קוהלת רבה ה׳:י״דKohelet Rabbah 5:14
א׳כַּאֲשֶׁר יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ, גְּנִיבָא אָמַר לְשׁוּעָל שֶׁמָּצָא כֶּרֶם וְהָיָה מְסֻיָּג מִכָּל פִּנּוֹתָיו, וְהָיָה שָׁם נֶקֶב אֶחָד וּבִקֵּשׁ לְהִכָּנֵס בּוֹ וְלָא הֲוָה יָכֵיל, מָה עֲבַד צָם תְּלַת יוֹמִין עַד דְּכָחֵישׁ וְתָשַׁשׁ, וְעָאל בַּהֲדָא נְקוּבָא, וְאָכַל וְשָׁמַן, בְּעָא לְמֵיפַק וְלָא יָכֵיל מְעִיבַּר כְּלוּם, חָזַר וְצָאֵים תְּלַת יוֹמִין אוֹחֳרָנִין עַד דְּכָחֵישׁ וְתָשַׁשׁ, וְחָזַר הֵיךְ מַה דַּהֲוָה וּנְפַק, כַּד נְפַק הֲוָה אַפִּיךְ אַפּוֹי וְאִיסְתַּכַּל בֵּיהּ, אָמַר כַּרְמָא כַּרְמָא מַה טָּב אַתְּ וּמַה טָּבִין אִינוּן פֵּירִין דִּבְגַוָּוךְ, וְכָל מַה דְּאִית בָּךְ יָאִין וּמְשַׁבְּחָן, בְּרַם מָה הֲנָיָה מִמָּךְ כְּמָה דְּבַר נָשׁ עָלֵיל לְגַוָּויךְ כָּךְ הוּא נָפֵיק, כָּךְ הוּא דֵּין עַלְמָא. דָּבָר אַחֵר, כַּאֲשֶׁר יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ עָרוֹם יָשׁוּב לָלֶכֶת כְּשֶׁבָּא, תַּנְיָא כְּמוֹ שֶׁבָּא אָדָם כֵּן יֵלֵךְ, אָדָם בָּא בְּקוֹל וְנִפְטַר מִן הָעוֹלָם בְּקוֹל, בָּא לָעוֹלָם בִּבְכִיָה וְנִפְטַר מִן הָעוֹלָם בִּבְכִיָּה, בָּא לָעוֹלָם בְּחִבָּה, וְנִפְטַר מִן הָעוֹלָם בְּחִבָּה, בָּא בָּעוֹלָם בַּאֲנָחָה וְנִפְטַר מִן הָעוֹלָם בַּאֲנָחָה. בָּא לָעוֹלָם בִּבְלִי דַעַת וְנִפְטַר מִן הָעוֹלָם בִּבְלִי דַעַת. תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר, כְּשֶׁאָדָם בָּא לָעוֹלָם יָדָיו הֵן קְפוּצוֹת, כְּלוֹמַר כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁלִּי הוּא, אֲנִי נוֹחֲלוֹ. וּכְשֶׁהוּא נִפְטַר מִן הָעוֹלָם יָדָיו הֵן פְּשׁוּטוֹת, כְּלוֹמַר לֹא נָחַלְתִּי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה כְּלוּם, שֶׁכֵּן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר: כַּאֲשֶׁר יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ עָרוֹם יָשׁוּב לָלֶכֶת כְּשֶׁבָּא וּמְאוּמָה וגו'.
1