כתר שם טוב ב׳:נ׳Keter Shem Tov 2:50
א׳מהבעש"ט זלה"ה פי' פ' הנה החשך יכסה ארץ וכו' ועל כל פשעים תכסה אהבה כי היסוד הוא עיקר ושורש הבנין ואם היסוד רעוע כל הבנין נופל. כך האדם אם היסוד רעוע כמו אדם שיש לו גסות הרוח אז כל מעשיו הטובים נבנו על היסוד רעוע משא"כ ביסוד נכון גם השנאה ופשע תכסה אהבה ודפח"ח.
1
ב׳שמ"מ כי התענוג שיש לבעל עבירה נמשך מן הניצוצות של מלכים קדמאין שנפלו בשבירה בקליפת נגה וכו' ודפח"ח:
2
ג׳ שמ"מ כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון כו' כי התורה והתפלה צריך שיהיה עם המוחין ואחר שנסתלקו המוחין בסיום תורה ותפלה הקטנות שהוא הכעס והמחלוקת ולה"ר ולכך יעסוק אז במלאכה כו'. וז"ש וכל תורה שאין עמה מלאכה וכו'. וגוררת עון וכו' ודפח"ח:
3
ד׳שמ"מ עד שדרשה בן זומא וכו' כי הדרשה משבר הקליפות ודפח"ח.
4
ה׳מהבעש"ט זלה"ה פי' המשנה מטלטלין נר חדש כו'. רש"א כל הנרות מטלטלין. ובזהר אמרו כי בשבת יוצאין כל הנשמות מהגיהנם חוץ ממחללי שבת ובזה יובן מטלטלין נר חדש ר"ל נשמה הקרוי' נר שלא נתלכלכה בצואת עונותיו מטלטלין ומוציאין אותה מהגיהנם בשבת אבל לא ישן שנתיישן בעונותיו ר' שמעון אומר כל הנרות מטלטלין חוץ מנר הדולק בשבת שמחלל השבת שדולק נשמתו בגיהנם ג"כ בשבת מדה כנגד מדה ודפח"ח:
5
ו׳מהבעש"ט זלה"ה בשם כתבי הרמב"ם שהשיב תשובה למדינה א' שכפרו בתחיית המתים ותשובתו נוצחת להם כי השכל נעשה מברירת הדמים כו' יעו"ש והנה הר"מ מקוצי חלק על הרמב"ם ומנה בין הלאוין אזהרה לגסי הרוח כי נגלה אליו האלקים בחלום כו' כי הזכירה כו' וההיפך השכחה כו' יעו"ש. וביאר הוא כאשר יש עכירות בדם אז האדם הוא בבחינת אחוריים גי' תשכח כי הזכירה נמשך משמות זכור והשכחה מאחוריים דאו"א גי' תשכ"ח כמ"ש ביחודים וכמו שהוא בפרטות אדם א' כך הוא בכללות שנמשך הגלות מהשכחה ומהזכירה בא הגאולה זכור ה' חיבת ירושלים כו' אתה תקום תרחם כו' ודפח"ח:
6
ז׳מהבעש"ט זלה"ה כשרוצין ליפרע העונש למי שראוי לעונש אזי נוטלין ממנו מדריגת הבטחון ע"כ ראוי להתפלל לפניו ית' שיתחזק בבטחון בו וזהו והאמין בה' ויחשביה לו צדקה ר"ל כשזכה אברהם למדריגת האמנה ובטחון ב"ה אז ויחשביה לו צדקה כאלו זכה לזה מצד הצדקה ולא שראוי לכך:
7
ח׳להנצל מיצה"ר הם ג' דברים תפלה דורון ומלחמה והוא להלחם נגד מ"ז עד שיקשר כ"א בשרשו בכל ג' קווין ואז מקבל דורון זה של המ"ז ונתקרבה אל הקדושה מאבינו שבשמים. כשעוסק בתורה נק' איש וכשיורד ומדבר עם המוני עם נק' אשה וכשהוא מקבל בשמחה מעלה שני מדריגות אלו למעלה. וז"ש אחור וקדם צרתני כשהואר בסוד אחור ועולה למדריגה הנק' קדם מעלה גם מדריגות הנ' אחור:
8
ט׳ בימי הבעש"ט זלה"ה היה פעם א' עצירות גשמים וראה אדם אחד הדיוט שצועק ומתפלל ואומר פסוק זה ועצר את השמים ולא יהיה מטר ולא גער בו מפני שראה שתפלתו מקובלת למעלה ואח"כ כשכבר ירדו גשמים קראו ושאל אותו מה היה דעתך בקראך וזה הפסוק ועצר את השמים ולא יהיה מטר א"ל ה"פ ועצר לשון וסחט את השמים ולא יהיה מטר למעלה כ"א כל המטר ירד למטה וכן תרגום ואסחט תרגומו ועצריה והיוצא מזה כו':
9
י׳פעם אחת היה שובת הבעש"ט והיה בשבת בכפר אחד עם מנין שלו ובהגיע עת השלש סעודות גם המחזיק הכפר קיבץ כמה אנשים הכפרים וישב ואכל ושתה עמהם בזמירות שירות ותשבחות וראה הבעש"ט זלה"ה שהוא מקובל מאד למעלה וקראו אחד הסעודה ושאל אותו מאיזה טעם אתה עושה זה לבזבז כ"כ על סעודה ג' והשיב הנה שמעתי העולם אומרים תצא נשמתי בין אנשים מישראל והנה שמעתי שבשבת יש לכ"א מישראל נשמה יתירה ובמוצאי שבת יצאה ממנו ואמרתי גם אני תצא נשמה יתירה שלי בין אנשים מישראל ע"כ אני מאסף אנשים מישראל כו' והנאו הדבר מאד:
10