כתר שם טוב ב׳:ס״בKeter Shem Tov 2:62
א׳בגמ' הרוצה ליהנות יהנה כאלישע כו' והרוצה שלא ליהנות אל יהנה כשמואל הרמתי. הקשה א"כ כיון שהוא דבר הרשות דהרוצה לעשות כך עושה והרוצה לעשות כך עושה א"כ למה ליה לבעל מסדר הגמ' למכתבי'. ע"ק דחדא בבא משתמ' מאידך או סיפא מרישא דכיון דקאמ' הרוצה להינות יהנה כאלישע ממיל' שמעינן דהרוצה שלא להינות כו' או רישא מסיפא. ופי' דהנה העשיר הנותן צדקה הוא עושה מצוה דנתן תתן לו כו' פתוח תפתח את ידיך לאחיך כו' אבל העני המקבל את הצדקה לכאורה אינו עושה שום מצוה אך אם העני המקבל את הצדקה מקבל בכוונה זו כלומר כיון שאני צריך לקבל וכגון שאין מעשה ידיו מספיקים לו על זה אמרו כל הצריך ליטול ואינו נוטל הרי זה שופך דמים ובמשנה היו לו מאתיים חסר דינר אפי' אלף נותנים לו כאחת ה"ז יטול. א"כ כשמקבל העני בכוונה זו כיון שאני צריך ליטול הריני מזכה את העשיר העושה עמי צדקה נמצא גדול המעשה יותר מן העושה שהרי העני המקבל יכול לקבל ביום אחד צדקה מכמ' אנשים יותר ממה שהנותן יכול ליתן. וזה ארז"ל כן בפי' ע"פ האיש אשר עשיתי עמו היום בועז אשר עשה עמי לא אמר אלא עשיתי עמו דיותר ממה שבעה"ב עושה עם העני העני עושה עם בעה"ב. והנה העני המקבל צדקה לש"ש כו' ראוי לו שלא לקבל צדקה אלא מאנשים צדיקים ושיזכו על ידו אבל לא מאנשים רשעים כדמצינו באלישע דמאנשים צדיקים קיבל צדקה אבל מנעמן לא רצה לקבל דאע"פ שנעשה גר תושב לא רצה לקבל ממנו דלא היה כדאי שיזכ' ע"י אלישע. וזהו פי' הגמ' הרוצה להינות יהנה כאלישע פי' שיתכוין בלקחו הצדקה כדי לזכות את העשיר הנותן לו א"כ לא יקבל צדקה אלא מאנשי ישראל הצדיקים שהם כדאי לזכות על ידו ולא יאמר כיון שמצו' הוא ליקח צדקה על דרך זה א"כ ירדוף אחר ה לקחת דווקא כו'. ע"כ אמר אעפ"כ הרשות בידו והרוצה שלא ליהנות אל יהנה כשמואל הרמתי דמצינו שלא היה נהנה מהבריות:
1