קוהלת רבה ו׳Kohelet Rabbah 6

א׳יֵשׁ רָעָה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי, זוֹ מַחֲשַׁבְתָּן שֶׁל רַמָּאִין, כְּגוֹן הַמְעָרֵב מַיִם בְּיַיִן, מֵי בְּלַקְיָא בְּשֶׁמֶן, מֵי מָאִיס בִּדְבַשׁ, חֲלֵב חֲמוֹר בִּקְטָף, קוֹמוֹס בְּמוֹר, עֲלֵי גְפָנִים בְּפִלְיוֹן, סִקְרָא בְּצִיר, כַּרְשִׁנִּים בְּפִלְפְּלִין, קְנֵה מֹאזְנַיִם אָרֹךְ מִצַּד זֶה וְקָצָר מִצַּד זֶה. וְעַל כֻּלָּן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אוֹי לִי אִם אֹמַר אוֹי לִי אִם לֹא אֹמַר, אִם אֹמַר שֶׁמָּא יִלְמְדוּ הָרַמָּאִין, אִם לֹא אֹמַר שֶׁמָּא יֹאמְרוּ הָרַמָּאִין אֵין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּקִיאִין בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, סוֹף סוֹף אֲמָרוֹ (הושע יד, י): כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם.

ב׳אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן לוֹ הָאֱלֹהִים, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא עָאל לִכְנִישְׁתָּא וּשְׁמַע קָלֵיהּ דְּרַבִּי לֵוִי יְתִיב דָּרִישׁ הָדֵין פְּסוּקָא: אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן לוֹ הָאֱלֹהִים, עשֶׁר זֶה בַּעַל מִקְרָא, וּנְכָסִים זֶה בַּעַל מִשְׁנָה, וְכָבוֹד זֶה בַּעַל תּוֹסֶפְתָּא, וְאֵינֶנּוּ חָסֵר לְנַפְשׁוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִתְאַוֶּה אֵלּוּ מִשְׁנָיוֹת גְּדוֹלוֹת, כְּגוֹן: מִשְׁנָתוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא, וּמִשְׁנָתוֹ שֶׁל רַבִּי חִיָּא, וְשֶׁל רַבִּי הוֹשַׁעְיָה, וְשֶׁל בַּר קַפָּרָא, וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁאָסוּר לְהוֹרוֹת מֵהֶם, כִּי אִישׁ נָכְרִי יֹאכְלֶנּוּ זֶה בַּעַל תַּלְמוּד, שֶׁמְטַמֵּא וּמְטַהֵר אוֹסֵר וּמַתִּיר. עָמַד רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא נְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ, אָמַר לוֹ אִלּוּ לֹא עָלִיתִי אֶלָּא לִשְׁמֹעַ מִפִּיךָ הַטַּעַם הַזֶּה דַּי. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר (משלי כח, יא): חָכָם בְּעֵינָיו אִישׁ עָשִׁיר זֶה בַּעַל תַּלְמוּד, וְדַל מֵבִין יַחְקְרֶנּוּ זֶה בַּעַל הַגָּדָה.

