קוהלת רבה ז׳:י״אKohelet Rabbah 7:11
א׳טוֹבָה חָכְמָה עִם נַחֲלָה, טוֹבָה חָכְמָה כְּשֶׁהִיא נַחֲלָה דָּבָר אַחֵר, טוֹבָה חָכְמָה, כְּשֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ נַחֲלָה, דִּתְנֵינַן תַּמָּן בְּאָבוֹת רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר יָפָה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ וכו'. דָּבָר אַחֵר, טוֹבָה חָכְמָה, טוֹבָה חָכְמָתוֹ שֶׁל משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כא, כב): עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם. עִם נַחֲלָה, שֶׁהִנְחִיל תּוֹרָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, טוֹבָה חָכְמָה, זוֹ חָכְמָתוֹ שֶׁל בְּצַלְאֵל, שֶׁהִנְחִיל אָרוֹן לְיִשְׂרָאֵל, וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ משֶׁה עֲשֵׂה אָרוֹן וְכֵלִים וּמִשְׁכָּן, אָמַר לוֹ בְּצַלְאֵל משֶׁה רַבֵּנוּ מְבִיאִין אֶת הַכֵּלִים וּמַעֲמִידִין אוֹתָם בָּאֲוִיר, בַּתְּחִלָּה יַעֲשֶׂה הַמִּשְׁכָּן, וְאַחַר כָּךְ יַעֲשֶׂה הָאָרוֹן. אָמַר לוֹ משֶׁה שֶׁמָּא בְּצֵל אֵל הָיִיתָ יוֹשֵׁב וְיָדַעְתָּ בַּתְּחִלָּה (שמות כה, י): וְעָשׂוּ אֲרוֹן, וְאַחַר כָּךְ (שמות כו, א): וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה, הֱוֵי: טוֹבָה חָכְמָה עִם נַחֲלָה, טוֹבָה חָכְמָה שֶׁל בְּצַלְאֵל, עִם נַחֲלָה, שֶׁהִנְחִיל אָרוֹן לְיִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, טוֹבָה חָכְמָה שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ, עִם נַחֲלָה, שֶׁהִנְחִיל אֶת הָאָרֶץ. וְיֹתֵר לְרֹאֵי הַשָּׁמֶשׁ. דָּבָר אַחֵר, טוֹבָה חָכְמָה, שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ זְכוּת אָבוֹת. אַשְׁרֵי שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָיו עוֹמֶדֶת וּמְאִירָה לוֹ. רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי תַּנְחוּם לָמַד אָדָם וְלִמֵּד וְשָׁמַר וְעָשָׂה וְהָיְתָה סְפֵיקָא בְּיָדוֹ לְהַחֲזִיק וְלֹא הֶחֱזִיק, הֲרֵי הוּא בִּכְלַל (דברים כז, כו): אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. לָמַד וְלֹא לִמֵּד, לֹא שָׁמַר וְלֹא עָשָׂה וְלֹא הָיְתָה סְפֵיקָא בְּיָדוֹ לְהַחֲזִיק וְהֶחֱזִיק, הֲרֵי הוּא בִּכְלַל: בָּרוּךְ אֲשֶׁר יָקִים, כִּי כָּל אָרוּר מִכְּלַל בָּרוּךְ. רַבִּי הוּנָא אָמַר עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת צֵל וְחֻפָּה לְבַעֲלֵי מִצְווֹת אֵצֶל בַּעֲלֵי תּוֹרָה, מַאי טַעְמָא, כִּי בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף. שְׁלשׁ מֵאוֹת נְזִירִין עָלוּ לְהַקְרִיב תְּשַׁע מֵאוֹת קָרְבָּנִין בִּימֵי שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח, מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מָצָא לָהֶם פֶּתַח, וּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים לֹא מָצָא לָהֶם