קוהלת רבה ו׳:ו׳Kohelet Rabbah 6:6

א׳וְאִלּוּ חָיָה אֶלֶף שָׁנִים וגו', כָּל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל כָּל מַה שֶּׁיַּעֲמֹל אָדָם וִיסַגֵּל מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֵינוֹ מַסְפִּיק לַהֶבֶל הַיּוֹצֵא מִתּוֹךְ פִּיהוּ. וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא, אֲפִלּוּ הוֹצָאָתָהּ אֵינָהּ מְמַלָּא אֶת הַגּוּמָא, כֵּיצַד הוֹצָאַת הַנֶּפֶשׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כַּקַּפִּיטוֹרִין מִתּוֹךְ הַוֵּשֶׁט. רַבִּי חֲנִינָא אָמַר כַּצִּיפּוֹרֶן מִתּוֹךְ הַוֵּשֶׁט. רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי אָמַר כְּסִילוֹן רָטוֹב וְהָפוּךְ מִן הַוֵּשֶׁט. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן יִצְחָק, כָּל מַה שֶּׁיַּעֲמֹל אָדָם מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, לְפִיו וְלֹא לְפִי בְּנוֹ וְלֹא לְפִי בִּתּוֹ. וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא, שֶׁהַנֶּפֶשׁ יוֹדַעַת כָּל מַה שֶּׁהִיא עֲמֵלָה, לְעַצְמָהּ הִיא עֲמֵלָה, לְכָךְ אֵינָהּ שְׂבֵעָה לֹא תוֹרָה וְלֹא מַעֲשִׂים טוֹבִים. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְעִירוֹנִי שֶׁנָּשָׂא בַּת מְלָכִים, אִם יָבִיא לָהּ כָּל מַה שֶּׁבָּעוֹלָם אֵינָן חֲשׁוּבִין לָהּ כְּלוּם, לָמָּה, שֶׁהִיא בַּת מֶלֶךְ. כָּךְ הַנֶּפֶשׁ אִלּוּ הֵבֵאתָ לָהּ כָּל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם אֵינָם כְּלוּם לָהּ, לָמָּה, שֶׁהִיא מִן הָעֶלְיוֹנִים. שְׁלשָׁה אֵין מַחֲזִיקִין טוֹבָה לְבַעֲלֵיהֶן, הַנֶּפֶשׁ, וְהָאָרֶץ, וְהָאִשָּׁה. הַנֶּפֶשׁ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא. הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ל, טז): אֶרֶץ לֹא שָׂבְעָה מַיִם. אִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ל, כ): אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ. שְׁלשָׁה נוֹתְנִין בְּשֶׁפַע וְנוֹטְלִין בְּשֶׁפַע, וְאֵלּוּ הֵן: הַיָּם, וְהָאָרֶץ, וְגַם הַמַּלְכוּת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין אָמַר, שִׁשָּׁה פְּעָמִים כְּתִיב בָּהּ נֶפֶשׁ, כְּנֶגֶד שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַנֶּפֶשׁ, כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתִי בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית בִּשְׁבִילֵךְ בָּרָאתִי, וְאַתְּ גּוֹזֶלֶת וְחוֹטֵאת וְחוֹמֶסֶת.
1