קוהלת רבה ז׳:י״טKohelet Rabbah 7:19

א׳הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ט, ד): חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ. מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּעִיר, מֵעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁנִּבְרָא בָּהֶן הָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר, הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם, זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן, דִּכְתִיב (יחזקאל כח, יב): אַתָּה חוֹתֵם תָּכְנִית. מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּעִיר, אֵלּוּ עֲשָׂרָה דְבָרִים שֶׁמְשַׁמְּשִׁין אֶת הַנֶּפֶשׁ, וְאֵלּוּ הֵן: הַוֵּשֶׁט לַמָּזוֹן, קָנֶה לַקּוֹל, כָּבֵד לַחֵמָה, מָרָה לַקִּנְאָה, הָרֵאָה מְשַׁשְׁתֵּן, הֶמְסֵס לִטְחֹן, טְחוֹל לִשְׂחֹק, כְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת, לֵב מֵבִין, לָשׁוֹן גּוֹמֵר.

ב׳דָּבָר אַחֵר, הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם, זֶה נֹחַ. מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּעִיר, מֵעֲשָׂרָה דוֹרוֹת שֶׁמֵּאָדָם וְעַד נֹחַ, שֶׁמִּכֻּלָּן לֹא נִדְבַּר אֶלָּא עִמּוֹ. דָּבָר אַחֵר, הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם, זֶה אַבְרָהָם. מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים, מֵעֲשָׂרָה דוֹרוֹת, מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם לֹא בָחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִכֻּלָּן וְלֹא כָרַת עִמָּהֶם בְּרִית אֶלָּא עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, יח): בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית. דָּבָר אַחֵר, הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם, זֶה יַעֲקֹב. מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים, מֵעֲשֶׂרֶת שְׁבָטִים שֶׁיָּרְדוּ לְמִצְרַיִם וְעָלוּ, וְלֹא יָדְעוּ שֶׁיּוֹסֵף קַיָּם, וְיַעֲקֹב הָיָה יוֹדֵעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מב, א): וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם, הָיָה יוֹדֵעַ שִׁבְרוֹ בְּמִצְרַיִם.

ג׳דָּבָר אַחֵר, הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם, זֶה משֶׁה. מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים, מֵעֲשָׂרָה דְבָרִים שֶׁמְשַׁמְּשִׁין אֶת הַגּוּף, שֶׁכְּבָשָׁן משֶׁה, וְאֵלּוּ הֵן: מִן פּוּמָא לְוֵושְׁטָא, וּמִן וֵושְׁטָא לְהֶמְסֵיסָא, וּמֵהֶמְסֵיסָא לְקֵיבְתָּא, וּמִקֵּיבְתָּא לְאִיסְטוּמְכָא, וּמֵאִיסְטוּמְכָא לִכְרוּכָא קְטִינָא, וּמֵכְרוּכָא קְטִינָא לְבֵית כַּסָּא, וּמִבֵּית כַּסָּא לִבְנָת מֵעֲיָא, וּמִבְּנָת מֵעַיָא לִכְרוּכָא עָבְיָא, וּמֵכְרוּכָא עָבְיָא לְסַנֵּי דִיבָא, וּמִסַּנֵּי דִיבָא לְפַטְרוֹכָא, וּמִפַטְרוֹכָא לְעִיזְקְתָא, וּמֵעִזְקְתָא לְבָרָא. וּמִכֻּלָּן לֹא נִצְרַךְ משֶׁה לֹא לְהַכְנִיס וְלֹא לְהוֹצִיא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, כח): וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וגו' לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה. דָּבָר אַחֵר, הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, ו): רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן. מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים, שֶׁמְשַׁמְּשִׁין אֶת הַנֶּפֶשׁ, וְאֵלּוּ הֵן: הַוֵּשֶׁט לַמָּזוֹן, קָנֶה לַקּוֹל, כָּבֵד לַחֵמָה, מָרָה לַקִּנְאָה, הָרֵאָה מְשַׁשְׁתֵּן, הֶמְסֵס לִטְחֹן, טְחוֹל לִשְׂחֹק, כְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת, לֵב מֵבִין, לָשׁוֹן גּוֹמֵר.

ד׳דָּבָר אַחֵר, הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם, זֶה דָּוִד. מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים, מֵעֲשָׂרָה זְקֵנִים שֶׁאָמְרוּ בְּסֵפֶר תְּהִלִּים, וְאֵלּוּ הֵן: אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְאַבְרָהָם, וּמשֶׁה, וְדָוִד, וּשְׁלֹמֹה. עַל אִילֵּין חֲמִשָּׁה לָא אִיתְפַּלְּגִין, אִילֵּין חֲמִשָּׁה אָחֳרָנְיָיתָא מָאן אִינּוּן, רַב וְרַבִּי יוֹחָנָן, רַב אָמַר: אָסָף, הֵימָן, וִידוּתוּן, וּשְׁלשָׁה בְּנֵי קֹרַח אֶחָד, וְעֶזְרָא. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הוּא אָסָף דְּהָכָא הוּא אָסָף דְּתַמָּן, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיָה בֶּן תּוֹרָה זָכָה לוֹמַר שִׁירָה עִם אָחִיו, וְזָכָה לוֹמַר שִׁירָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. עַל דַּעַת רַב, אָסָף אַחֵר הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כה, ב): עַל יַד אָסָף הַנִּבָּא עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ, רַב וְרַבִּי יוֹחָנָן רַב אָמַר לִידוּתוּן מַמָּשׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לִידוּתוּן הַנִּבָּא עַל הַדָּתִין וְעַל הַדִּינִין שֶׁעָבְרוּ עָלָיו וְעַל יִשְׂרָאֵל. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אַף עַל פִּי שֶׁעֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם אָמְרוּ סֵפֶר תְּהִלִּים, מִכֻּלְּהוֹן לֹא נֶאֱמַר עַל שְׁמוֹתָם אֶלָּא עַל יְדֵי דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לַחֲבוּרָה שֶׁל אֲנָשִׁים הַמְבַקֶּשֶׁת לוֹמַר הִימְנוֹן לַמֶּלֶךְ, אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ כֻּלְכֶם נְעִימִים, כֻּלְכֶם חֲסִידִים, כֻּלְכֶם מְשֻׁבָּחִין לוֹמַר הִימְנוֹן לְפָנַי, אֶלָּא אִישׁ פְּלוֹנִי יֹאמַר עַל יְדֵי כֻּלְּכֶם, לָמָּה, שֶׁקּוֹלוֹ עָרֵב. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁבִּקְּשׁוּ עֲשָׂרָה צַדִּיקִים לוֹמַר סֵפֶר תְּהִלִּים, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֻּלְכֶם נְעִימִים וַחֲסִידִים וּמְשֻׁבָּחִין לוֹמַר הִימְנוֹן לְפָנַי, אֶלָּא דָּוִד יֹאמַר עַל יְדֵי כֻּלְכֶם, לָמָּה, שֶׁקּוֹלוֹ עָרֵב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב כג, א): וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל.