כתר שם טוב א׳:נ״בKeter Shem Tov 1:52
א׳מהבעש"ט פי' הש"ס (שבת עה, א) השוחט דעלמא חייב משום צובע וח"א משום נטילת נשמה כו'. כי היצה"ר נידון לע"ל וק' הא לכך נברא וצ"ל שעושה עצמו ליצ"ט כו'. ובזה יובן השוחט דעלמא חייב וק' הא לכך נברא ומשני משום צובע שהוא צבוע בדמות יצ"ט ועי"ז נוטל נשמה. ופריך כו' ומשני אף נטילת נשמה. וז"ש היצה"ר דברי פיו און (תהלים לו, ד) שהם עבירות שנק' און ומרמה פי' מרמה את האדם לומר שהוא מצוה ועי"ז חדל להשכיל להיטיב פי' אינו עושה תשובה כי מי עושה תשובה על עשיית מצות:
1
ב׳און יחשוב על משכבו (תהלים לו, ה). בחליו מפתהו היצה"ר שיתפלל שיעזור לו ה' עבור אותן מצות אבל באמת יתיצב על דרך לא טוב כו':
2