קוהלת רבה א׳:ז׳Kohelet Rabbah 1:7
א׳כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, וּמֵהֵיכָן הָאָרֶץ שׁוֹתָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מֵימֵי אוֹקְיָנוֹס הִיא שׁוֹתָה, דִּכְתִיב (בראשית ב, ו): וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה, אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מֵימֵי אוֹקְיָנוֹס לֹא מַיִם מְלוּחִין הֵן, אָמַר לוֹ מִתְמַתְּקִין הֵן בֶּעָבִים, דִּכְתִיב (איוב לו, כח): אֲשֶׁר יִזְלוּ שְׁחָקִים, אֵיכָן הֵם נַעֲשִׂים נוֹזְלִים בַּשְּׁחָקִים. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר מִמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים הִיא שׁוֹתָה, דִּכְתִיב (דברים יא, יא): לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָיִם, וְהָעֲנָנִים מִתְגַּבְּרִין מִן הָאָרֶץ עַד לַשָּׁמַיִם וּמְקַבְּלִין אוֹתָן כְּמִפִּי הַנּוֹד, דִּכְתִיב (איוב לו, כז): יָזֹקּוּ מָטָר לְאֵדוֹ, וְחוֹשְׁרִין אוֹתָהּ כִּכְבָרָה, וְאֵין טִפָּה נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ, דִּכְתִיב (תהלים יח, יב): חֶשְׁכַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים, וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתָן שְׁחָקִים, שֶׁהֵם שׁוֹחֲקִין אֶת הַמָּיִם. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר כְּהָדֵין מָסוֹסָא. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כַּדַּקִּין הַלָּלוּ שֶׁל בְּהֵמָה, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ קָשֶׁה יוֹם יְרִידַת גְּשָׁמִים שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וּמַה טַּעַם (איוב ט, י): עוֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר. בַּמֶּה (איוב ה, י): הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ וגו'.
1
ב׳כֵּיצַד הָאָרֶץ שׁוֹתָה, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי סִימוֹן וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּהָדֵין נִילוּס דְּמַשְׁקֶה וְחוֹזֵר וּמַשְׁקֶה. רַבִּי סִימוֹן אָמַר כְּמִין תֵּבָה, כְּהָדֵין קַבְרִיאֵל דְּמַרְבֵּי וְקָבַר. וְרַבָּנָן אָמְרֵי כְּמִין תְּוָוהָא [נהר הוא בבבל ושמו תווהא], וְלָמָּה הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ תְּוָואָה, שֶׁהוּא חוֹזֵר וּמַשְׁקֶה אַחַת לְאַרְבָּעִים שָׁנָה, מִמֶּנּוּ הָיְתָה הָאָרֶץ שׁוֹתָה מִתְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, ו): וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ. וְחָזַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹא תְהֵא הָאָרֶץ שׁוֹתָה אֶלָּא מִלְּמַעְלָה. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא דְּצִפּוֹרִי, וְאִית דְּאָמְרֵי רַבִּי חָנִין דְּצִפּוֹרִי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְבָרִים חָזַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא תְּהֵא הָאָרֶץ שׁוֹתָה אֶלָּא מִלְמַעְלָן, בִּשְׁבִיל בַּעֲלֵי זְרוֹעַ, וּבִשְׁבִיל לְהָדִיחַ טְלָלִים רָעִים, וְשֶׁיְּהֵא הַגָּבוֹהַּ שׁוֹתֶה כַּנָּמוּךְ, וְשֶׁיְּהוּ הַכֹּל נוֹשְׂאִין עֵינֵיהֶם לַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ה, יא): לָשׂוּם שְׁפָלִים לַמָּרוֹם וגו'.
2
ג׳דָּבָר אַחֵר, כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם, זֶה אוֹקְיָנוֹס. וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא, זֶה אוֹקְיָנוֹס, שֶׁאֵינוֹ מִתְמַלֵּא לְעוֹלָם. מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיוּ פּוֹרְשִׁין בַּיָּם הַגָּדוֹל, נִכְנְסָה הַסְּפִינָה לְמָקוֹם שֶׁהַמַּיִם לֹא הָיוּ מְהַלְּכִין, אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא בָּאנוּ לְכָאן אֶלָּא לְנִסָּיוֹן, מִלְּאוּ מִשָּׁם חָבִית מָלֵא מַיִם, מִכֵּיוָן דַּאֲתוֹן לְרוֹמִי, אֲמַר לוֹן אַדְּרִיָּאנוּס, מֵי אוֹקְיָנוֹס מָה הֵן, אָמְרִין לֵיהּ מַיִם בּוֹלְעִים הֵן לְמַיִם. וְאָמַר לוֹן אֶפְשָׁר כָּל הַנְּחָלִים שָׁם וְאֵינָן מִתְמַלְּאִין. אָמְרִין לֵיהּ בּוֹלְעִין הֵן לְכָל מַיִם שֶׁבָּעוֹלָם. אָמַר לוֹן אֵינִי מַאֲמִין לָכֶם עַד דְּתַחְמוּן לִי לְכָאן, נְסַבוּן הַמַּיִם שֶׁלָּקְחוּ מִמֵּי אוֹקְיָנוֹס וּמְלוֹן לוֹקְנִיתָא מַיִם, וַהֲווֹן יַהֲבִין בְּגַוֵיהּ מַיִם וְהֵן בּוֹלְעִין לְהוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִשָּׁם הֵם שׁוֹאֲבִין, וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְשָׁם הֵם שָׁבִים לָלֶכֶת.
3
ד׳דָּבָר אַחֵר, כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, כָּל חָכְמָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵינָהּ אֶלָּא בַּלֵּב. וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא, וְהַלֵּב אֵינוֹ מִתְמַלֵּא לְעוֹלָם. תֹּאמַר שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁאָדָם מוֹצִיא חָכְמָתוֹ מִלִּבּוֹ שׁוּב אֵינָהּ חוֹזֶרֶת עָלָיו לְעוֹלָם, תַּלְמוּד לוֹמַר, שָׁם הֵם שָׁבִים לָלֶכֶת.
4
ה׳דָּבָר אַחֵר, כָּל הַנְּחָלִים, כָּל הַתּוֹרָה שֶׁאָדָם לוֹמֵד אֵינָה אֶלָּא בַּלֵּב, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא, וְהַלֵּב אֵינֶנּוּ מָלֵא, לֹא הַנֶּפֶשׁ שְׂבֵעָה לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ו, ז): וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא. תֹּאמַר שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁאָדָם מוֹצִיא אֶת תַּלְמוּדוֹ לְאַחֵר שׁוּב אֵינָה חוֹזֶרֶת עָלָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר, שָׁם הֵם שָׁבִים לָלֶכֶת, דִּכְתִיב (דברים ו, ו): וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ. מַטְרוֹנָא אַחַת שָׁאֲלָה אֶת רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא, אָמְרָה לֵיהּ מַהוּ דֵּין שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ב, כא): יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין, לָא הֲוָה צָרִיךְ קְרָא לְמֵימַר אֶלָּא יָהֵב חָכְמְתָא לְלָא חַכִּימִין וּמַנְדְּעָא לְלָא יָדְעֵי בִינָה. אָמַר לָהּ מָשָׁל, אִם יָבוֹאוּ אֶצְלֵךְ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם לִלְווֹת מִמֵּךְ מָמוֹן, אֶחָד מֵהֶן עָשִׁיר וְאֶחָד מֵהֶן עָנִי, לְאֵיזֶה מֵהֶן אַתְּ מַלְוָה לֶעָשִׁיר אוֹ לֶעָנִי, אָמְרָה לוֹ לֶעָשִׁיר. אָמַר לָהּ, וְלָמָּה, אָמְרָה לוֹ שֶׁאִם אִבֵּד הֶעָשִׁיר מָמוֹנִי יֵשׁ לוֹ מֵהֵיכָן יִפְרַע, אֲבָל אִם אִבֵּד הֶעָנִי מָמוֹנִי מֵאַיִן יִפְרַע לִי. אָמַר לָהּ וְלֹא יִשְׁמְעוּ אָזְנַיִךְ מַה שֶּׁאַתְּ מוֹצִיאָה מִפִּיךְ, אִלּוּ נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָכְמָה לַטִּפְּשִׁים הָיוּ יוֹשְׁבִים וְהוֹגִין בָּהּ בְּבָתֵּי כִסָּאוֹת וּבְבָתֵּי תֵיאַטְרִיאוֹת וּבְבָתֵּי מֶרְחֲצָאוֹת. אֶלָּא נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָכְמָה לְחַכִּימִין וְהֵם יוֹשְׁבִין וְהוֹגִין בָּהּ בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, הֱוֵי יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין וּמַנְדְּעָא לְיָדְעֵי בִינָה.
5
ו׳דָּבָר אַחֵר, כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, כָּל הַגֵּרִים אֵינָן נִכְנָסִין אֶלָּא בְּיִשְׂרָאֵל, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא, וְיִשְׂרָאֵל מִמִּנְיָנָן אֵינָן חֲסֵרִין לְעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כג, י): מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, שֶׁמָּא תֹאמַר שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינֶנּוּ מִתְגַּיֵּר בָּעוֹלָם הַזֶּה מִתְגַּיֵּר בָּעוֹלָם הַבָּא, תַּלְמוּד לוֹמַר (ישעיה נד, טו): הֵן גּוֹר יָגוּר, מִכָּאן וָאֵילָךְ אֶפֶס מֵאוֹתִי, הַפְסֵק מֵאִתִּי, מַאן גַּבִּי, מִי גָּר אִתָּךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה, עָלַיִךְ יִפּוֹל לָעוֹלָם הַבָּא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְלֹא עוֹד אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁהוּא מִתְגַּיֵּר מִשָּׁם הוּא נוֹטֵל חֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מז, כג): וְהָיָה בַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר גָּר הַגֵּר וגו'.
6
ז׳דָּבָר אַחֵר, כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, כָּל הַמֵּתִים אֵינָן נִכְנָסִין אֶלָּא לַשְּׁאוֹל, וְהַשְּׁאוֹל אֵינוֹ מִתְמַלֵּא לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כז, כ): שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן לֹא תִשְׂבַּעְנָה וגו'. תֹּאמַר מִשֶּׁהֵם מֵתִים בָּעוֹלָם הַזֶּה שׁוּב אֵינָם חַיִּים לְעוֹלָם הַבָּא, תַּלְמוּד לוֹמַר אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת, לַמָּקוֹם שֶׁהַמֵּתִים מִתְכַּנְּסִין לָעוֹלָם הַבָּא, שָׁם הֵם שָׁבִים וַעֲתִידִים לוֹמַר שִׁירָה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, מַאי טַעְמָא (ישעיה כד, טז): מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ. וְאוֹמֵר (ישעיה כו, יט): יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן.
7
ח׳דָּבָר אַחֵר, כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, כָּל יִשְׂרָאֵל אֵינָם מִתְכַּנְסִין אֶלָּא לִירוּשָׁלַיִם וְעוֹלִים בְּפַעֲמֵי רְגָלִים בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא, וִירוּשָׁלַיִם אֵינָה מִתְמַלֵּאת לְעוֹלָם, דִּתְנֵינַן עוֹמְדִין צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חוֹבָה בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר אַרְבַּע אַמּוֹת רֶוַח בֵּין כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְאַמָּה מִכָּל צַד כְּדֵי שֶׁלֹא יְהֵא שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וְיִטְעֶה. אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים, לְמָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְכַּנְּסִין בָּעוֹלָם הַזֶּה, שָׁם הֵם מִתְכַּנְּסִין לָעוֹלָם הַבָּא לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כז, יג): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם.
8
ט׳דָּבָר אַחֵר, כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, כָּל הַמָּמוֹן אֵינוֹ עוֹלֶה אֶלָּא לְמַלְכוּת אֱדוֹם, וּמַלְכוּת אֱדוֹם אֵינָה מִתְמַלֵּאת לְעוֹלָם, דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי כְּתִיב (משלי כז, כ): וְעֵינֵי הָאָדָם לֹא תִשְׂבַּעְנָה, וְעֵינֵי אֱדוֹם לֹא תִשְׂבַּעְנָה. תֹּאמַר מִשֶּׁהַמָּמוֹן נִכְנַס בֶּאֱדוֹם שׁוּב אֵינוֹ חוֹזֵר לִבְעָלָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר: אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת, לְמָקוֹם שֶׁהַמָּמוֹן מִתְכַּנֵס לְמַלְכוּת אֱדוֹם בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִשָּׁם הוּא מִתְפַּזֵּר לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, דִּכְתִיב (ישעיה כג, יח): וְהָיָה סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ לַה' וגו'. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי בְּעָא קַמֵּיהּ רַבִּי, אֲמַר לֵיהּ מַהוּ דֵּין דִּכְתִיב (ישעיה כג, יח): כִּי לַיּשְׁבִים לִפְנֵי ה' יִהְיֶה סַחְרָהּ. אָמַר לוֹ כְּגוֹן אַתְּ וַחֲבֵרֶיךָ וּשְׁנֵי עֲטוּפֵי סַדִּינִים כַּיּוֹצֵא בְּךָ, שֶׁאֵין אַתֶּם חֲשׁוּבִים בְּעַצְמְכֶם כְּלוּם. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַדֵּשׁ מְאוֹר פְּנֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, הָא כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שופטים ה, לא): וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ, כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְחַדֵּשׁ פְּנֵיהֶם, כָּךְ הוּא מְחַדֵּשׁ לְבוּשֵׁיהֶם, יוֹמָא דֵין סִימִיסְרִיקוֹן, מָחָר אוֹלוֹסְרִיקוֹן. אֲמַר לֵיהּ מַהוּ דֵין דִּכְתִיב (ישעיה כג, יח): לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק, אֲמַר לֵיהּ יוֹמָא דֵין אֲרַסְקִינוֹן וּלְמָחָר אוֹלוֹסְרִיקוֹן.
9