קוהלת רבה א׳:ט״וKohelet Rabbah 1:15

א׳מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן, בָּעוֹלָם הַזֶּה מִי שֶׁהוּא מְעֻוָּת יָכוֹל לְהִתָּקֵן, וּמִי שֶׁהוּא בְּחֶסְרוֹן יָכוֹל לְהִמָּנוֹת, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא מִי שֶׁהוּא מְעֻוָּת אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתָּקֵן, וּמִי שֶׁהוּא בְּחֶסְרוֹן אֵינוֹ יָכוֹל לְהִמָּנוֹת. יֵשׁ מִן הָרְשָׁעִים שֶׁהָיוּ חֲבֵרִים זֶה לָזֶה בָּעוֹלָם, אֶחָד מֵהֶם הִקְדִּים וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה בְּחַיָּיו קֹדֶם מִיתָתוֹ, וְאֶחָד לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה קֹדֶם מִיתָתוֹ, זָכָה זֶה שֶׁעָשָׂה בְּחַיָּיו וְעָמַד בְּצַד חֲבוּרָה שֶׁל צַדִּיקִים, וְזֶה עוֹמֵד בְּצַד חֲבוּרָה שֶׁל רְשָׁעִים וְהוּא רוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ וְאוֹמֵר שֶׁמָּא מַשֹּׂוֹא פָנִים יֵשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה, אוֹי לְאוֹתוֹ הָאִישׁ, הוּא וְזֶה הָיִינוּ בָּעוֹלָם יַחַד, שֶׁהָיִינוּ כְּאֶחָד וְגָנַבְנוּ כְּאֶחָד וְגָזַלְנוּ כְּאֶחָד וְעָשִׂינוּ כָּל מַעֲשִׂים רָעִים שֶׁבָּעוֹלָם כְּאֶחָד, מִפְּנֵי מָה זֶה בְּצַד חֲבוּרָה שֶׁל צַדִּיקִים וְאוֹתוֹ הָאִישׁ בְּצַד חֲבוּרָה שֶׁל רְשָׁעִים, וְאוֹמֵר לוֹ שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם, מְנֻוָּל הָיִיתָ לְאַחַר מִיתָתְךָ יָמִים וּשְׁלשָׁה וְלָאָרוֹן לֹא הִכְנִיסוּךָ וּבַחֲבָלִים גְּרָרוּךָ לַקֶּבֶר (ישעיה יד, יא): תַּחְתֶּיךָ יֻצַּע רִמָּה וּמְכַסֶּיךָ תּוֹלֵעָה, וְרָאָה חֲבֵרְךָ בְּנִוּוּלְךָ וְנִשְׁבַּע לָשׁוּב מִדֶּרֶךְ רִשְׁעָתוֹ וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה כְּצַדִּיק, וְגָרְמָה לוֹ תְּשׁוּבָתוֹ לִטֹּל לְכָאן חַיִּים וְכָבוֹד וְחֵלֶק עִם צַדִּיקִים, כָּל כָּךְ לָמָּה, שֶׁהָיְתָה סְפֵיקָא בְּיָדְךָ לָשׁוּב, וְאִלּוּ שַׁבְתָּה הָיָה טוֹב לְךָ. וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם הַנִּיחוּ לִי וְאֵלֵךְ וְאֶעֱשֶׂה תְּשׁוּבָה, וּמְשִׁיבִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ אִי שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם, אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לְשַׁבָּת וְעוֹלָם שֶׁבָּאתָ מִמֶּנּוּ דּוֹמֶה לְעֶרֶב שַׁבָּת, אִם אֵין אָדָם מְתַקֵּן מֵעֶרֶב שַׁבָּת מַה יֹּאכַל בְּשַׁבָּת. וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהָעוֹלָם שֶׁבָּאתָ מִמֶּנּוּ דוֹמֶה לְיַבָּשָׁה, וְהָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לַיָּם, וְאִם אֵין אָדָם מְתַקֵּן לוֹ בַּיַּבָּשָׁה מַה יֹּאכַל בַּיָּם. וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לְמִדְבָּר, וְעוֹלָם שֶׁבָּאתָ מִמֶּנּוּ דּוֹמֶה לְיִשּׁוּב, אִם אֵין אָדָם מְתַקֵּן לוֹ מִן הַיִּשּׁוּב מַה יֹּאכַל בַּמִּדְבָּר. מִיָּד חוֹרֵק שִׁנָּיו וְאוֹכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ד, ה): הַכְּסִיל חֹבֵק אֶת יָדָיו וְאֹכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ. וְהוּא אוֹמֵר הַנִּיחוּ לִי וְאֶרְאֶה בִּכְבוֹד חֲבֵרִי, וְהֵן אוֹמְרִין שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם מְצֻוִּין אָנוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה שֶׁלֹא יַעַמְדוּ צַדִּיקִים בְּתוֹךְ רְשָׁעִים וְלֹא רְשָׁעִים בְּתוֹךְ צַדִּיקִים, וְלֹא טְהוֹרִים בְּצַד טְמֵאִים וְלֹא טְמֵאִים בְּצַד טְהוֹרִים, וְעַל מָה אָנוּ מְצֻוִּין עַל הַשַּׁעַר הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיח, כ): זֶה הַשַּׁעַר לַה' צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ. מִיָּד קוֹרֵעַ אֶת בְּגָדָיו וְתוֹלֵשׁ אֶת שַׂעֲרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיב, י): רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס.

ב׳דָּבָר אַחֵר, מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן. מִשֶּׁנִּתְעַוְּתוּ הַמַּיִם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית עוֹד לֹא נִתְקְנוּ. וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת, מִשֶּׁחִסֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנַת הַלְּבָנָה מִשְּׁנַת הַחַמָּה אַחַד עָשָׂר יוֹם, הֲרֵי כַּמָּה שָׁנִים וְקִצִּים וְכַמָּה עִבּוּרִים וְלֹא הִגִּיעָה שְׁנַת חַמָּה לִלְבָנָה. דָּבָר אַחֵר, מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן, מִשֶּׁנִּתְעַוְּתוּ דּוֹר הַמַּבּוּל בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, שׁוּב לֹא נִתְקְנוּ. וְחֶסְרוֹן, מִשֶּׁחִסֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנוֹתֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו, ג): וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, עוֹד לֹא נִמְנוּ. דָּבָר אַחֵר, מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן, אִם [אין] אָדָם מְעַוֵּת עַצְמוֹ מִדִּבְרֵי תוֹרָה יָכוֹל לְתַקֵּן אֶת עַצְמוֹ, וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת, אִם אֵין אָדָם מַחֲסִיר עַצְמוֹ מִדִּבְרֵי תוֹרָה יָכוֹל הוּא עוֹד לְהִמָּנוֹת. מִשֶּׁאָדָם מְעַוֵּת עַצְמוֹ מִדִּבְרֵי תוֹרָה, אֵינוֹ יָכוֹל לִתְקֹן, וּמִשֶּׁאָדָם מְחַסֵּר עַצְמוֹ מִדִּבְרֵי תוֹרָה, אֵינוֹ יָכוֹל לְהִמָּנוֹת. כִּי הָא דְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר הֲווֹ תַּנְיָין כַּחֲדָא, וּנְסַב לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה אִנְתְּתֵיהּ וּקְדָמֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר שִׁבְעַת יָמִים דְּמִשְׁתֵּיתָא, וְעָבַר כַּמָּה שָׁנִים דְּיִמְטֵי בֵּיהּ וְלָא מְטָא בֵיהּ, הֱוֵי וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת. הִגִּיעַ שְׁעַת קְרִיַּת שְׁמַע וְלֹא קָרָא בְּעוֹנָתָהּ, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן. הִגִּיעַ שְׁעַת הַתְּפִלָּה וְלֹא הִתְפַּלֵּל בָּהּ, עָלָיו נֶאֱמַר: וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת. תְּנֵינַן רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר אֵי זֶהוּ מְעֻוָּת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִתְקֹן, זֶה הַבָּא עַל הָעֶרְוָה וְהוֹלִיד מִמֶּנָּהּ מַמְזֵר, תֹּאמַר בְּגַזְלָן וּבְגַנָּב, יָכוֹל הוּא לִתְקֹן. רַבִּי שִׁמְעוֹן [ברבי יוסי] [בן יוחי] אוֹמֵר אֵין קוֹרִין מְעֻוָּת אֶלָּא לְמִי שֶׁהָיָה מְתֻקָּן תְּחִלָּה וְנִתְעַוֵּת, וְאֵי זֶהוּ, זֶה תַּלְמִיד חָכָם הַפּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר גָּנַב אָדָם אֶפְשָׁר שֶׁיַּחֲזִיר הַגְּנֵיבָה, גָּזַל, יַחֲזִיר אֶת גְּזֵלוֹ, וְעַל זֶה לֹא נֶאֱמַר מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן, אֲבָל הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ טָרַף חַיָּיו מִן הָעוֹלָם וְגַם אֲסָרָהּ עַל בַּעְלָהּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר אֵין אוֹמְרִין בַּקְּרוּ גָּמָל זֶה שֶׁמָּא בַּעַל מוּם הוּא, בַּקְּרוּ אֶת הַחֲזִיר הַזֶּה שֶׁמָּא בַּעַל מוּם הוּא, וְאֶת מִי מְבַקְּרִין אֶת הַתְּמִידִין, וְאֵיזֶה זֶה, זֶה תַּלְמִיד חָכָם שֶׁפָּרַשׁ מִן הַתּוֹרָה. יְהוּדָה בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (משלי כז, ח): כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ וגו'. וְכָךְ הוּא אוֹמֵר אֶלֶף דּוֹר עָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּראוֹת, כַּמָּה נִמְּחוּ מֵהֶם תְּשַׁע מֵאוֹת וְאַרְבָּעָה וְשִׁבְעִים דּוֹרוֹת, וּמַה טַּעַם (תהלים קה, ח): דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר, וְאֵיזֶה זֶה, זוֹ הַתּוֹרָה. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים, וּמַה טַּעַם דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר זוֹ הִיא הַמִּילָה. רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, לְעוֹלָם אַל יִמְנַע אָדָם עַצְמוֹ לֵילֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, שֶׁהֲרֵי כַּמָּה פְּעָמִים נִשְׁאֲלָה הֲלָכָה זוֹ בְּיַבְנֶה בַּעֲרֵיבַת הַיַּרְדֵּן, עֲרֵיבַת הַיַּרְדֵּן לָמָּה הִיא טְמֵאָה, וְלֹא עָמַד אָדָם וְלֹא אָמַר בָּהּ דָּבָר עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ רַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲקַבְיָא בְּעִירוֹ, עֲרֵיבַת הַיַּרְדֵּן לָמָּה הִיא טְמֵאָה, מִפְּנֵי שֶׁטּוֹעֲנִין אוֹתָהּ בַּיַּבָּשָׁה וּמוֹרִידִין אוֹתָהּ לַמַּיִם. אֲתִיבוּן לֵיהּ וַהֲלֹא יוֹרְדֵי אַשְׁקְלוֹן שִׁקְּעוּהָ וכו', אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יוֹסֵי שַׁנְיָיה הִיא שֶׁמִּקְצָתָהּ מְשֻׁקַּעַת בָּאָרֶץ. וְעוֹד דָּבָר אַחֵר דָּרַשׁ, חֲרָיוֹת שֶׁל דֶּקֶל שֶׁגְּדָעָן בֵּין לִשְׁכִיבָה בֵּין לְאֹהָלִים צְרִיכוֹת הֵן קִשּׁוּר.