כתר שם טוב א׳:קכ״אKeter Shem Tov 1:121
א׳מדת הת"ת ויורד עד אדם זה שהוא בקליפה אז רוצה לשבח ולפאר א"ע שהוא גנאי כנ"ל ועשה תחבולה לפאר לאחרים שיצא מזה תפארת לעצמו כגון פלוני חכם מאד שלא נצחו שום אדם כ"א אני וכן גבור ועשיר וז"ש אל יתהלל חכם בחכמתו של אחר כדי שיצא מזה שבח לעצמו כ"א בזאת יתהלל שיתן לב שנתפשט מדת הת"ת שבעולם עד מדריגה אחרונה הנקרא זאת והחכם יבין שנתפשט מדה זו השכל וידוע אותי משא"כ הטפש לוקח תפארת לעצמו וכו'.
1
ב׳עוד שמעתי ממורי הבעש"ט ביאור ש"ס (ברכות לג, ב) אין לגבי משה מלתא זוטרתי היא. והקושיא מפורסמת הא לישראל אמר זה. וביאר דכ' המהרש"א את ה' אלהיך תירא לרבות ת"ח כי אין בור ירא חטא וע"י שהוא ירא מן ת"ח בא ליראת ה' ושפיר דרשו לרבות ת"ח. והנה במשה מצינו (שמות לד, ל) ויראו מגשת אליו א"כ כבר נכנסו ליראת ת"ח אז בנקל יוכלו לבוא ליראת ה' וז"ש אין לגבי משה ר"ל מאחר שכבר נכנסו ביר' ת"ח שהיא לגבי משה שנאמר ויראו מגשת אליו א"כ זוטרתי לבוא ג"כ ליראתו שזה נמשך מזה.
2
ג׳(ושמעתי ממנו משל למלך שנהג ליכנס בין עניים לפקח בעסקם וא' היה משיב תמיד כל מה שאדם עושה בין טוב בין רע הכל עושה לעצמו. וחרה למלך על שאינו מחזיק לו טובה ומשיב לו כך וצוה לעשות תרנגול מפוטם בסם המות ונתן לו והשיב ג"כ כך. ולקח העני זה לביתו שהיה בקצה העיר והצניעו. לימים בא בן המלך עייף ויגע מצידת חיות ועוף וביקש מעני זה שבא אצלו ליתן לו שום דבר מאכל ונתן לו זה התרנגול לאכול וכשרצה לאכול אמרו הרופאים שעמו בדוק תחלה ונמצא סם המות ובא הדבר למלך והתנצל שהוא ממנו ואז הודה המלך שאמת אתו והמוסר היוצא מזה כו'):
3