פֶּתַח. סְלִיק שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח לְגַבֵּי יַנַּאי מַלְכָּא אֲמַר לֵיהּ שְׁלשׁ מֵאוֹת נְזִירִין סָלְקִין בָּעֲיִין לִמְקָרְבָא תְּשַׁע מְאוֹת קוּרְבָּנִין וְלֵית לְהוֹן, אֶלָּא הַב אַתְּ פַּלְגָּא מִן דִּידָךְ וַאֲנָא פַּלְגָּא מִן דִּידִי וְיֵזְלוּן וִיקָרְבוּן, יְהַב לְהוֹן יַנַּאי פַּלְגָּא וַאֲזַלּוּן וְקָרְבוּן, אֲתוֹן אָמְרִין לִישָׁן דְּבִישׁ לְיַנַּאי מַלְכָּא עַל שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח, אָמְרִין לְיַנַּאי מַלְכָּא תֶּהֱוֵי יְדִיעַ כָּל מַה דְּאַקְרֵיבִינוּן מִן דִּידָךְ הֲוָה, בְּרַם שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח לָא יְהַב כְּלוּם מִן דִּידֵיהּ. שְׁמָעִינֵיהּ וּכְעַס עַל שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח, וּשְׁמַע שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח וַעֲרַק. בָּתַר יוֹמִין הֲווֹ תַּמָּן בַּר נָשׁ רַבְרְבִין מִן מַלְכוּתָא דְּפָרַס הֲווֹן יַתְבִין עַל פְּתוֹרֵיהּ דְּיַנַּאי מַלְכָּא, מִן דְּאָכְלִין אָמְרִין לְיַנַּאי מָרֵי מַלְכָּא נְהִירִין אֲנַן דַּהֲוָה הָכָא חַד סַב וַהֲוָה אָמַר לָן מִילֵּי דְאוֹרַיְתָא, אֲמַר לִשְׁלָמְתּוֹ אֲחָתֵיהּ, אִינְתְּתֵיהּ דְּיַנַּאי, שִׁלְחִי וְאַיְיתֵי, אֲמַר לֵיהּ הַב לִי מִילָּא וּשְׁלַח לֵיהּ עִזְקְתָךְ וְהוּא אָתֵי, יְהַב לָהּ מִילָּא וַאֲתָא, מִן דַּאֲתָא יְתֵיב לֵיהּ בֵּין מַלְכָּא לְמַלְכְּתָא, אֲמַר לֵיהּ לְמָה עֲרַקְתְּ, אֲמַר לֵיהּ שְׁמָעִית דְּאַתְּ כָּעֵיס עָלַי, וּצְרַת לִי בְּגִינָךְ דְּלָא תִקְטְלִנַנִּי וַעֲרָקִית, וְהָדֵין קְרָיָיה קַיֵּימְתְּ, דִּכְתִיב (ישעיה כו, כ): חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר זָעַם, אֲמַר לֵיהּ וּלְמָה אַפְלֵית בִּי, אֲמַר לֵיהּ חַס וְשָׁלוֹם לָא אַפְלֵית בָּךְ, אֶלָּא אַתְּ מִן מָמוֹנָךְ וַאֲנָא מִן אוֹרָיְיתִי, דִּכְתִיב: כִּי בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף. אֲמַר לֵיהּ וּלְמָה יְתַבְתְּ בֵּין מַלְכָּא לְמַלְכְּתָא, אֲמַר לֵיהּ דְּהָכִין כְּתִיב בְּסִפְרֵיהּ דְּבֶן סִירָא, סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ וּבֵין נְגִידִים תּוֹשִׁיבֶךָּ. אֲמַר לֵיהּ חֲמֵית מִן מָה אֲנָא מוֹקִיר לָךְ, אֲמַר לֵיהּ לֵית אַתְּ מוֹקִיר אֶלָּא אוֹרָיְיתִי הִיא מוֹקְרָא לִי, דִּכְתִיב (משלי ד, ח): סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ אֲמַר לוֹן מָזְגִין לֵיהּ כָּסָא דִּיבָרֵיךְ, אֲמַר מָה אֵיבָרֵיךְ, נֵימַר בָּרוּךְ שֶׁאָכַל יַנַּאי מִשֶּׁלּוֹ, אֲמַר לֵיהּ אַתְּ כַּדּוּן אַתְּ בְּקַשְׁיוּתָךְ, לָא שְׁמָעֵית מִן יוֹמָא יַנַּאי בְּבִרְכְּתָא, אֲמַר וּמָה אִית לִי לְמֵימַר בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ, וְלֹא אָכַלְתִּי. אֲמַר לְהוּ אַיְיתֵי לֵיהּ דְּיֵיכוּל, מִן דַּאֲכַל אָמַר שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וַחֲלוּקִין חֲבֵרָיו עַל שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח, רַבִּי אָבִין אָמַר עַל הַשְּׁנִיָּה, וְרַבִּי יִרְמְיָה אָמַר עַל הָרִאשׁוֹנָה, וּמַחֲלִיפִין שִׁיטָתֵיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה, תַּמָּן פְּשִׁיטָא לֵיהּ וְהָכָא צְרִיכָה לֵיהּ, תַּמָּן פְּשִׁיטָא לֵיהּ כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, וְהָכָא צְרִיכָה לֵיהּ כְּרַבָּנָן, דְּתָנֵי עֲלָהּ וְהֵסֵב וְטָבַל עִמָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁלֹא אָכַל עִמָּהֶן כַּזַּיִת דָּגָן מְזַמְּנִין עָלָיו, דִּבְרֵי חֲכָמִים. רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי אִיסֵי אָמַר לְעוֹלָם אֵין מְזַמְּנִין עָלָיו עַד שֶׁיֹּאכַל כַּזַּיִת דָּגָן. תָּנֵי שְׁנַיִם שֶׁאָכְלוּ דָגָן וְאֶחָד שֶׁאָכַל חוּץ מִדָּגָן מִצְטָרֵף, כְּמַאן דִּתְנֵינַן כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. שְׁלשָׁה בַּלְיוֹטִין הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם, בֶּן צִיצִית הַכְּסָת, וְנַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן, וּבֶן כַּלְבָּא שָׂבוּעַ, וְכָל חַד וְחַד הָיָה יָכוֹל לְסַפֵּק וּלְפַרְנֵס לַמְדִינָה עֶשֶׂר שָׁנִים, וְהָיָה שָׁם בֶּן בָּטִיחַ בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְהָיָה מְמֻנֶּה עַל הָאוֹצָרוֹת, רֹאשׁ קֵסָרִין שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, וְעָמַד וְשָׂרַף אֶת הָאוֹצָרוֹת, שָׁמַע רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אָמַר וַוי, אָזְלִין וְאָמְרִין לְבֶן בָּטִיחַ חֲבִיבָךְ אֲמַר וַוי וַוי. שְׁלַח וְאַיְיתִיתֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ לְמָה אַתְּ אֲמַרְתְּ וַוי, אָמַר לֵיהּ לָא אֲמָרִית וַוי אֶלָּא וַהּ אֲמָרִית, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָאוֹצָרוֹת יְקָרִין קַיָּימִין לָא יַהֲבִין גַּרְמֵיהוֹן לְמֶעֱבַד קְרָבָא. בֵּין וַוי לְוַהּ נִמְלַט רַבִּי יוֹחָנָן, וּקְרוֹן עֲלֵיהּ וְיִתְרוֹן דַעַת הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ. וּמַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹחָנָן שֶׁאֲחָזוֹ בּוּלְמוּס וְהָלַךְ לְאִימוֹנִיס, וְיָשַׁב לוֹ לְמִזְרָחָהּ שֶׁל תְּאֵנָה וְנִתְרַפֵּא, אָמְרִין לֵיהּ הָדָא מְנָא לָךְ, אֲמַר לוֹן מִן דָּוִד, דִּכְתִיב (שמואל א ל, יב): וַיִּתְּנוּ לוֹ פֶלַח דְּבֵלָה, וּקְרוֹן עֲלֵיהּ וְיִתְרוֹן דַּעַת הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ. רַבִּי יוֹסֵי בַּר יָאסִין הֲוָה אָתֵי בְּאִלְפָא וְאָתֵי מִן טַרְסִים וַאֲמַר לֵיהּ טַלְיָא אֲנָא צָרִיךְ לְמֵיחַת, אֲמַר לֵיהּ לָא תֵיחוֹת לְיַמָּא דְּיַמָּא סַכַּנְתָּא, אֲמַר לֵיהּ בָּעֵי אֲנָא לְמִיקְרֵי קְרִיאַת שְׁמַע, אֲמַר לֵיהּ קְרֵי. אֲמַר לֵיהּ בָּעֵי אֲנָא לְמֵיכַל, אֲמַר לֵיהּ אֱכֹל. כֵּיוָן דַּאֲתוֹן לַלָּמָן אָמַר לֵיהּ אָסוּר אַתָּה עַד שֶׁתִּטְבֹּל, וּקְרָא עֲלֵיהּ וְיִתְרוֹן דַּעַת הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ. רַבִּי מֵאִיר הֲוָה מִתְבְּעֵי לְמַלְכוּתָא וַעֲרַק, עֲבַר עַל חֲנוּתָא דַּאֲרַמִּיִּין וְאַשְׁכַּח יַתְהוֹן יְתִיבִין אֲכָלוּן מִן הַהוּא מִינָא, חֲמוֹן יָתֵיהּ אָמְרִין הוּא הוּא, לֵית הוּא הוּא, אָמְרִין אִם הוּא הוּא, אֲנַן כָּרְזִין לֵיהּ אִין אָתֵי אָכִיל עִמָּן, וַהֲוָה צָבַע חֲדָא אֶצְבְּעוֹתֵיהּ בִּדְמֵהּ דַּחֲזִיר, וִיהַב אֶצְבְּעוֹתֵיהּ אוֹחֲרֵי בְּפוּמֵיהּ, טְמַשׁ הָא וּמְתַק הָא. אָמְרִין דֵּין לְדֵין אִלּוּ הֲוָה רַבִּי מֵאִיר לָא הֲוָה עָבֵיד כֵּן, שַׁבְקוּנֵיהּ וַעֲרַק, וּקְרָא עֲלֵיהּ וְיִתְרוֹן דַּעַת הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ. רַבִּי הֲוָה דָּמֵיךְ בְּצִפּוֹרִין וְאָמְרִין צִיפּוֹרָאֵי כָּל דַּאֲתָא וְאָמַר דְּמַךְ רַבִּי אֲנַן קָטְלִין לֵיהּ. אֲזַל בַּר קַפָּרָא וְעָלֵל בְּכַוְּותָא וַאֲדֵיק לֵיהּ וְרֵישֵׁיהּ מִיכְרַךְ וּמָנֵיהּ בְּזִיעִין, אָמַר אַחֵינוּ בְּנֵי יְדַעְיָה שְׁמָעוּנִי שְׁמָעוּנִי, אֶרְאֶלִּים וּמְצוּקִים אָחֲזוּ יָדָן בְּלוּחוֹת הַבְּרִית, גָּבְרָה יָדָן שֶׁל אֶרְאֶלִּים וְחָטְפוּ אֶת הַלּוּחוֹת. אָמְרִין לֵיהּ דְּמַךְ רַבִּי, וַאֲמַר לְהוּ אַתּוּן אַמְרִיתוּן אֲנָא לָא אֲמִינָא, וְלָמָה לֹא אָמַר, דִּכְתִיב (משלי י, יח): וּמוֹצִיא דִּבָּה הוּא כְסִיל. קְרָעוּן מָנֵיהוֹן עַד דַּאֲזַל קָלֵיהּ דִּקְרִיעָה עַד גּוּפְתְּתָא, מַהֲלַךְ שְׁלשָׁה מִילִין, וּקְרָא עֲלֵיהּ: וְיִתְרוֹן דַּעַת הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ. רַבִּי נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי מָנָא מַעֲשֶׂה נִסִּים נַעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה וְאִיתְכַּנְשִׁין כָּל קִרְיָיתָא לְהֶסְפֵּידָא דְרַבִּי, אַשְׁרוּנֵיהּ בִּתְמַנֵּי עָשָׂר כְּנִישְׁתָּא, וְאוֹבְלוּנֵיהּ לְבֵית שְׁעָרִים, וּתְלָא לוֹן יוֹמָא עַד דִּמְטָא כָּל חַד וְחַד מִיִּשְׂרָאֵל לְבֵיתוֹ וּמַדְלִיק לוֹ אֶת הַנֵּר, וְצוֹלֶה לוֹ דָּג, וּמְמַלֵּא לוֹ חָבִית מַיִם, עַד שֶׁעָשָׂה הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶן שָׁקְעָה הַחַמָּה וְקָרָא הַגֶּבֶר, שָׁרוֹן מְצוֹקִין אָמְרִין וַוי דְּחַלְּלִינַן שַׁבַּתָּא, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה כָּל מִי שֶׁלֹא נִתְעַצֵּל בְּהֶסְפֵּדוֹ שֶׁל רַבִּי מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, בַּר מִן קַצְרָה דַּהֲוָה תַּמָּן וְלָא אֲתָא, כֵּיוָן דִּשְׁמַע כֵּן סְלֵק וּטְלַק גַּרְמֵיהּ מִן אִיגְּרָא וְנָפַל וָמֵת. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה אַף לְאִגְרָא קַצְרָא מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
1
