כתר שם טוב א׳:ס״זKeter Shem Tov 1:67
א׳ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני (בראשית מד, יח). דאי' בברכות (ברכות לב, א) לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואח"כ יתפלל. ובמס' ע"ז (ע"ז ז, ב) איכא דס"ל איפכא. ופי' בעש"ט דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. דכ' הרמב"ן כי כח הפועל במפעל ובריאת העולם כהדין קמצא דלבושי' מני' ובי' ובכל מיני צער בגשמי וברוחני שם יש ניצוץ קדוש מאת ית' אלא שהוא בתוך כמה לבושין וזה ענין ז' הנערות הראויות לתת לה מבית המלך. וכאשר יתן לב להבין שגם כאן ית' אתו עמו אז הוסר ונתגלה הלבוש ונתבטל הצער כו'. וז"ש יסדר שבחו שזהו שבחו שמלא כל הארץ כבודו ובכל צרתם לו צר או צער ויתפלל כי ממילא יתבטל הצרה אחר שידע לסדר שבחו בענין זה. ומר ס"ל יתפלל תחלה והוא ע"י שמאמין שהשי"ת שם הוא ג"כ ואז יוכל לסדר שבחו:
1