קוהלת רבה י״בKohelet Rabbah 12

א׳וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, אָמַר רַבִּי לֵוִי כָּל טִילוֹי סִירוֹי, וְכָל סִירוֹי טַפְּשָׁן, אָמַר שְׁלֹמֹה, הוֹאִיל וְהַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת הָבֶל, לְפִיכָךְ וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ, תְּנֵינַן עֲקַבְיָא בֶּן מַהַלַּלְאֵל אוֹמֵר הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְּבָרִים, מֵאַיִן בָּאתָ, מִטִּפָּה סְרוּחָה. וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה. וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּסִכְנִין אָמַר, שְׁלָשְׁתָּן דָּרַשׁ עֲקַבְיָא מִתּוֹךְ תֵּבָה אַחַת, בּוֹרְךָ, בְּאֵרְךָ, בּוֹרַאֲךָ. בּוֹרְךָ, זוֹ לֵחָה סְרוּחָה. בְּאֵרְךָ, זוֹ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, בּוֹרַאֲךָ, זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאַתָּה עָתִיד לִתֵּן לְפָנָיו דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. לְכָךְ נֶאֱמַר וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ, עַד דְּחֵילָךְ עֲלָךְ. עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה, אֵלּוּ יְמֵי הַזִּקְנָה. וְהִגִּיעוּ שָׁנִים, אֵלּוּ הַיִּסּוּרִין. רַבִּי חִיָּא בַּר נְחֶמְיָה אָמַר אֵלּוּ יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא זְכוּת וְלֹא חוֹבָה.

ב׳עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ, זֶה קְלַסְתֵּר פָּנִים. וְהָאוֹר, זֶה הַחֹטֶם. וְהַיָּרֵחַ, זֶה הַמֵּצַח. וְהַכּוֹכָבִים, אֵלּוּ רָאשֵׁי לְסָתוֹת. וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגֶּשֶׁם, רַבִּי לֵוִי אָמַר בָּהּ תַּרְתֵּי, חֲדָא לְחַבְרַיָּה וַחֲדָא לְבוּרַיָּא, חֲדָא לְחַבְרַיָּה, בָּא לִבְכּוֹת זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. וַחֲדָא לְבוּרַיָּא, בָּא לְהַטִּיל מַיִם הַגְּלָלִים יוֹצְאִים וּמְקַדְּמִין אוֹתוֹ.

ג׳בַּיּוֹם שֶׁיָּזֻעוּ שֹׁמְרֵי הַבַּיִת, אֵלּוּ הַצְּלָעוֹת. וְהִתְעַוְּתוּ אַנְשֵׁי הֶחָיִל, אֵלּוּ זְרוֹעוֹתָיו. רַבִּי חִיָּא בְּרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר אֵלּוּ צַלְעוֹתָיו. וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת, זוֹ הֶמְסֵס. כִּי מִעֵטוּ, אֵלּוּ הַשִּׁנַּיִם. וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת, אֵלּוּ הָעֵינַיִם. רַבִּי חִיָּא בְּרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר אֵלּוּ כַּנְפֵי הָרֵאָה, שֶׁמִּשָּׁם בַּת קוֹל יוֹצֵאת.

ד׳וְסֻגְּרוּ דְּלָתַיִם בַּשּׁוּק, אֵלּוּ נְקָבָיו שֶׁל אָדָם. בִּשְׁפַל קוֹל הַטַּחֲנָה, עַל יְדֵי דְּלֵית מְסוֹסָא טָחֵין. וְיָקוּם לְקוֹל הַצִּפּוֹר, הָדֵין סַבְיָא כַּד שָׁמַע צִיפָּרִין מְצַיְצִיָּין אֲמַר לִסְטִין אֲתוֹ לְקַפָּחָא יָתֵיהּ. וְיִשַּׁחוּ כָּל בְּנוֹת הַשִּׁיר, אֵלּוּ הַשְֹּׂפָתוֹת. רַבִּי חִיָּא בְּרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר אֵלּוּ הַכְּלָיוֹת שֶׁהֵן חוֹשְׁבוֹת, וְהַלֵּב גּוֹמֵר.

ה׳גַּם מִגָּבֹהַּ יִרָאוּ, הָדֵין סָבָא כַּד צָוְוחִין לֵיהּ לְאַלְתָּר [מזמנין לסעודה], הוּא אָמַר לְהוֹן אִית תַּמָּן מְסוּרְיָין, אִית תַּמָּן מַסְּקִין, אִית תַּמָּן מַחֲתוֹתְיָין. וְחַתְחַתִּים בַּדֶּרֶךְ, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְרַבִּי לֵוִי, חַד אָמַר חִיתִיתֵיהּ שֶׁל דֶּרֶךְ נָפְלָה עָלָיו, אִיזֵיל אוֹ לָא אִיזֵיל, אָמַר לָא אֵיזֵיל. וְחוֹרָנָא אֲמַר [הוא רבי לוי] הִתְחִיל מַתְוֶה תְּוָאִים בַּדֶרֶךְ, אָמַר עַד שׁוּק פְּלַן עַד אֲתַר פְּלַן אִית בֵּיהּ מְהַלֵּךְ, וְעַד אֲתַר פְּלַן לֵית בֵּיהּ חֵילָא לְהַלֵּךְ. וְיָנֵאץ הַשָּׁקֵד, רַבִּי לֵוִי אָמַר זֶה לוּז שֶׁל שִׁדְרָה. אַדְרִיָּאנוּס שְׁחִיק עֲצָמוֹת מְחִיק שְׁמֵיהּ, שָׁאֵיל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה אָמַר לֵיהּ מֵהֵיכָן אָדָם מֵנִיץ לֶעָתִיד לָבוֹא, אֲמַר לֵיהּ מִלּוּז שֶׁל שִׁדְרָה. אָמַר לוֹ הַרְאֵנִי, מֶה עָשָׂה הֵבִיא לוּז אֶחָד שֶׁל שִׁדְרָה נְתָנוֹ בְּמַיִם וְלֹא נִמְחָה, בְּאוּר וְלֹא נִשְׂרַף, בְּרֵיחַיִם וְלֹא נִטְחַן. נְתָנוֹ עַל הַסַּדָּן וְהִכָּה עָלָיו בְּפַטִּישׁ, נֶחְלַק הַסַּדָּן וְנִבְקַע הַפַּטִּישׁ, וְלֹא הוֹעִיל כְּלוּם. וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב, אֵלּוּ קַרְסוּלָיו. וְתָפֵר הָאֲבִיּוֹנָה, זֶה הַתַּאֲוָה הַמַּטֶּלֶת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, שֶׁהִיא בְּטֵלָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא הֲוָה יְלִיף סָלֵיק לְגַב רַבֵּינוּ, כַּד סִיב לָא הֲוָה יָכִיל, חַד זְמַן סְלֵיק, אֲמַר לֵיהּ רַבֵּינוּ מַה זְּכֵינַן לְמֶיחֱמֵי סְבַר אַפּוֹי דְּרַבִּי יוֹמָא הָדֵין, אָמַר לוֹ רְחוֹקוֹת נַעֲשׂוּ קְרוֹבוֹת, וּקְרוֹבוֹת נַעֲשׂוּ רְחוֹקוֹת, שְׁתַּיִם נַעֲשׂוּ שָׁלשׁ, וּמַטִּיל שָׁלוֹם בָּטֵל [פרושא: רחוקות נעשו קרובות, אלו העינים דהוון חמיאין מן רחיק, כדון אפלו מן קריב לא חמיאן. וקרובות נעשו רחוקות, אילין אודניא דהוון אינון שמען בחד זמן ותרתין זמנין, וכדון אפלו במאה זימנין לא שמען. שתים נעשו שלש, חוטרא ותרתין רגליא. ומטיל שלום בבית בטל, זו התאוה שמטיל חבה בין איש לאשתו]. כִּי הֹלֵךְ הָאָדָם אֶל בֵּית עוֹלָמוֹ, אֶל בֵּית הָעוֹלָם אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָא בֵּית עוֹלָמוֹ, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ לְמֶלֶךְ שֶׁנִּכְנַס לִמְדִינָה וְעִמּוֹ דֻּכָּסִין וְאִפַּרְכִין וְאִיסְטֶסְטוֹלָאטִין, אַף עַל פִּי שֶׁכֻּלָּם נִכְנָסִין בְּפִילוֹן אַחַת, כָּל אֶחָד וְאֶחָד הוֹלֵךְ וְשׁוֹרֶה לְפִי כְבוֹדוֹ, כָּךְ אַף עַל פִּי שֶׁכֻּלָּם טוֹעֲמִים טַעַם מִיתָה, כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ עוֹלָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְסָבְבוּ בַשּׁוּק הַסּוֹפְדִים, אֵלּוּ הַתּוֹלָעִים.

ו׳עַד אֲשֶׁר לֹא יֵרָתֵק חֶבֶל הַכֶּסֶף, זֶה הוּא חוּט שֶׁל שִׁדְרָה. וְתָרוּץ גֻּלַּת הַזָּהָב, זוֹ גֻּלְגֹּלֶת. רַבִּי חִיָּא בַּר נְחֶמְיָה אָמַר זוֹ גַּרְגֶּרֶת שֶׁהִיא מְגַלָּה אֶת הַזָּהָב וּמְרִיצָה אֶת הַכֶּסֶף. וְתִשָּׁבֶר כַּד עַל הַמַּבּוּעַ, זוֹ כְּרֵסוֹ שֶׁל אָדָם, לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים כְּרֵסוֹ שֶׁל אָדָם נִבְקַעַת וּמוֹסֶרֶת לַפֶּה וְאוֹמֶרֶת לוֹ, הֵא לְךָ מַה שֶּׁגָּזַלְתָּ וְחָמַסְתָּ וְנָתַתָּ בִּי. רַבִּי חַגַּי מַיְיתֵי לָהּ מֵהָדֵין קְרָיָיא (מלאכי ב, ג): וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם. בַּר קַפָּרָא אָמַר עַד שְׁלשָׁה יָמִים תָּקְפּוֹ שֶׁל אֵבֶל, שֶׁעֲדַיִן צוּרַת הַפָּנִים נִכֶּרֶת. תְּנִינָא אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַל פַּרְצוּף פָּנִים עִם הַחֹטֶם וכו'. וְנָרֹץ הַגַּלְגַּל אֶל הַבּוֹר, תְּרֵין אָמוֹרִין, חַד אָמַר כְּאִילֵּין גַּלְגְּלַיָא דְּצִיפּוֹרִין, וְאוֹחֲרָנָא אָמַר כְּאִלֵּין רִגְבַיָּיה דִטְבֶרְיָה, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (איוב כא, לג): מָתְקוּ לוֹ רִגְבֵי נָחַל.

