קוהלת רבה ז׳:כ״וKohelet Rabbah 7:26
א׳וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה וגו', רַבָּנָן אָמְרֵי עַל יְדֵי שֶׁהִיא תּוֹבַעַת בְּיָדוֹ דְבָרִים שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בָּהֶן, סוֹף שֶׁהִיא מְמִיתָה אוֹתוֹ מִיתָה מָרָה. עוֹבָדָא הֲוָה בְּחַד בַּר נָשׁ דַּהֲוָה לֵיהּ מְגִיר לִיסְטִים, וַהֲוָה נָפֵיק וּמְקַפַּח בְּלֵילְיָא, וְזָיֵין בְּנֵיהּ וּבְנָתֵיהּ בִּימָמָא. אָמְרָה לֵיהּ אִנְתְּתֵיהּ דְּהַהוּא בַּר נָשׁ מַה בִּישׁ גַּדָּא דְּהַהִיא אִתְּתָא דְּאִידְבַּקַּת לָךְ. אָמְרָה לֵיהּ לֵית אַתְּ חָמֵי בְּנוֹי דִּפְלַן מְגִרַן הֵיךְ אָכְלוֹן וְשָׁתוֹן, אֲמַר לָהּ אַתְּ בָּעֵי אַעֲבֵיד מַה אִיהוּ עָבֵיד. אָמְרָה לֵיהּ וּמַה אִית בֵּיהּ, אָמַר לָהּ אֵייזֵיל פַּיְיסֵיהּ עִמִּי דַּאֲנָא אָזֵיל עִימֵּיהּ, אֲזַלוּן וּפַיְיסוּנֵיהּ וּנְסַב יָתֵיהּ עִמֵּיהּ, נְפַק בְּהַהוּא לֵילְיָא נְפַק לִיסְטָאָה וְתַקֵּין תַּזְקִיטָא בַּתְרֵיהוֹן, דֵּין דַּהֲוָה חַכִּים שְׁבִילַיָּא עֲרַק וְאִישְׁתֵּיזַב, וְדֵין לָא הֲוָה חַכִּים שְׁבִילַיָּא אִיתְצַיַּיד וְאִיצְטְלֵב, וּקְרוֹן עֲלוֹי לְקִישׁ לִסְטִים בָּכִיר לַצְּלוּבִים.
1
ב׳שְׁלשָׁה דְבָרִים קָשִׁין לַגּוּף, מַכַּת הַלֵּב קָשָׁה לַגּוּף, מַכַּת חֳלִי מֵעַיִם קָשָׁה לַגּוּף מִמַּכַּת הַלֵּב, וְחֶסְרוֹן כִּיס קָשָׁה מִכֻּלָן. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אַרְבָּעָה עָשָׂר דְּבָרִים קָשִׁין זֶה מִזֶּה, וְכֻלָּן מִתְגָּאִין זֶה מִזֶּה, תְּהוֹם קָשֶׁה וְהָאָרֶץ מִתְגָּאָה עָלָיו שֶׁהוּא כָּבוּשׁ עָלֶיהָ. הָאָרֶץ קָשָׁה וְהֶהָרִים קָשִׁין מִתְגָּאִין עָלֶיהָ. הָהָר קָשֶׁה וְהַבַּרְזֶל מִתְגָּאֶה עָלָיו וְשׁוֹבְרוֹ. בַּרְזֶל קָשֶׁה וְהָאֵשׁ מְפַעְפַּעְתּוֹ. הָאֵשׁ קָשָׁה וְהַמַּיִם מִתְגָּאִין וּמְכַבִּין אוֹתָהּ. הַמַּיִם קָשִׁים עֲנָנִים סוֹבְלִין אוֹתָן. עֲנָנִים קָשִׁין הָרוּחַ מְפַזַּרְתָּן. הָרוּחַ קָשֶׁה וְהַכֹּתֶל מִתְגָּאֶה וְעוֹמֵד בּוֹ. כּוֹתֶל קָשֶׁה אָדָם מִתְגָּאֶה וְסוֹתְרוֹ. אָדָם קָשֶׁה וְצָרָה מְחַלְחַלְתּוֹ. צָרָה קָשָׁה וְהַיַּיִן מִתְגָאֶה וּמְשַׁכְּחָהּ. יַיִן קָשֶׁה וְהַשֵּׁנָה מְפִיגַתּוּ. שֵׁנָה קָשָׁה וְחֳלִי מִתְגָּאֶה וּמְטַלְטְלָהּ. חֹלִי קָשֶׁה וּמַלְאַךְ הַמָּוֶת מִתְגָּאֶה וְנוֹטֵל אֶת נַפְשׁוֹ. וְאִשָּׁה רָעָה קָשָׁה מִכֻּלָּן.
2
ג׳אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים, שֶׁהִיא צָדָה בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה. אֲסוּרִים יָדֶיהָ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אִילוּלֵי שֶׁכָּתַב בָּהּ אֲסוּרִים יָדֶיהָ, הָיְתָה אוֹחֶזֶת בָּאָדָם בַּשּׁוּק וְאוֹמֶרֶת בּוֹא וְהִזָּקֵק לִי. לְכַלְבָּה נוֹשֶׁכֶת שֶׁאֲחָזָהּ בְּעָלֶיהָ בְּשַׁלְשֶׁלֶת, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא קְשׁוּרָה אוֹחֲזָה בָּאָדָם בַּשּׁוּק בִּבְגָדָיו, כָּךְ אִלּוּלֵי שֶׁכָּתַב בָּהּ אֲסוּרִים יָדֶיהָ, הָיְתָה חוֹטֶפֶת בָּאָדָם בַּשּׁוּק, רְאֵה מַה כְּתִיב (בראשית לט, יב): וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי. טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּהּ, זֶה יוֹסֵף, וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ, זֶה פּוֹטִיפַר. דָּבָר אַחֵר, טוֹב, זֶה פִּנְחָס. וְחוֹטֵא, זֶה זִמְרִי. דָּבָר אַחֵר, טוֹב, זֶה פַּלְטִי. וְחוֹטֵא, זֶה אַמְנוֹן. רַבִּי אִיסֵי דְקֵיסָרִין פָּתַר קְרָיָיה בְּמִינוּת, טוֹב, זֶה רַבִּי אֶלְעָזָר. וְחוֹטֵא, זֶה יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר נְבוּרְיָא. דָּבָר אַחֵר, טוֹב, זֶה אֶלְעָזָר בֶּן דָּמָא. וְחוֹטֵא, זֶה יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר סָאמָא. דָּבָר אַחֵר, טוֹב, זֶה חֲנַנְיָא בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְחוֹטֵא, אֵלּוּ בְּנֵי כְּפַר נַחוּם. דָּבָר אַחֵר, טוֹב, זֶה יְהוּדָה בֶּן נְקוֹסָא. וְחוֹטֵא, אֵלּוּ הַמִּינִים. דָּבָר אַחֵר, טוֹב, זֶה רַבִּי נָתָן. וְחוֹטֵא, זֶה תַּלְמִידוֹ. דָּבָר אַחֵר, טוֹב, זֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְחוֹטֵא, זֶה אֱלִישָׁע.
3