קוהלת רבה ז׳:ט״וKohelet Rabbah 7:15
א׳אֶת הַכֹּל רָאִיתִי בִּימֵי הֶבְלִי. שָׁאֲלוּ אֶת שְׁמוּאֵל הַקָּטָן מַהוּ דִּכְתִיב: יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ, אָמַר לָהֶם גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁהַצַּדִּיק עָתִיד לָבוֹא לִידֵי מָיֵיט, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁהוּא בְּצִדְקוֹ אֲסַלְּקֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ. וְיֵשׁ רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ, כָּל זְמַן שֶׁאָדָם חַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַפֶּה לוֹ לִתְשׁוּבָה, מֵת אָבְדָה תִקְוָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יא, ז): בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע תֹּאבַד תִּקְוָה. לְכַת אַחַת לִסְטִין שֶׁהָיְתָה חֲבוּשָׁה בְּבֵית הָאֲסוּרִין, חָתַר אֶחָד מֵהֶם חֲתִירָה אַחַת וּבָרְחוּ כֻּלָּן, נִשְׁתַּיֵּר שָׁם אֶחָד מֵהֶן וְלֹא בָרַח, כֵּיוָן שֶׁבָּא הַשִּׁלְטוֹן, הִתְחִיל לְחָבְטוֹ בְּמַקֵּל, אֲמַר לֵיהּ בִּישׁ גַּדָּא וּטְמִיעַ מַזְלָא, חֲתִירְתָּא קוֹמָךְ לָא הֲוֵית עָרֵיק. כָּךְ לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָרְשָׁעִים, הַתְּשׁוּבָה לִפְנֵיכֶם וְלֹא שַׁבְתֶּם, אֶלָּא (איוב יא, כ): וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה. וּמִפְּנֵי שְׁלשָׁה דְבָרִים אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲרִיךְ פָּנִים עִם הָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, אוֹ יַעֲשׂוּ מִצְווֹת שֶׁיְשַׁלֵּם לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרָן בָּעוֹלָם הַזֶּה, אוֹ שֶׁמָּא יֵצְאוּ מֵהֶן בָּנִים צַדִּיקִים, שֶׁכֵּן מָצִינוּ הֶאֱרִיךְ פָּנִים לְאָחָז, וְיָצָא מִמֶּנּוּ חִזְקִיָּה. עִם אָמוֹן, יָצָא מִמֶּנּוּ יֹאשִׁיָּהוּ. שִׁמְעִי, יָצָא מִמֶּנּוּ מָרְדְּכָי.
1