ז׳וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה, רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי חִלְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן, אֵימָתַי וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ, לִכְשֶׁיָּשׁוּב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ, וְאִם לָאו (שמואל א כה, כט): נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה וגו'. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי בְּשֵׁם רַבִּי אַבְדִּימֵי דְּחֵיפָם, לְכֹהֵן חָבֵר שֶׁמָּסַר לְכֹהֵן עַם הָאָרֶץ כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה טְהוֹרָה, וְאָמַר לוֹ רְאֵה שֶׁאֲנִי טָהוֹר וּבֵיתִי טָהוֹר וְכֵלַי טְהוֹרִים, וְכִכָּר זוֹ שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ טְהוֹרָה הִיא, אִם אַתָּה מַחֲזִירָהּ לִי כְּדֶרֶךְ שֶׁנְּתַתִּיהָ לְךָ מוּטָב, וְאִם לָאו הֲרֵינִי שׂוֹרְפָהּ לְפָנֶיךָ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם זֶה, רְאֵה שֶׁאֲנִי טָהוֹר וּמְעוֹנִי טָהוֹר וְשַׁמָּשַׁי טְהוֹרִים, וּנְשָׁמָה שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ טְהוֹרָה הִיא, אִם אַתְּ נוֹתְנָהּ לִי כְּשֶׁאֲנִי נוֹתְנָהּ לְךָ, מוּטָב, וְאִם לָאו אֲנִי שׂוֹרְפָהּ בְּפָנֶיךָ. כָּל אֵלֶּה בִּימֵי זִקְנוּתוֹ, אֲבָל בִּימֵי נַעֲרוּתוֹ, אִם חָטָא הוּא לוֹקֶה בְּזִיבָה וְצָרַעַת. לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל (ויקרא טו, ב): אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פָּתַר קְרָיָא בַּמִּקְדָּשׁ, אָמַר לָהֶם הַנָּבִיא לְיִשְׂרָאֵל וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ, זִכְרוּ אֶת בּוֹרַאֲכֶם עַד שֶׁבְּחוּרֵיכֶם קַיָּמִין, עַד שֶׁבְּרִית כְּהֻנָּה קַיֶּמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, כח): וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁבְּרִית לְוִיָּה קַיֶּמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יח, ה): כִּי בוֹ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ וגו', עַד שֶׁבְּרִית יְרוּשָׁלַיִם קַיֶּמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יא, לב): הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי בָהּ, עַד שֶׁמַּלְכוּת בֵּית דָּוִד קַיֶּמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, ע): וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ, עַד שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב ז, טז): וְעַתָּה בָּחַרְתִּי וְהִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה, עַד שֶׁאַתֶּם קַיָּמִין, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז, ו): בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה. עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה, אֵלּוּ הֵן יְמֵי הַגָּלוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עמוס ו, ג): הַמְנַדִּים לְיוֹם רָע. וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר, שֶׁזְּכוּת הָאָבוֹת בְּטֵלָה. עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ, זוֹ מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פט, לז): וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי. וְהָאוֹר, זוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ו, כג): כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר. וְהַיָּרֵחַ, זֶה סַנְהֶדְּרִין, דִּכְתִיב (תהלים פט, לח): כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם. וְהַכּוֹכָבִים, אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגֶּשֶׁם, אַתְּ מוֹצֵא כָּל הַנְּבוּאוֹת קָשׁוֹת שֶׁנִּתְנַבֵּא עֲלֵיהֶם יִרְמְיָה לֹא בָאוּ עֲלֵיהֶם אֶלָּא לְאַחַר חֻרְבַּן הַבַּיִת. בַּיּוֹם שֶׁיָּזֻעוּ שֹׁמְרֵי הַבַּיִת, אֵלּוּ מִשְׁמָרוֹת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה. וְהִתְעַוְּתוּ אַנְשֵׁי הֶחָיִל, אֵלּוּ הַכֹּהֲנִים. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אֶלֶף לְוִיִם הֵנִיף אַהֲרֹן בְּיוֹם אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ח, יא): וְהֵנִיף אַהֲרֹן אֶת הַלְוִיִּם תְּנוּפָה לִפְנֵי ה'. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא הַמֻּרְאָה הַזּוֹ דָּבָר קַל הוּא, וְהָיָה הַכֹּהֵן מְכַוֵּן וְנוֹטְלוֹ בְּאַחַת יָדוֹ וְזוֹרְקוֹ לַאֲחוֹרֵי הַכֶּבֶשׁ שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמָּה לַאֲחוֹרֵי יָדָיו. וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת, אֵלּוּ מִשְׁנָיוֹת גְּדוֹלוֹת, כְּגוֹן מִשְׁנָתוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא, וּמִשְׁנָתוֹ שֶׁל רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי הוֹשַׁעְיָא, וּמִשְׁנָתוֹ שֶׁל בַּר קַפָּרָא. כִּי מִעֵטוּ, זֶה הַתַּלְמוּד שֶׁבָּלוּל בָּהֶן. וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת, אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל לֹא הָיָה אֶחָד יָכוֹל לִסְבֹּר אֶת תַּלְמוּדוֹ, וְסֻגְּרוּ דְלָתַיִם בַּשּׁוּק, אֵלּוּ דַּלְתוֹת נְחָשְׁתָּא בֵּית אֶלְנָתָן שֶׁהָיוּ פְּתוּחוֹת לִרְוָחָה. בִּשְׁפַל קוֹל הַטַּחֲנָה, עַל יְדֵי שֶׁבָּטְלוּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תוֹרָה כְּטַחֲנָה, מַה טַּחֲנָה זוֹ אֵינָהּ בְּטֵלָה לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה נֶאֱמַר בָּהּ (יהושע א, ח): וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. וְיָקוּם לְקוֹל הַצִּפּוֹר, אָמַר רַבִּי לֵוִי שְׁמוֹנָה עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיְתָה בַּת קוֹל מַכְרֶזֶת וּמְצַפְצֶפֶת עַל נְבוּכַדְנֶצַּר וְאוֹמֶרֶת לוֹ עַבְדָּא בִּישָׁא סוֹק אַחֲרֵיב בֵּיתֵיהּ דְּמָארָךְ דִּבְנוֹי מָרְדִין וְלָא שָׁמְעִין לֵיהּ. וְיִשַּׁחוּ כָּל בְּנוֹת הַשִּׁיר, שֶׁעָלָה וּבִטֵּל הַשִּׁיר מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה כד, ט): בְּשִׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן. גַּם מִגָּבֹהַּ יִרָאוּ, מִגָּבְהוֹ שֶׁל עוֹלָם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים נִתְיָרֵא. וְחַתְחַתִּים בַּדֶּרֶךְ, חִתִּית שֶׁל דֶּרֶךְ נָפְלָה עָלָיו, וְרַבִּי לֵוִי אָמַר הִתְחִיל מַתְוֶה תְּוָואִים בַּדֶּרֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כא, כו): כִּי עָמַד מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל אֵם הַדֶּרֶךְ, עַל אֵם דְּבָצְלֵי, בְּרֹאשׁ שְׁנֵי הַדְּרָכִים, שֶׁמְּתַוֶּוכֶת לִשְׁנֵי הַדְּרָכִים, שְׁנֵי דְרָכִים הָיוּ שָׁם אַחַת הוֹלֶכֶת אֶל הַמִּדְבָּר וְאַחַת הוֹלֶכֶת לַיִּשּׁוּב. לִקְסָם קֶסֶם, הִתְחִיל לִקְסֹם קְסָמִים, לִשְׁמָהּ שֶׁל רוֹמִי וְלֹא עָלוּ, לִשְׁמָהּ שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא וְלֹא עָלוּ, לִשְׁמָה שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם וְעָלוּ. קִלְקַל בַּחִצִּים, לִשְׁמָהּ שֶׁל רוֹמִי וְלֹא עָלוּ, לִשְׁמָהּ שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא וְלֹא עָלוּ, לִשְׁמָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם וְעָלוּ. הִדְלִיק נֵרוֹת וּפָנָסִין לִשְׁמָהּ שֶׁל רוֹמִי וְלֹא הִדְלִיקוּ, לִשְׁמָהּ שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא וְלֹא הִדְלִיקוּ, לִשְׁמָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם וְהִדְלִיקוּ. הֵצִיף סְפִינוֹת בִּנְהַר פְּרָת לִשְׁמָהּ שֶׁל רוֹמִי וְלֹא הָלְכוּ, לִשְׁמָהּ שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא וְלֹא הָלְכוּ, לִשְׁמָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם וְהָלְכוּ. שָׁאַל בַּתְּרָפִים, זוֹ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלּוֹ. רָאָה בַּכָּבֵד, אָמַר רַבִּי לֵוִי כְּהָדֵין עֲרַבְיָא דְּנָכֵיס אִימְרָא וְחָמֵי בִּכַבְדֵיהּ. בִּימִינוֹ הָיָה הַקֶּסֶם יְרוּשָׁלָיִם, הָיָה קִסְמוֹ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם בִּימִינוֹ. לָשׂוּם כָּרִים, כָּלוֹרְכִין. לִפְתֹּחַ פֶּה בְּרֶצַח, סְפַקְלָאטוֹרִין. לְהָרִים קוֹל, בְּסַרְפִּינִיסֵס. לָשׂוּם כָּרִים, עָשָׂה כַּרְקוֹמִין. לִשְׁפֹּךְ סֹלְלָה, אַבְנֵי בַּלִּסְטְרָא. לִבְנוֹת דָּיֵק, כְּבָשִׁין. וְכֻלָּם וְהָיָה לָהֶם כִּקְסָם שָׁוְא וגו', אָמַר לָהֶם נָבִיא לְיִשְׂרָאֵל, אִלּוּ זְכִיתֶם הֱיִיתֶם קוֹרִין בַּתּוֹרָה שֶׁנִּדְרֶשֶׁת שִׁבְעָה מִשִּׁבְעָה, וְעַכְשָׁיו שֶׁלֹא זְכִיתֶם הֲרֵי נְבוּכַדְנֶצַּר קוֹסֵם עֲלֵיכֶם שִׁבְעָה מִשִּׁבְעָה, וְכָל כָּךְ לָמָּה וְהוּא מַזְכִּיר עָוֹן לְהִתָּפֵשׂ, זֶה דָּמוֹ שֶׁל זְכַרְיָה. וְיָנֵאץ הַשָּׁקֵד, זוֹ נְבוּאָתוֹ שֶׁל יִרְמְיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה א, יא): מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מָה הַשָּׁקֵד הַזֶּה מִשְּׁעַת שֶׁיָּנֵץ עַד שֶׁהוּא גוֹמֵר פֵּרוֹתָיו עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם, כָּךְ כָּל גְּזֵרָה לֹא הָיְתָה אֶלָּא מִשִּׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז עַד תִּשְׁעָה בְּאָב. וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב, זֶה צַלְמוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ג, א): נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא עֲבַד צְלֵם דִּי דְהַב. