כתר שם טוב ב׳:כ״אKeter Shem Tov 2:21
א׳מהבעש"ט זלה"ה. פי' המשנה (עוקצין ג, יב) עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק ש"י עולמות שנא' (משלי ח, כא) להנחיל אהבי יש וגם פסוק הישכם אוהבים את ה' כו' (דברים יג, ד).
1
ב׳לפעמים יכול להמשיך טובות ע"י הדיבורים שהוא מדבר. למשל אם הוא בשביה ידבר מאותו ענין ארבעה צריכין להודות וכו' וכן כשחולה באיזה אבר ידבר באותו ענין בספירות העליונים השייכים לאותו אבר:
2
ג׳כשיש כאב לאדם יקשר א"ע לבורא ית' דהיינו שיקשור א"ע למעלות הבורא ית' ולא ירגיש הכאב:
3
ד׳ כשמדבר ד"ת על השלחן הדברי תורה הם נשמה לאותו הגשמיות של השלחן וידבר הרבה דברי תורה על שלחנו תמיד בסעודתו בחול וכ"ש בשבת:
4
ה׳ בערב שבת בתפלת מנחה וקבלת שבת מעלין כל אותן דיבורים והמצות של כל השבוע שאז הוא עליית העולמות:
5
ו׳שמעתי ממורי הבעש"ט זלה"ה ביאור מוסר להוכיח שיזהר בעצמו על פי משל שנכנס חסיד אחד לכרך שיש בה בתי זונות וביקש לחקור מהות אנשי הכרך אמר אלך אל בית המוזג ששם רבים מצויין ויש להבחין מעניני הסיפורים ודיבורים כי הלשון הוא קולמוס הלב וכך היה שזה סיפר מה עשה עם הזונה פ' וכן חבירו כו' עד שחרה לו עד מאד וכאשר הרגישו בו שהוא חסיד מפורסם נתנו לו כל אחד מתנה הגונה שיכפרו פניו במנחה. למחר עשה תחבולות שיתאספו שמה שיקבל מהם מתנות עד שאח"כ עשה כמעשיהם והנמשל מובן לכך ישמור את עצמו המוכיח מן הכיעור והדומ' לו.
6
ז׳עוד שמעתי ממורי הבעש"ט זלה"ה ביאור גדול הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה (שבת קכז, א). והקשה והעולה אף שלפעמים הכנסת אורחים הוא ביטול תורה ע"י סיפורים מ"מ גדולה הכנסת אורחים:
7
ח׳ כשמדבר יחשוב ברמז קול ודיבור וידבר ביראה ואהבה ויחשוב שזה מדבר עולם הדיבור מפיו אז מעלה דיבורים.
8
ט׳פי' המצא לנו בבקשתינו. כי יחשוב שהוא אינו רק כלי ומחשבתו ודיבורו הם עולמות המתפשטים פי' עולם הדיבור שהיא השכינה מבקשת מעולם המחשבה על הדיבורים האלו וכשימשוך אור הבורא ית' במחשבתו ודיבורו יהיה בקשתו שיתפשט השפע מעולם המחשבה אל עולם הדיבור ויבוא ג"כ באותו ענין שהוא מדבר מה שצריך לו ויעשה לו בקשתו וזהו המצא לנו בבקשתינו שיהיה הוא ית' נמצא באותן הבקשות.
9
י׳האדם כשידבק עצמו להדיבורים הדיבורים ימליצו בעדו והוא שלא תהיה כוונתו לשום דבר רק לדבק עולם הדיבור לעולם המחשבה וזהו פי' ג' ספרים נפתחים בר"ה (ר"ה טז, ב) ספר הוא לשון דיבור סיפור של צדיקים שכוונתם אינו כ"א לייחד עולם הדיבור לעולם המחשבה ונכתבים לאלתר לחיים פי' שהם מתדבקים לאלתר להיות חיים בינונים שכוונתם לייחד וגם בשביל שיעשה הקב"ה רצונם בינונים תלוים ועומדים עד יוה"כ שאז הוא התגלות עולם המחשבה ויש לכל המחשבה עליה ונעשה ג"כ מחשבתם:
10
י״א כתב המחבר הרב הגאון החסיד הקדוש מ' יעקב יוסף הכהן זלה"ה וז"ל. שמעתי ממוהר"ן זלה"ה פירוש על דברי מורי הבעש"ט זלה"ה שיכוין בכל דיבור הכנעה והבדלה והמתקה פירוש שיצא ממדת הגבורה שלא ללמד חוב על בני אדם רק שיכנס ברחמים וילמוד זכות על כולם גם שרואה דברי כעירות מחבירו ירגיש שהוא לטובתו שיבחין בעצמו שיש בו שמץ מנהו וישוב בתשובה ממנה גם במחשבה וזהו טובתו שאלו היה יחיד היה סובר שהוא חסיד משא"כ עתה ונ"ל שזהו פי' לא טוב היות האדם לבדו (בראשית ב, יח) מטעם זה רק אעשה לו עזר מן כנגדו שיבחין שיש בו שמץ מה והבן ולכך אם ע"י שכן רע מבלבל תפלתו או תורתו או שאר ביטול יתן לב שהוא לטובתו שלא היה בכוונה ישרה ושלחו לו ביטול זה להרגיש ויתחזה יותר וכיוצא בזה ישמע חכם ויוסף לקח. והעיקר להבין שהש"י בכ"מ ובכל עסקיו א"כ גם בסיפורי דברים יוכל להרגיש עניני הבורא ית' כמו בלימודו ותפלתו:
11
י״ב וגם ביאר ענין נעשה ונשמע שהוא בכל אדם ובכל זמן כי ע"י עשיה כפשטא יוכל לשמוע ולהבין איך יתנהג בו לעבודת הש"י והוא בין בתפלה יעשה עשיה כפשטא ואח"כ ישמע וכן בתורה ע"י דביקות עשיה יהיה אח"כ שמיעה להבין וכן בכל ענינים גשמיים והבן:
12
י״ג והעיקר להסיר העצבות ולאחוז בשמחה. וסיפר מה שחלם לו כשהיה בא"י והיה נבוך אם לצאת לח"ל מחמת טעמים הכמוסים לו כו' עד שראה בחלום שאחד סיפר לו שיש כמה רופאים הנותנים רפואות ע"י משקה מר אך זה הרופא יותר טוב שנותן רפואה ע"י משקה מתוק מדבש. והוא ענין הנ"ל שע"י תענית וסיגופים גובר העצבות ומלמד חוב על בני עולם שאינן עושים כמעשיו ומניחין חיי עולם כו' וכמעשה דרשב"י ובנו שיצאו ממערה הנזכר בש"ס דשבת (שבת לג, ב) עד שיצאה ב"ק חזרו למערתכם כו' והוא רפואה ע"י מים מרים משא"כ רפואה זו בדרך זה שיתן לב אף בכל דבר מגונה שרואה בחבירו שהוא לתועלת עצמו וידינהו לזכות וכנ"ל הוא ע"י משקה מתוק מדבש לעורר רחמים בעולם ועל כל אדם שידע שהש"י הוא בכ"ד פרטי ויתנהג כנ"ל אז הוא רפואה מתוקה בלי שום סגוף ויערב לו ויבושם ודפח"ח:
13