כתר שם טוב א׳:ע״הKeter Shem Tov 1:75
א׳והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה והשבת אל לבבך כו' (ל, א). וקשה בשלמא ע"י יסורין אדם עושה תשובה אבל למה הזכיר הברכה. ופי' הבעש"ט ע"פ אל נקמות ה' אל נקמות הופיע (תהלים צד, א) ע"פ משל לאיש כפר א' שמרד במלך שהכה ורגם איקונין של מלך או כיוצא בזה ומיד עשה המלך אותו המלך לראש והעלהו ממדריגה למדריגה עד שנעשה משנה למלך. וכל מה שהיטיב המלך עמו יותר והביאו ליותר מדריגה וראה יותר כבוד המלך ומשרתיו והנהגותיו היה יותר צער לזה שהיה בן כפר בזכרו שמרד נגד המלך הגדול הרחמן הזה ומה שהיה ראוי לעונש הוא מטיב עמו יותר. והמלך עשה בכוונה מכוונת שאם היה ממיתו היה צער לפי שעה ותו לא משא"כ בדרך הנ"ל מצטער כל ימיו ומוסיף תמיד כשעולה ליותר גדולה מוסיף יותר צער על צערו איך מלאו לבו למרוד עיני כבודו. וז"ש אל נקמות ה' ר"ל שנקמות ה' הוא ע"י המדה"ר שלא כמלך ב"ו והוא כי אל נקמות הופיע ר"ל שהנקמה הוא במה שהופיע לו מגדולתו ובראותו גדולת המלך ובזכרו שמרד נגד מלך זה אין לך צער גדול מזה. וא"כ ה"נ ר"ל כי יבואו עליך הברכה והקללה והשבות אל לבבך ר"ל האדם שחטא ומרד עיני כבודו ית' המלך הגדול והנורא רב ושליט עיקרא ושרשא דכל עלמין והיה ראוי לעונשים קשים ומרים והש"י משפיע לו הברכה א"צ יותר קללה וצער מזה שיודע שמרד בו והש"י ברחמיו משפיע לו כל טוב בודאי ראוי שיתמרמר כל ימיו בבכי' וצער על מעשיו שמרד בו וע"ד הנ"ל. ואז בראות המלך צערו זה שהוא יותר אצלו מעונשים מתכפר לו:
1