קוהלת רבה ב׳:ה׳Kohelet Rabbah 2:5
א׳עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים, כְּמַשְׁמָעוֹ, וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי, אֲפִלּוּ פִּלְפְּלִין. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בָּרוּחוֹת הָיָה שְׁלֹמֹה מִשְׁתַּמֵּשׁ וְשׁוֹלֵחַ לְהִנְדִּיקִי וּמְבִיאִין לוֹ מִשָּׁם מַיִם וּמַשְׁקִין כָּאן וְעוֹשֶׂה פֵּרוֹת. אָמַר לוֹ רַבִּי יַנַּאי בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, אִם אַתָּה אוֹמֵר כֵּן נִמְצֵאתָ מְיַגְּעוֹ, אֶלָּא עָמַד שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ עַל מַשְׁתִּיתָהּ שֶׁל אֶרֶץ, וְרָאָה אֵיזֶה מַשְׁתִּיתָהּ מֻפְנֶה לְשָׁם וְנָטַע בָּהּ עַל מַשְׁתִּיתָהּ שֶׁל אֶרֶץ, וְכָךְ הָיְתָה עוֹשָׂה פֵּרוֹת.
1