כתר שם טוב א׳:רי״חKeter Shem Tov 1:218
א׳כי שמש ומגן ה' אלהים (תהלים פד, יב). פי' כי שם הוי' נקרא שמש. וז"ש שמש ומגן פי' כמו מחיצה המגין בעד אור השמש הוא הדמיון כמו ה' אלהים. ר"ל כמו שא"א להסתכל בשמש מגודל אור בהירתו אם לא ע"י מגן ומסך המבדיל שהוא המגן בעד אור השמש שיוכלו חלושי הראות להנות מאורו. כך הוא שם הוי' ב"ה שאורו רב מאד מגודל אור בהירותו לכך הוצרך לצמצמו ולהגבילו בתוף שם אלהים גי' הטבע שהוא המגן. וזהו שארז"ל לעת"ל הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה כו' פי' שלע"ל יוציא שם הוי' מנרתיקה שהוא שם אלהים גי' הטבע שעתה הוא מלובש בתוכו. וצדיקים מתרפאין בה שיקוים בהם והיו עיניך רואות את מוריך ויהיה ההנהגה עמהם למעלה מהטבע ויוכלו לקבל בהירותו ורחמיו הגדולים. אבל לא כן רשעים אלא מתלהטין כמ"ש הנביא ה' כגבור יצא כלומר אע"פ שהוא ה' מדה"ר עכ"ז כשיוצא שם הוי' מנרתיקה ילבוש נקם כגבור כו' שיתהפך לרשעי' מדה"ר למדה"ד כמ"ש וה' הכה כל בכור ויאמר ה' אמחה כו':
1