כתר שם טוב ב׳:ה׳Keter Shem Tov 2:5
א׳מהבעש"ט זלה"ה בענין משרז"ל בכל יום ב"ק יוצאת מהר חורב ומכרזת כו' (אבות ו, ב). והקשה ממ"נ אם א"א לשום אדם לשמוע הכרוז הזה א"כ למה יוצא בת קול כלל ואם אפשר שישמע מ"ט לא נשמע. וביאר כי למעלה אין אומר ואין דברים רק עולם המחשבה א"כ מה שמגיע לאדם מהרהורי תשובה הוא מן הכרוז וכו' ולכך אין רשע שאין לו הרהורים טובים בכל יום מכח הכרוז הנ"ל ובבוא הרהורים טובים מפנה ומעבירן מלבו ומפנה לבו לבטלה ובוודאי מתחייב בנפשו שניתן לו אוצר טוב והוא בורח מהמלך כמו ששמעתי משל בשם מורי למלך שהיה ממנה על אוצרו ד' שרים ונטלו האוצר וברחו. א' נתיישב בדעתו וחזר מעצמו ב' נתיעץ עם חכם א' ודיבר על לבו מה ראה על ככה וחזר הג' הגיע למקום שדנין בא' על כיוצא בזה וחזר מחמת מורא ד' לא שב כלל. והמלך לזה שחזר מעצמו נתן לו יותר גדולה מאחר שנתיישב בטוב שכלו לחזור משא"כ להשני אמר אלו לא מצא חכם שיעצו כך לא היה חוזר והג' שחזר מחמת שראה שדנין בא' מינוהו המלך להיות ממונה שם לראות זה הצער. ואמר מורי זלה"ה זה על עצמו והבן ודפח"ח:
1
