי בעת הוידוי. האר״י זצ״ל:

ו׳ו. אל תעש תפלה קבע אלא רחמים ותחנונים ודע לפני מי אתה מתפלל:

ז׳ז. לא יתפלל במקום פרוץ כי כאשר יתפלל במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר סימן צ׳:

ח׳ח. במקום שנעשה לו נס וניצול מהסכנה אף שהוא פרוץ מותר להתפלל הרב המגיה בשלמי צבור דף נ״ח ע״ב:

ט׳ט. בשדה בין האילנות שרי להתפלל. שם:

י׳יוד. עוברי דרך מתפללים בשדה בכל גונא הרב מגן אברהם:

י״איא. מקום מוקף מחיצו׳ אף שאינו מקורה שפיר דמי בר״י שם סי׳ צ׳:

י״ביב. לא יאמרו הזמירות במרוצה כי אם בנחת סימן נ״א:

י״גיג. המוחה לאומר זמירות בנחת ועושה שיאמר במרוצה נענש ס׳ הגן:

י״דיד. צריך ליתן ריוח בין הדבקים בפסוקי דזמרה כמו בק״ש. סי׳ ס״ה:

ט״וטו. דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה ואם שגור בפיו מותר סימן מ״ט ועיין בר״י:

ט״זטז. להוציא אחרים י״ח אף אם שגור אסור לומר על פה בר״י שם:

י״זטוב. מנהג האר״י ז״ל לומר כל הזמירות מתוך הסדור ולא על פה ובנחת בהכנעה וכל פסוק בטעמיו ומשנה בניגונה וביום שבת מרים קולו מעט יותר מבחול בנעימה לכבוד שבת:

י״חחי. הירא את דבר ה׳ יאמר בקול שיוכל לבטא בשפתים האותיות כתקנן שתי ידות דק״ט:

י״טיט. קודם זמירות ותפלה יקבל עליו מצות ואהבת לרעך כמוך ויכוין לאהוב כל אחד מישראל כנפשו האר״י זלה״ה:

כ׳כ. קודם שיכנס לבית הכנסת יתעכב בפתח ויכוין כי ירא מאד להכנס בהיכל המלך כי אם בזכות אבות ויאמר ואני ברוב חסדך (אברהם) אבא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך (יצחק) ביראתך (יעקב) וקודם שיכנס יאמר פסוק זה בבית אלהים נהלך ברגש והאומר׳ אחר שיכנס בבית הכנסת טועה. האר״י ז״ל:

כ״אכא. קודם פרשת התמיד ביהי רצון במקום שיבנה ב״המק צ״ל שתבנה ב״המק כי כביכול הוא יבנה בית המקדש (הר״ם ד״ל בעבודת מקדש):

כ״בכב. א״צ לומר הקרבנות מעומד בר״י סי׳ א׳ ומחבר סי׳ מ״ח:

כ״גכג. יש לומר קדיש קודם הודו ואם לא יש מנין יאמרו הודו אל נקמות ארוממך. ה׳ מלך וקודם ברוך שאמר יאמרו קדיש. הרב המגיה בשלמי צבור דס״ד:

כ״דכד. אין להפסיק כ״כ בין אמירת פ׳ התמיד כו׳ להודו דזה המזמור נתקן על כי בתמיד של שחר היו אומרים מהודו עד ובנביאי אל תרעו ובתמיד של בין הערבים משירו לה׳ כל הארץ עד והלל לה׳ ולכן אין להתעסק ולהפסיק בינתים כמו שנוהגים (שם):

כ״הברוך שאמר:
כה. צריך לומר הנוסח של פ״ז תיבות והגם שהציבור יאמרו הנוסח אחר הירא את דבר ה׳ יאמר בינו לבין עצמו הנוסח של פ״ז תיבות מחב״ר במ״א סימן נ״א:

כ״וכו. אם סיים ב״ש קודם החזן עונה אחריו אמן אבל אם סיים בבת אחת לא יענה אמן סימן נ״א:

כ״זכז. אם החזן סיים ברכה אחת והוא סיים עמו ברכה אחרת מותר לענות אמן. מג״א ובר״י שם וכן הסכים הר׳ המגיה הנז׳ דס״ז:

כ״חכח. מותר לענות אמן אחר ברוך שאמר. האר״י ז״ל:

כ״טכט. מדבריו משמע דבאמצע ברוך שאמר לא יענה אמן ונראה דכונת הרב היא על אמן דברכות דלא יענה באמצע דב״ש נתקן קודם התלמוד בר״י סימן נ״א:

ל׳ל. אבל יוכל לענות קדושה וברכו וקדיש מידי דהוה אק״ש וברכותיה דעונה באמצע הפרק הר׳ המגיה בש״צ דס״ז ע״ב ודוק היטב ואכמ״ל:

ל״אלא. אין להפסיק בדבור משיתחיל ברוך שאמר עד סוף תפלת י״ח ואפילו לצורך מצוה אין לדבר סימן נ״א. וגם אין להפסיק בשתיקה:

ל״בלב. מב״ש לא יפסיק אפי׳ לקרות פסוק שמע ישראל עם הצבור אלא יאמר התיבות שאומר בשעה שהצבור אומרים פסוק שמע בניגון הצבור שיהא נראה כאלו קורא עמהם ש״ע סימן ס״ה ודלא כב״ח וט״ז:

ל״גלג. הנצרך לנקביו אל יתפלל ואם יעבור זמן תפלה בצבור ויכול לעמד עד פרסה שרי פתח עינים ד״ט. ואם הוצרך לנקביו בתוך פסוקי דזמרה וחזר יטול ויברך אשר יצר ויניח ציצית ותפילין ויברך עליהם גו״ר:

ל״דלד. ויוכל לענות כל אמן באמצע פסוקי דזמרה. אחרונים. וכהן שקראוה לעלות לתורה ולנ״כ מולה וקורא ונושא כפיו סידור ה׳ יעבץ:

ל״הלה. אם לא היה מנין ולא אמרו קדיש יכולים לומר קדיש בתוך פסוק דזמרה ולכתחילה צריך להמתין קודם ב״ש שלא יתחילו עד שיהיו מנין ויאמרו קדיש כנ״ל ודלא כמי שאסר:

ל״ולו. וה״ד קדיש שאומר לפני הודו אבל אם זה הקדיש הוא על מה שאמרו תהלים קודם זמירות לא יאמרו קדיש. פני יהושע ס״ה:

ל״זלז. מזמור לתודה יאמר בניגון. סימן נ״א:

ל״חלח. יוכל לומר מזמור לתודה מיושב דלא כמהר״י סרוק ז״ל:

ל״טלט. פסוקי יהי כבוד נתקנו בחכמה עמוקה נפלאה וכן כל תקוני תפלה. הרב יעבץ בסדורו וזה מבואר לרואה כונת האר״י ז״ל:

מ׳מ. פסוק והוא רחום יכפר עון יאמר אפילו בשבת ויו״ט מחב״ר סימן רס״ז:

מ״אמא. ה׳ מלך שבפסוקי יהי כבוד א״צ לעמוד דלא כהר״י בסידורו ע״ש:

מ״במב. אם לא כיון בפסוק פותח את ידך צריך לחזור ולאומרו וא״צ לחזור כל המזמור בר״י סי׳ נ״א:

מ״גמג. ויברך דוד יאמר מעומד ובאומרו ואתה מושל בכל בתיבת בכל יתן ג׳ פרוטות הב׳ בבת אחת והשלישית אח״כ האר״י זצ״ל:

מ״דמד. אם לא בא מנין והם ממתינים עד שיבא לא יאמר ישתבח אלא ימתין עד שיבא מנין ואח״כ יאמר ישתבח וקדיש סימן נ״ג:

מ״המה. וזהו לשליח ציבור אבל יחיד יאמר ישתבח מיד מג״א שם:

מ״ומו. לא יאמר ישתבח אם לא אמר ברוך שאמר והשבחים שבו נאמרים בלי הפסק. זוהר הקדוש:

מ״זמז. לא יאמרם בנשימה אחת כי צ״ל בנעימה כמסדר שבחו של מלך. הרב יעב״ץ בסדורו:

מ״חמח. המספר בין ישתבח ליוצר עבירה היא:

מ״טמט. חי העולמים בפתח. בר״י סי׳ ר״ז: