קוהלת רבה י׳:ט׳Kohelet Rabbah 10:9
א׳מַסִּיעַ אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם, מִי שֶׁמַּסִּיעַ עַצְמוֹ מִתַּלְמוּדוֹ, לַסּוֹף הוּא מִצְטָעֵר, בָּעֵי מִילָּא וְלָא מַשְׁכַּח. וּבוֹקֵעַ עֵצִים יִסָּכֶן בָּם, כָּל זְמַן דְּלָעֵי בֵּיהּ מִיתְהֲנֵי בֵּיהּ, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (מלכים א א, ב): וּתְהִי לוֹ סֹכֶנֶת. דָּבָר אַחֵר, מַסִּיעַ אֲבָנִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, יֵעָצֵב בָּהֶם, וּבוֹקֵעַ עֵצִים יִסָּכֶן בָּם, אָמַר רַבִּי מְיָאשְׁיָה בִּשְׂכַר שְׁתֵּי בְּקִיעוֹת שֶׁבָּקַע אַבְרָהָם אָבִינוּ עַל הַר הַמּוֹרִיָּה, זָכָה לִקָּרַע הַיָּם לְבָנָיו שְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים.
1