ג׳אִם יוֹלִיד אִישׁ מֵאָה, זֶה קַיִן שֶׁהוֹלִיד מֵאָה בָנִים. וְשָׁנִים רַבּוֹת יִחְיֶה, שֶׁחָיָה שָׁנִים הַרְבֵּה. וְרַב שֶׁיִּהְיוּ יְמֵי שָׁנָיו, שֶׁלֹא שָׂבַע נַפְשׁוֹ מִמָּמוֹנוֹ וְלֹא שָׂבַע מִטּוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְגַם קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לּוֹ, שֶׁהָיָה תָּלוּי בְּרִפְיוֹן וּבָא הַמַּבּוּל וּשְׁטָפוֹ, דִּכְתִיב (בראשית ז, כג): וַיִּמַּח אֶת כָּל הַיְקוּם, מַהוּ הַיְקוּם, קִיּוּמָא. רַבִּי בּוֹן אָמַר אוֹקוּמֵינֵי. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר הַיְקוּם הוּא הַמָּמוֹן שֶׁמַּעֲמִיד רַגְלָיו שֶׁל בְּעָלָיו. רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר הַיְקוּם זֶה קַיִן, שֶׁנִּשְׁטַף. טוֹב מִמֶּנּוּ הַנָּפֶל, זֶה הֶבֶל אָחִיו. דָּבָר אַחֵר, אִם יוֹלִיד אִישׁ מֵאָה, זֶה אַחְאָב שֶׁהוֹלִיד מֵאָה בָּנִים. אָמַר רַבִּי אַחָא וְהָכְתִיב (מלכים ב י, א): וּלְאַחְאָב שִׁבְעִים בָּנִים בְּשֹׁמְרוֹן, אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא כְּשֵׁם שֶׁהָיָה לוֹ שִׁבְעִים בָּנִים בְּשׁוֹמְרוֹן כָּךְ הָיָה לוֹ שִׁבְעִים בָּנִים בְּיִזְרְעֶאל, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי פַּלְטֵרִיּוֹת, אַחַת לַקַּיִץ וְאַחַת לַחֹרֶף, דִּכְתִיב (עמוס ג, טו): וְהִכֵּיתִי בֵּית הַחֹרֶף עַל בֵּית הַקָּיִץ. וְרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר תְּרֵי לְקַיְיטָא וְתַרְתֵּי אוֹחְרָנַיְיתָא לְסִיתְוָא, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ג, טו): וְאָבְדוּ בָּתֵּי הַשֵּׁן. רַבָּנָן אָמְרֵי שִׁשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ג, טו): וְסָפוּ בָּתִּים רַבִּים. וְשָׁנִים רַבּוֹת יִחְיֶה, שֶׁחָיָה שָׁנִים רַבּוֹת. וְנַפְשׁוֹ לֹא תִשְׂבַּע מִן הַטּוֹבָה מִמָּמוֹנוֹ. וְגַם קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לוֹ, דִּכְתִיב (מלכים א כא, יט): בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים וגו'. טוֹב מִמֶּנּוּ הַנָּפֶל, זֶה נִפְלָהּ שֶׁל זוֹנָה.

ד׳כִּי בַהֶבֶל בָּא, בְּלֹא נֵר וּבְלֹא מֶרְחָץ. אֶלָּא בְּלֹא תוֹרָה וּבְלֹא מַעֲשִׂים טוֹבִים.

ה׳גַּם שֶׁמֶשׁ לֹא רָאָה וְלֹא יָדָע, מָשָׁל לִשְׁנֵי בְנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ בָּאִים בַּסְּפִינָה, כְּשֶׁהִגִּיעוּ לַלִּמֵּן, יָרַד אֶחָד מֵהֶם וְנִכְנַס לַמְדִינָה וְרָאָה שָׁם כַּמָּה מַאֲכָל כַּמָּה מַשְׁקֶה וְשַׁלְוָה, כְּשֶׁחָזַר בַּסְּפִינָה אָמַר לַחֲבֵרוֹ לָמָּה לֹא עָלַלְתָּה לִמְדִינְתָּא, אָמַר לֵיהּ וְאַתְּ שֶׁיָּרַדְתָּ וְעָלַלְתָּ מָה חֲמֵית תַּמָּן, אָמַר לוֹ רָאִיתִי כַּמָּה מַאֲכָל כַּמָּה מִשְׁתֶּה וְשַׁלְוָה. אָמַר לוֹ כְּלוּם נֶהֱנֵיתָ, אָמַר לוֹ, לֹא. אָמַר לוֹ אֲנָא דְּלָא עֲלָלִית נוֹחַ לִי סַגְיָן מִינָּךְ, דְּלָא נְחָתִית וְלָא חֲמֵיתִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: נַחַת לָזֶה מִזֶּה.