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אִשְׁתַּכַּח דְּאַתְּ אָמַר כָּל דְּרוּמֵיהּ שִׁיתִּין וּפוּתְיֵיהּ שִׁית, צָרִיךְ הֶקֵּף חַד מִתְּלָתָא, אָמַר רַבִּי בַּנַּי בְּקָנֶה זֶה הָיָה מַעֲמִידוֹ וְנוֹפֵל מַעֲמִידוֹ וְנוֹפֵל, אָמַר רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק לֹא הָיָה עוֹמֵד עַד שֶׁהֵבִיא כָּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם וְשָׁפְכוּ לְפָנָיו דִּימוֹס סָמַךְ עַל רַגְלָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל ז, יט): כַּסְפָּם בַּחוּצוֹת יַשְׁלִיכוּ. וְתָפֵר הָאֲבִיּוֹנָה, זוֹ זְכוּת אָבוֹת. כִּי הֹלֵךְ הָאָדָם אֶל בֵּית עוֹלָמוֹ, מִבָּבֶל הָיוּ וּלְבָבֶל חָזְרוּ. וְסָבְבוּ בַשּׁוּק הַסּוֹפְדִים, זוֹ גָּלוּת יְכָנְיָה, אַתְּ מוֹצֵא מִשָּׁעָה שֶׁגָּלְתָה גָּלוּתוֹ שֶׁל צִדְקִיָּה יָצָאת גָּלוּת יְכָנְיָה לִקְרָאתָם וְהָיוּ מְכֻסִּים שַׂקִּים מִבִּפְנִים וּלְבָנִים מִבַּחוּץ וַהֲווֹן מַשְׁאֲלִין אִילֵּין לְאִילֵּין מָה אַבָּא עֲבֵיד מָה אִמָּא עֲבִידָא מָה אַחָא עֲבֵיד, וְאָמְרוּן לוֹן קְטִילִין אִינוּן, וַהֲוָה מְסַפֵּיד בְּחָדָא יָדֵיהּ וּמְקַלֵּס בְּחָדָא יָדֵיהּ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כד, כג): וּפְאֵרֵכֶם עַל רָאשֵׁיכֶם וְנַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם לֹא תִסְפְּדוּ וְלֹא תִבְכּוּ. עַד אֲשֶׁר לֹא יֵרָתֵק חֶבֶל הַכֶּסֶף, זוֹ שַׁלְשֶׁלֶת יוֹחֲסִים. וְתָרוּץ גֻּלַּת הַזָּהָב, אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, יא): הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב. וְתִשָּׁבֵר כַּד עַל הַמַּבּוּעַ, תְּרֵין אָמוֹרָיִן, חַד אָמַר כַּדּוֹ שֶׁל בָּרוּךְ עַל מַבּוּעוֹ שֶׁל יִרְמְיָה. וְחַד אָמַר כַּדּוֹ שֶׁל יִרְמְיָה עַל מַבּוּעוֹ שֶׁל בָּרוּךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה לו, יח): מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַאֲנִי כֹּתֵב עַל הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ. וְנָרֹץ הַגַּלְגַּל אֶל הַבּוֹר, מִבָּבֶל הָיוּ וּלְבָבֶל חָזְרוּ. מִבָּבֶל הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב, א): וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ, וּלְבָבֶל חָזְרוּ (עזרא ה, יב): וְעַמָּה הַגְלִי לְבָבֶל. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן (ישעיה מד, כז): הָאֹמֵר לַצּוּלָה חֳרָבִי, צוּלָה זוֹ בָּבֶל, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ צוּלָה, שֶׁשָּׁם צָלֲלוּ מֵתֵי דּוֹר הַמַּבּוּל, דִּכְתִיב (ירמיה נא, מט): גַּם בָּבֶל לִנְפֹּל חַלְלֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ כְּתִיב (בראשית יא, ב): וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ שִׁנְעָר, שֶׁנִּנְעֲרוּ שָׁם מֵתֵי דּוֹר הַמַּבּוּל. דָּבָר אַחֵר, שִׁנְעָר, שֶׁמֵּתוּ בְּתַשְׁנוּק, בְּלֹא נֵר וּבְלֹא מֶרְחָץ. דָּבָר אַחֵר, שִׁנְעָר, שֶׁהֵן מְנֹעָרִים מִן הַמִּצְווֹת בְּלֹא תְרוּמָה וּבְלֹא מַעַשְׂרוֹת. שִׁנְעָר, שֶׁשָֹּׂרֶיהָ מֵתִים נְעָרִים. שִׁנְעָר, שֶׁהֶעֱמִידוּ שׂוֹנֵא וָעֵר, וְאֵיזֶה זֶה, זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר. וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה, מִבָּבֶל הָיוּ וּלְבָבֶל חָזְרוּ. וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים, זוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, אַתְּ מוֹצֵא כֵּיוָן שֶׁרָאָה יִרְמְיָה יְרוּשָׁלַיִם חֲרֵבָה, וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּשְׂרַף, וְיִשְׂרָאֵל שֶׁגָּלוּ, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁנִּסְתַּלְּקָה לָהּ, הִתְחִיל עֲלֵיהֶם בַּהֲבֵל הֲבָלִים.

ח׳הֲבֵל הֲבָלִים, תָּנֵי הֶחֱזִיק עָשִׁיר בְּדָבָר טוֹב, תְּחִלָּתוֹ רָעֵב הוּא לוֹ, הַמִּתְיַשֵּׁן בּוֹ עֲשָׂאוֹ לְמִרְמָס. גַּם עָנִי כִּי דַל חֶלְקוֹ, גַּם עֵינָיו לִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ חֵלֶק שֶׁמֵּעֵז בּוֹ עָשִׁיר, לָזֶה תַּאֲוָה וְלָזֶה תַּאֲוָה, שְׁנֵיהֶם שָׁוִין לַקֶּבֶר, הַכֹּל הָבֶל.

ט׳וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם, בְּסוֹף קֹהֶלֶת כְּתִיב: בִּקֵּשׁ קֹהֶלֶת לִמְצֹא וגו', בִּקֵּשׁ קֹהֶלֶת לַעֲמֹד עַל מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְווֹת, כְּדִכְתִיב (ירמיה ט, כג): כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלֹמֹה, וְכָתוּב ישֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת, הִכְתַּבְתִּיהוּ עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר (תהלים לא, כ): מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ, וְעוֹד כְּתִיב (מלאכי ג, יב): כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ. וְעוֹד בִּקֵּשׁ לַעֲמֹד עַל שְׂכָרָהּ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, יא): וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָהּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלֹמֹה וְכָתוּב ישֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת, כְּבָר הִכְתַּבְתִּיהוּ עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה סד, ג): עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ. בִּקֵּשׁ קֹהֶלֶת לַעֲמֹד עַל הַקֵּץ מָתַי, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ב, ז): אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבָר הִכְתַּבְתִּיהוּ עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר (ישעיה סג, ד): כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וגו'. רַבִּי שָׁאוּל דְּנָוֶה מַתְנֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם מָתַי קֵץ הַגְּאֻלָּה, הֱוֵי אוֹמֵר לוֹ: כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי כְּתִיב. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שְׁלשָׁה סִימָנִים סִימַנְתִּי לְךָ וְסִיַּמְתִּי לְךָ בִּקְבוּרָתוֹ שֶׁל משֶׁה (דברים לד, ו): בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר, וְאַף עַל פִּי כֵן: וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ, לִבָּא לְפוּמָא לָא גָּלֵי, פּוּמָא לְמַאן גָּלֵי.

י׳דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, כְּכַדּוּר שֶׁל בָּנוֹת, מַה כַּדּוּר זֶה מִתְכַּדֵּר מִיָּד לְיָד וְאֵינָהּ נוֹפֶלֶת לָאָרֶץ, כָּךְ (יהושע כג, יד): לֹא נָפַל דָּבָר אֶחָד וגו'. מַה כַּדּוּר זֶה מְקַלְּעִין בָּהּ בַּיָּדַיִם וְאֵינָהּ נוֹפֶלֶת, כָּךְ משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לִכְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה וכו'. דָּבָר אַחֵר, כַּדָּרְבֹנוֹת, כְּדָרְבָן זֶה שֶׁמְּכַוֵּן אֶת הַפָּרָה כְּדֵי לַחֲרשׁ, וּכְדֵי לִתֵּן חַיִּים לִבְעָלֶיהָ, כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה מְכַוְּנִין אֶת לֵב לוֹמְדֵיהֶם מִדַּרְכֵי מִיתָה לְדַרְכֵי חַיִּים. שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ, דָּרְבָן, מַלְמָד, מַרְדֵּעַ. מַלְמָד, שֶׁהוּא מְלַמֵּד אֶת הַפָּרָה. מַרְדֵּעַ, שֶׁהוּא מוֹרֶה דֵעָה לַפָּרָה. דָּרְבָן, שֶׁהוּא דָּיֵיר בִּינָה בַּפָּרָה כְּדֵי לַחֲרשׁ לִתְלָמֶיהָ, לִתֵּן חַיִּים לִבְעָלֶיהָ, וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר מַה לְּפָרָתוֹ אָדָם עוֹשֶׂה דָּרְבָן, לְיִצְרוֹ שֶׁמְּסִיתוֹ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים, לָא אִיצְטְרִיךְ הֲדָא קְרָיָיה לְמֵימַר אֶלָּא כְּאִילָנוֹת נְטוּעִים, וְאַתְּ אָמַר וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שֶׁבַח שֶׁל מַטָּע. וְכַדּוּרוֹת שֶׁל בַּרְזֶל. דָּבָר אַחֵר, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים, מָה הַמַּסְמֵר הַזֶּה אַף עַל פִּי שֶׁאַתְּ עוֹבְרוֹ מִמְּקוֹמוֹ רִשּׁוּמוֹ נִכָּר, כָּךְ כָּל מִי שֶׁעֲוֹנוֹתָיו גּוֹרְמִים וַחֲכָמִים פּוֹשְׁטִין בּוֹ יָד, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חוֹזֵר בּוֹ, רִשּׁוּמוֹ נִכָּר. דָּבָר אַחֵר, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים, כָּל יָמָיו שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָיוּ הָעָם נוֹהֲגִין כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְאַחַר שֶׁמֵּת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר חָזְרוּ הָעָם לִנְהֹג כְּמִדָּתָן. בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת, אֵימָתַי דִּבְרֵי תוֹרָה נֶאֱמָרִין כְּתִקְנָן, בְּשָׁעָה שֶׁבַּעֲלֵיהֶן שׁוֹמְעִין אוֹתָן בַּאֲסֻפּוֹת, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם שָׁמַע מִפִּי אָדָם שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁיְהֵא עָלָיו כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי חָכָם, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים ו, ו): אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְךָ הַיּוֹם, וְלֹא כְשָׁמְעוֹ מִפִּי חָכָם אֶלָּא כְּמִפִּי חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, וְלֹא כְשָׁמְעוֹ מִפִּי חֲכָמִים אֶלָּא כְּמִפִּי סַנְהֶדְרִין, (במדבר יא, טז): אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ. וְלֹא כְשָׁמְעוֹ מִפִּי סַנְהֶדְרִין, אֶלָּא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד, זֶה משֶׁה. וְלֹא כְשׁוֹמֵעַ מֵרוֹעֶה משֶׁה, אֶלָּא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: מֵרֹעֶה אֶחָד, וְאֵין רוֹעֶה אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים פ, ב): רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה. וְאֵין אֶחָד אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ו, ד): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. תַּמָּן תְּנֵינַן, לֹא יֵצֵא הָאִישׁ בְּסַנְדָּל הַמְסֻמָּר וְלֹא בְיָחִיד בִּזְמַן שֶׁאֵין בְּרַגְלוֹ מַכָּה, כַּמָּה מַסְמְרוֹת יִהְיוּ בוֹ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תוֹרָה. רַבִּי דּוֹסָא בֶּן חֲנַנְיָה אוֹמֵר שִׁבְעָה כְּנֶגֶד שִׁבְעָה יְמֵי הַשַּׁבָּת. וְרַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר תִּשְׁעָה כְּנֶגֶד תִּשְׁעָה יַרְחֵי הַלֵּדָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנַנְיָה הַכַּלְבּוֹס אֵינוֹ מִמִּנְיַן הַמַּסְמְרוֹת. רַבִּי זְעֵירָא בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא מַהוּ לִתְּנֵם עַל גַּבֵּי מִנְעָל בְּשַׁבָּת, אָמַר לוֹ מֻתָּר. מַהוּ לְהַחֲלִיפָם, אָמַר לוֹ מֻתָּר. מַהוּ לִתְּנֵם זֶה עַל גַּב זֶה, אָמַר לוֹ מֻתָּר. רַבִּי חִיָּא נוֹתֵן אַחַד עָשָׂר מִכָּאן, וּשְׁלשָׁה עָשָׂר מִכָּאן, כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים, מָה הַסְּפָרִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אַף הַמִּשְׁמָרוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, וּמָה הַמִּשְׁמָרוֹת עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אַף הַמַּסְמְרִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה.

י״אוְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר, מְהוּמָה, שֶׁכָּל הַמַּכְנִיס בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים, מְהוּמָה הוּא מַכְנִיס בְּבֵיתוֹ, כְּגוֹן סֵפֶר בֶּן סִירָא וְסֵפֶר בֶּן תִּגְלָא. וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִיעַת בָּשָׂר, לַהֲגוֹת נִתְּנוּ וְלֹא לִיגִיעַת בָּשָׂר נִתְּנוּ.

י״בסוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, סוֹף דִּבּוּרוֹ שֶׁל אָדָם, הַכֹּל מַשְׁמִיעִין אֶת מַעֲשָׂיו, כָּשֵׁר הָיָה פְּלוֹנִי זֶה, יְרֵא שָׁמַיִם הָיָה פְּלוֹנִי זֶה. אֲתוֹן וּשְׁאֵלוּן לִשְׁלֹמֹה סוֹפֵיהּ דְּכוֹלָּה מָה, אֲמַר לְהוֹן, סוֹף דָּבָר. אָמַר רַבִּי לֵוִי לָמָּה קוֹרִין אוֹתוֹ דֶּבֶר, דְּדָבֵיר טָבִין עִם בִּישִׁין. וְלָמָּה קוֹרִין אוֹתוֹ גּוֹבַיי, דְּגָבֵי דּדינָא דְּאֵינָשָׁא וּדְבִרְיָיתָא, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָדָם נִפְטָר מִן הָעוֹלָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת רְאוּ מָה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרוֹת עָלָיו, כָּשֵׁר הָיָה, יְרֵא שָׁמַיִם הָיָה פְּלוֹנִי זֶה, מִיָּד מִטָּתוֹ פּוֹרַחַת בָּאֲוִיר. כַּד דְּמַךְ רַבִּי לֵוִי בַּר סִיסִי, עָאל אַבָּא אֲבוּי דִּשְׁמוּאֵל וְאַפְטַר עֲלוֹי הָדֵין קְרָיָיה: סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, לְמָה רַבִּי לֵוִי דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס וְהָיוּ בוֹ מֵאָה גְפָנִים וְהוּא עוֹשֶׂה מִמֶּנּוּ מֵאָה חָבִיּוֹת יַיִן, וְהָיָה אוֹתוֹ פַּרְדֵּס חָבִיב עָלָיו מִכָּל פַּרְדֵּסִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ, עָמַד עַל תִּשְׁעִים וְהָיָה עוֹשֶׂה מֵאָה חָבִיּוֹת. עָמַד עַל שְׁמוֹנִים, עָמַד עַל שִׁבְעִים, עָמַד עַל שִׁשִּׁים, עָמַד עַל חֲמִשִּׁים, עָמַד עַל אַרְבָּעִים, עָמַד עַל שְׁלשִׁים, עָמַד עַל עֶשְׂרִים, עָמַד עַל עֲשָׂרָה, וְהָיָה עוֹשֶׂה מֵאָה חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן, עָמַד עַל אַחַת וְהָיָה עוֹשֶׂה מֵאָה חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן, אָמַר הַמֶּלֶךְ חָבִיב עָלַי זֶה הַגֶּפֶן מִכָּל פַּרְדֵּסִים שֶׁיֵּשׁ לִי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָבִיב עָלַי הוּא כְּכָל הָעוֹלָם, וְכֵיוָן שֶׁמֵּת, אָמְרוּ: כִּי זֶה כָּל הָאָדָם.

י״גכִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה, רַבִּי הֲוָה פָּשֵׁיט הָדֵין קְרָיָיה, וְכֵיוָן שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְאֶחָד מִשִּׁשָּׁה מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ הָיָה בּוֹכֶה, וְאֵלּוּ הֵן (עמוס ד, יג): כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וגו', וַאֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּם מַמָּשׁ וְלֹא חֵטְא נִכְתָּבִין לוֹ עַל פִּנְקָסוֹ, וּמִי כּוֹתְבָן (עמוס ד, יג): עֹשֵׂה שַׁחַר עֵיפָה. וְעוֹד (צפניה ב, ג): בַּקְּשׁוּ אֶת ה' כָּל עַנְוֵי הָאָרֶץ וגו'. (עמוס ה, טו): שִׂנְאוּ רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב וגו'. וְהָדֵין פְּסוּקָא: כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה וגו'. (משלי יט, ב): גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב, אָמַר רַבִּי בֵּיבַי לְאֶחָד שֶׁהָיָה לָמוּד לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ עִם הָנֵץ הַחַמָּה וְשָׁכַח וְשִׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה, בְּלֹא יוֹדֵעַ לֹא טוֹב, אִלּוּ יוֹדֵעַ וְשִׁמֵּשׁ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא (משלי יט, ב): וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא, לְאֶחָד שֶׁהָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי חֲנֻיּוֹת, אַחַת מוֹכֶרֶת בְּשַׂר שְׁחוּטָה וְאַחַת מוֹכֶרֶת בְּשַׂר נְבֵלָה, וְשָׁכַח וְלָקַח בְּשַׂר נְבֵלָה, בְּלֹא יוֹדֵעַ לֹא טוֹב, אִלּוּ יָדַע וְלָקַח עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא וְאָץ בְּרַגְלַיִם חוֹטֵא. רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַר קְרָיָיה לְעִנְיַן שַׁבָּת, לְאֶחָד שֶׁהָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי שְׁבִילִים אֶחָד שָׁפוּי וְאֶחָד מָלֵא קוֹצִים וּצְרוֹרוֹת, וְשָׁכַח וְהָלַךְ בָּזֶה שֶׁבּוֹ קוֹצִים וּצְרוֹרוֹת, אִלּוּ יָדַע וְהָלַךְ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ פָּתְרֵי קְרָיָיה, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת אָסוּר, בַּחֲטָאוֹת וַאֲשָׁמוֹת מֻתָּר. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת מֻתָּר, בַּחֲטָאוֹת וַאֲשָׁמוֹת אָסוּר. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר מָה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת בְּלֹא יוֹדֵעַ לֹא טוֹב, אִלּוּ יָדַע וְהָלַךְ וְעָשָׂה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. לְפִיכָךְ: כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם אִם טוֹב וְאִם רָע, אָמַר, עֶבֶד שֶׁרַבּוֹ שׁוֹקֵל שְׁגָגוֹת כִּזְדוֹנוֹת תַּקָּנָה יֵשׁ לוֹ, מַאי עַל כָּל נֶעְלָם, זֶה הַהוֹרֵג כִּנָה בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ וְנִמְאָס. וּשְׁמוּאֵל אָמַר זֶה הַרָק בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ וְנִמְאָס. מַאי אִם טוֹב וְאִם רָע, אַמְרֵי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי זֶה הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לֶעָנִי בְּפַרְהֶסְיָא, כִּי הָא דְּרַבִּי יַנַּאי חַזְיֵיהּ לְהַהוּא גַבְרָא דִּיהֵיב פְּרוּטָה לֶעָנִי בְּפַרְהֶסְיָא, אָמַר מוּטָב דְּלָא יְהַבְתְּ לֵיהּ מֵהַשְׁתָּא דִּיהַבְתְּ וּכְסִיפְתֵּיהּ. דְּבֵי רַבִּי שִׁילָא אָמְרֵי, זֶה הַנּוֹתֵן צְדָקָה לְאִשָּׁה בַּסֵּתֶר, דְּמַיְיתֵי לָהּ לִידֵי חֲשָׁדָא. רָבָא אָמַר זֶה הַמְשַׁגֵּר בָּשָׂר לְאִשְׁתּוֹ כְּשֶׁאֵינוֹ מְחֻתָּךְ בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת, אֵינִי וְהָא רָבָא מְשַׁדֵּר, שָׁאנֵי בַּת רַב חִסְדָּא דְּקִים לֵיהּ בְּגַוָּהּ [אם טוב ואם רע].