כתר שם טוב א׳:קע״דKeter Shem Tov 1:174
א׳אין כאלהינו הוא בעולם העשיה שהוא כמו ספר שבודאי א"א לטעות. מי כאלהינו הוא ביצירה שאפשר חלילה לטעות כמו אחר שראה מט"ט וכו'. אך אני איני טועה כי מי כאלהינו. נודה לאלהינו הוא בבריאה ששם א"א לטעות מפני שקרובה לאצילות ובאצילות אומר לנוכח ברוך וגם אתה הוא אלהינו.
1
ב׳טעם למה אנו אומרים אלהינו ואלהי אבותינו. כי יש שני מיני בני אדם המאמינים בהש"י. א' שמאמין בהקב"ה מחמת קבלת אבותיו ועכ"ז אמונתו חזקה. והב' שבא על האמנת הדת מחמת החקירה. והחילוק ביניהם הוא שהא' יש לו מעלה שא"א לפתות אותו אף אם יאמרו לו כמה חקירות הסותרות ח"ו כי אמונתו חזקה מצד קבלת אבותיו ועוד שלא חקר מעולם אבל יש לו חסרון שהאמת אצלו היא רק מצות אנשים מלומדה בלי טעם ושכל. אבל הב' יש לו מעלה שמחמת שהכיר הבורא ית' מחמת גודל חקירתו הוא חזק אצלו באמונה שלימה ובאהבה גמורה אבל ג"כ יש לו חסרון שבקל יכול לפתותו אם יביאו לו ראיות הסותרות אמונתו יתפתה ח"ו. אבל מי שב' המדות בידו אין למעלה ממנו דהיינו שסומך על אבותיו הקדמונים בחוזק וג"כ באה לו שחקר בעצמו זו היא אמונה שלימה וטובה. ולזה אנו אומרים אלהינו מצד חקירתנו ואלהי אבותינו מצד קבלתינו. וכ"כ בתשובת פנים מאירות דעכ"א אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ואין אומרים אלהי אברהם יצחק יעקב לומר לך דיצחק ויעקב לא סמכו על קבלתם מאברהם אלא חקרו האלהות בעצמם:
2