ו׳וְאִלּוּ חָיָה אֶלֶף שָׁנִים וגו', כָּל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל כָּל מַה שֶּׁיַּעֲמֹל אָדָם וִיסַגֵּל מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֵינוֹ מַסְפִּיק לַהֶבֶל הַיּוֹצֵא מִתּוֹךְ פִּיהוּ. וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא, אֲפִלּוּ הוֹצָאָתָהּ אֵינָהּ מְמַלָּא אֶת הַגּוּמָא, כֵּיצַד הוֹצָאַת הַנֶּפֶשׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כַּקַּפִּיטוֹרִין מִתּוֹךְ הַוֵּשֶׁט. רַבִּי חֲנִינָא אָמַר כַּצִּיפּוֹרֶן מִתּוֹךְ הַוֵּשֶׁט. רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי אָמַר כְּסִילוֹן רָטוֹב וְהָפוּךְ מִן הַוֵּשֶׁט. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן יִצְחָק, כָּל מַה שֶּׁיַּעֲמֹל אָדָם מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, לְפִיו וְלֹא לְפִי בְּנוֹ וְלֹא לְפִי בִּתּוֹ. וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא, שֶׁהַנֶּפֶשׁ יוֹדַעַת כָּל מַה שֶּׁהִיא עֲמֵלָה, לְעַצְמָהּ הִיא עֲמֵלָה, לְכָךְ אֵינָהּ שְׂבֵעָה לֹא תוֹרָה וְלֹא מַעֲשִׂים טוֹבִים. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְעִירוֹנִי שֶׁנָּשָׂא בַּת מְלָכִים, אִם יָבִיא לָהּ כָּל מַה שֶּׁבָּעוֹלָם אֵינָן חֲשׁוּבִין לָהּ כְּלוּם, לָמָּה, שֶׁהִיא בַּת מֶלֶךְ. כָּךְ הַנֶּפֶשׁ אִלּוּ הֵבֵאתָ לָהּ כָּל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם אֵינָם כְּלוּם לָהּ, לָמָּה, שֶׁהִיא מִן הָעֶלְיוֹנִים. שְׁלשָׁה אֵין מַחֲזִיקִין טוֹבָה לְבַעֲלֵיהֶן, הַנֶּפֶשׁ, וְהָאָרֶץ, וְהָאִשָּׁה. הַנֶּפֶשׁ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא. הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ל, טז): אֶרֶץ לֹא שָׂבְעָה מַיִם. אִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ל, כ): אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ. שְׁלשָׁה נוֹתְנִין בְּשֶׁפַע וְנוֹטְלִין בְּשֶׁפַע, וְאֵלּוּ הֵן: הַיָּם, וְהָאָרֶץ, וְגַם הַמַּלְכוּת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין אָמַר, שִׁשָּׁה פְּעָמִים כְּתִיב בָּהּ נֶפֶשׁ, כְּנֶגֶד שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַנֶּפֶשׁ, כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתִי בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית בִּשְׁבִילֵךְ בָּרָאתִי, וְאַתְּ גּוֹזֶלֶת וְחוֹטֵאת וְחוֹמֶסֶת.

ז׳כִּי מַה יּוֹתֵר לֶחָכָם מִן הַכְּסִיל מַה לֶּעָנִי יוֹדֵעַ לַהֲלֹךְ נֶגֶד הַחַיִּים, אֶלָּא מַה יַּעֲשֶׂה יֵלֵךְ אֵצֶל גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בַּתּוֹרָה וִיבָאֵר לוֹ מִשְׁנָתוֹ. דָּבָר אַחֵר, מַה לֶּעָנִי יוֹדֵעַ, מַה לֶּעָנִי בִּנְכָסָיו לַהֲלֹךְ אֵצֶל הֶעָשִׁיר. מַה יַּעֲשֶׂה יֵלֵךְ וְיַעֲסֹק בִּפְרַקְמַטְיָא. דָּבָר אַחֵר, מַה לֶּעָנִי יוֹדֵעַ, מַה יַּעֲשֶׂה בְּמַשָֹּׂא וּמַתָּן, מַה יַּעֲשֶׂה יוֹשֵׁב וּבָטֵל, יִלְמַד אֻמָּנוּת וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְפַרְנְסוֹ וְיִחְיֶה.

ח׳טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ, טוֹב מִי שֶׁהוּא מְבָאֵר מִשְׁנָתוֹ שֶׁשּׁוֹנֶה וְרָגִיל בְּהֶרְגֵּל לָשׁוֹן וְהוֹלֵךְ.

ט׳מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ, זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, טו): וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם, וְנוֹדָע אֲשֶׁר הוּא אָדָם, מָשָׁל לְמֶלֶךְ וְאִפַּרְכוֹס שֶׁהָיוּ נְתוּנִין בִּקְרוֹנִין, וְהָיוּ מְבַקְּשִׁין בְּנֵי הַמְּדִינָה לוֹמַר לַמֶּלֶךְ דּוֹמִינִין, וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין אֵי זֶהוּ, מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ דְּחָפוֹ וְהוֹצִיאוֹ חוּץ לַקְּרוֹנִין וְיָדְעוּ הַכֹּל שֶׁהוּא אִפַּרְכוֹס. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָדָם הָרִאשׁוֹן טָעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וּבִקְשׁוּ לוֹמַר לְפָנָיו קָדוֹשׁ, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִפִּיל עָלָיו שֵׁנָה וְיָדְעוּ שֶׁהוּא אָדָם, וְאָמַר לוֹ (בראשית ג, יט): כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב. דָּבָר אַחֵר, מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ, זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א, א): וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה, וְנוֹדַע לַכֹּל כִּי זֶה משֶׁה נָבִיא הוּא, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות ג, י): וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה, וּכְשֶׁבָּא לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, אָמַר (שמות לב, ז): לֵךְ רֵד וגו', אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כַּד אִינוּן טָבִין אִינוּן דִּידָךְ, וְכַד אִינוּן בִּישִׁין אִינוּן דִּידִי, בֵּין טָבִין בֵּין בִּישִׁין דִּידָךְ אִינוּן. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ כֶּרֶם וּמְסָרוֹ לְאָרִיס לַעֲמֹל בּוֹ, כְּשֶׁעוֹשֶׂה יַיִן טוֹב אוֹמֵר הַמֶּלֶךְ כַּמָּה חַמְרֵיהּ דְּכַרְמִי טָב, וּכְשֶׁעוֹשֶׂה יַיִן רָע אוֹמֵר הַמֶּלֶךְ חַמְרֵיהּ דְּכַרְמָא דַּאֲרִיסִי בִּישׁ, וְהָאָרִיס בּוֹכֶה וְצוֹוֵחַ וְאוֹמֵר לְפָנָיו אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ כַּד עֲבַד חֲמַר טָב דִּידָךְ הוּא, וְכַד הֲוָה עָבֵיד בִּישׁ דִּידִי הוּא, אֶלָּא בֵּין טָב וּבֵין בִּישׁ דִּידָךְ הוּא. כָּךְ אָמַר משֶׁה בֵּין טָבִין בֵּין בִּישִׁין דִּידָךְ אִינוּן. וְלֹא יוּכַל לָדִין עִם שֶׁתַּקִּיף מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁאָמַר לוֹ (דברים ג, כה): אֶעְבְּרָה נָא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (דברים ג, כה): רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֶּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה. דָּבָר אַחֵר, מַה שֶּׁהָיָה, זֶה יִרְמְיָהוּ, וְנוֹדַע לַכֹּל שֶׁהוּא נָבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה א, ה): בְּטֶרֶם אֶצָרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ.

י׳כִּי יֵשׁ דְּבָרִים הַרְבֵּה מַרְבִּים הָבֶל, כְּגוֹן מְגַדְּלֵי קוֹפוֹת, וַחֲתוּלוֹת, וְחֻלְדּוֹת הַסְּנָאִין, וְאַדְנֵי שָׂדֶה, וְכֶלֶב הַיָּם, מָה אִית לְהוֹן הֲנָיָיה מִנֵּיהוֹן, אוֹ חַד אַמְכּוּתִי אוֹ חַד מַעֲקוּצִי, מָה הֲנָיָיה, אוֹ חַד פַּלְקָא אוֹ חַד פַּדְעָה. וְכֵן הַמְסַקֵּל מִתּוֹךְ שָׂדֵהוּ וְנוֹתְנוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, מָה הֲנָיָיה אִית לֵיהּ, אוֹ חַד תּוּקְלָא אוֹ חַד מַרְמוּצִי, וְיֵשׁ אוֹמְרִים מַרְצוּמִי. מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה מְסַקֵּל מִתּוֹךְ שָׂדֵהוּ וְנוֹתְנוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהָיָה שָׁם חָסִיד אֶחָד וְהָיָה רוֹדְפוֹ וְאוֹמֵר לוֹ מִפְּנֵי מָה אַתְּ מְסַקֵּל מִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ שֶׁלְךָ, וְהָיָה שׂוֹחֵק עָלָיו, וּלְאַחַר יָמִים נִצְרַךְ הֶחָסִיד וּמָכַר אֶת שָׂדֵהוּ וְהָיָה מְהַלֵּךְ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְנִתְקַל, אָמַר, לֹא עַל חִנָּם אָמַר לִי אוֹתוֹ חָסִיד נוֹתֵן לְתוֹךְ שֶׁלְּךָ, מַה יֹּתֵר לָאָדָם.

י״אכִּי מִי יוֹדֵעַ מַה טּוֹב לָאָדָם בַּחַיִים, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא דָּוִד אָמַר דָּבָר אֶחָד וְלֹא פֵרְשׁוֹ וּפֵרְשׁוֹ שְׁלֹמֹה בְּנוֹ, וּשְׁלֹמֹה אָמַר דָּבָר אֶחָד וְלֹא פֵרְשׁוֹ וּפֵרְשׁוֹ דָּוִד אָבִיו. שְׁלֹמֹה אָמַר: כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה טּוֹב לָאָדָם בַּחַיִּים וְיַעֲשֵׂם כַּצֵּל, כֵּיצַד אִם תֹּאמַר לְצִלּוֹ שֶׁל כֹּתֶל יֵשׁ בּוֹ מַמָּשׁ, אִם לְצִלּוֹ שֶׁל דֶּקֶל יֵשׁ בּוֹ מַמָּשׁ, בָּא דָוִד וּפֵרַשׁ (תהלים קמד, ד): יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר. דָּוִד אָמַר דָּבָר אֶחָד וְלֹא פֵרְשׁוֹ וּפֵרְשׁוֹ שְׁלֹמֹה בְּנוֹ, דָּוִד אָמַר (דברים קמד, ד): אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה, לְאֵיזֶה הֶבֶל, אִם לְהֶבֶל שֶׁל תַּנּוּר יֵשׁ בּוֹ מַמָּשׁ, אִם לְהֶבֶל שֶׁל כִּירָה יֵשׁ בּוֹ מַמָּשׁ, בָּא שְׁלֹמֹה וּפֵרַשׁ: הֲבֵל הֲבָלִים. דָּבָר אַחֵר, כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה טּוֹב לָאָדָם בַּחַיִּים, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס הוֹאִיל וְהֶבֶל הֵם יָמָיו שֶׁל אָדָם, וּמִסְפָּר הֵם וְכַצֵּל הֵם, מָה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ בַּחַיִּים אֶלָּא יִתְעַסְקוּ בְּדִבְרֵי תוֹרָה שֶׁכֻּלָּן חַיִּים. אֲשֶׁר מִי יַגִּיד לָאָדָם וגו', אָמַר שְׁלֹמֹה אֲנִי אַגִּיד לְךָ מַה טּוֹב מִכֻּלָּן: טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב.