כתר שם טוב א׳:מ״בKeter Shem Tov 1:42
א׳מהבעש"ט. העושה מצוה גדולה או למד תורה הרבה והתפלל בכוונה לא יכניס בלבו שום התפארות שהוא עשה זאת כ"א מלכות שנק' אני מן אדני היא עשתה זאת משא"כ אם התפאר לומר שהוא בעצמו עשה זה אז גורם ח"ו שמסתלק י' מן אני ונשאר אן. וז"ש מאין באת כשאתה חושב א"ע לאין באת בהתקרבות להש"י משא"כ במתפאר שהוא העושה זה נק' הולך ומרוחק מהש"י ואז מסתלק י' ונשאר אן וזהו ולאן אתה הולך והבן:
1
ב׳מבעש"ט. במקום שאדם חושב במחשבה שם הוא כולו:
2
ג׳מבעש"ט. אשיבה רגלי אל עדותיך (תהלים קיט, נט). פי' ההרגל. וה"נ כך אם תשיב משבת רגלך (ישעיה נח, יג) ההרגל של עה"ז אז והאכלתיך נחלת יעקב. וכן וישא יעקב את רגליו (בראשית כט, א) ג"כ ההרגל שיצא מגשמיות לרוחניות והבן:
3