קוהלת רבה ח׳:א׳Kohelet Rabbah 8:1
א׳מִי כְּהֶחָכָם, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב בֵּיהּ (איוב ט, ד): חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ. וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר, שֶׁפָּשַׁר תּוֹרָה לְמשֶׁה. חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן גָּדוֹל כֹּחַ הַנְּבִיאִים שֶׁהֵן מְדַמִּין אֶת הַצּוּרָה לְיוֹצְרָהּ, דִּכְתִיב (דניאל ח, טז): וָאֶשְׁמַע קוֹל אָדָם בֵּין אוּלָי, אָמַר רַבִּי יוּדָן אִית לָן קְרָיָיה דִּנְהֵיר מִנֵּיהּ, דִּכְתִיב (יחזקאל א, כו): וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְּמָעְלָה. וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא, שֶׁהוּא מִשְׁתַּנֶּה מִמִּדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל.
1
ב׳דָּבָר אַחֵר, מִי כְּהֶחָכָם, זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן, דִּכְתִיב בֵּיהּ (יחזקאל כח, יב): אַתָּה חוֹתֵם תָּכְנִית. וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר, שֶׁפֵּרַשׁ שֵׁמוֹת לַכֹּל. חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו, יָפְיוֹ יָאִיר פָּנָיו. אָמַר רַבִּי לֵוִי תַּפּוּחַ עֲקֵבוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן מַכְּהֶה גַּלְגַּל חַמָּה, וְאַל תִּתְמַהּ, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם עוֹשֶׂה לוֹ שְׁנֵי דִּסְקָרִין שְׁלֵמִין, אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לְבֶן בֵּיתוֹ, שֶׁל מִי הוּא עוֹשֶׂה נָאֶה, לֹא שֶׁלּוֹ. כָּךְ אָדָם הָרִאשׁוֹן נִבְרָא לְתַשְׁמִישׁוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְגַלְגַּל חַמָּה לְתַשְׁמִישׁוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, לֹא הוּא בַּדִּין שֶׁתַּפּוּחַ עֲקֵבוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן מַכְּהֶה גַּלְגַּל חַמָּה. וּמָה אִם תַּפּוּחַ עֲקֵבוֹ כָּךְ, קְלַסְתֵּר פָּנָיו עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא, שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה חֻפּוֹת קָשַׁר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּגַּן עֵדֶן, הוּא דִכְתִיב (יחזקאל כח, יג): בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים הָיִיתָ וגו'. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר, אַחַת עֶשְׂרֵה. וְרַבָּנָן אָמְרֵי, עֶשֶׂר. וְלֹא פְּלִיגֵי, מַאן דְּאָמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה עֲבַד כָּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ תְּלַת, וּמַאן דְּאָמַר אַחַת עֶשְׂרֵה, עֲבַד לְהוֹן חָדָא. וּמַאן דְּאָמַר עֶשֶׂר, לָא עֲבַד חַד מִנְּהוֹן. וְאַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה, כִּי עָפָר אַתָּה. וְעֹז פָּנִים יְשֻׁנֶּא, כְּשֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲמִן הָעֵץ, וְאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁנָּה עֹז פָּנָיו, וּטְרָדוֹ מִגַּן עֵדֶן.
2
ג׳דָּבָר אַחֵר, מִי כְּהֶחָכָם, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב בְּהוֹן (דברים ד, ו): רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן. וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר, שֶׁהָיוּ יוֹדְעִין לִדְרשׁ אֶת הַתּוֹרָה לְאַרְבָּעִים וְתֵשַׁע פָּנִים טָהוֹר, וּכְנֶגְדָּן טָמֵא. אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי וְאָמְרוּ נַעֲשָׂה וְנִשְׁמָע, נִתַּן עֲלֵיהֶם מִזִּיו שְׁכִינָה שֶׁל מַעְלָן, וְכֵיוָן שֶׁחָטְאוּ נַעֲשׂוּ שׂוֹנְאִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב: וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא, וְאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁנָּה עֲלֵיהֶם אֶת הַדְּבָרִים, דִּכְתִיב (תהלים פב, ז): אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן.
3
ד׳דָּבָר אַחֵר, מִי כְּהֶחָכָם, זֶה תַּלְמִיד חָכָם. מִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְפָרֵשׁ מִשְׁנָתוֹ. חָכְמַת אָדָם, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נִשְׁאָל וּמֵשִׁיב. וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נִשְׁאָל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב. רַבִּי חִיָּא הֲוָה יָתֵיב וּמַתְנֵי, מִנַּיִן שֶׁאֵין מְמִירִין בַּבְּכוֹר, זָחֲלִין אַפּוֹי דְּבַר פְּדָיָה, אֲמַר הָדֵין יָדַע מָה אֲנָא יָתֵיב וּמַתְנֵי. עוֹבֵד כּוֹכָבִים אֶחָד רָאָה אֶת רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעָאי חֲמָתֵיהּ אַפּוֹי נָהֲרִין, אֲמַר הָדֵין גַּבְרָא חֲדָא מִן תְּלַת מִילִין אִית בֵּיהּ, אוֹ שָׁתוּי חֲמַר, אוֹ מוֹזֵיף בְּרִבִּיתָא, אוֹ מְרַבֵּי חֲזִירֵי. שְׁמַע רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעָאי אֲמַר לֵיהּ תִּיפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא, דַּחֲדָא מִן תְּלָתֵיהוֹן לֵית בִּי, לָא מוֹזֵיף בְּרִבִּיתָא אֲנָא, דִּכְתִיב (דברים כג, כ): לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ. וְלָא מְרַבֵּי חֲזִירֵי אֲנָא, דְּאָסוּר לֵיהּ לְבַר יִשְׂרָאֵל לִמְרַבֵּי חֲזִירֵי. דִּתְנֵינַן תַּמָּן לֹא יְגַדֵּל אָדָם חֲזִירִים בְּכָל מָקוֹם. וְלָא שְׁתוּי חֲמַר אֲנָא, דַּאֲפִלּוּ אַרְבַּע כָּסַיָּה דַּאֲנָא שָׁתֵי בְּלֵילָא פִּסְחָא אַזֵּיק לְרֵישִׁי מִן פִּסְחָא לַעֲצַרְתָּא. אֲמַר לֵיהּ וְעַל מָה אַפָּךְ נְהִירִין, אֲמַר לֵיהּ אוֹרָיְיתִי הִיא דְּמַנְהֲרָא אַפּוֹי, דִּכְתִיב: חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו וגו'. רַבִּי אַבָּהוּ אֲזַל לְקֵיסָרִין וַאֲתָא מִן תַּמָּן וְאַפּוֹי נְהִירִין, חֲמוּנֵיהּ תַּלְמִידַיָיא, סָלְקִין וְאָמְרִין לְרַבִּי יוֹחָנָן הָדֵין רַבִּי אַבָּהוּ אַשְׁכַּח סִימָא. אֲמַר לוֹן לָמָּה, אָמְרִין לֵיהּ דְּאַנְפּוֹי נְהִירִין. אָמַר לוֹן דִּלְמָא אוֹרָיְיתָא חַדְתָּא שָׁמַע, סְלָקוּן לְגַבֵּיהּ, אָמְרוּ לֵיהּ וּמָה אוֹרָיְיתָא חַדְתָּא שָׁמַע מַר, אֲמַר לוֹן תּוֹסֶפְתָּא עַתִּיקָא אָמְרוּן, קָרָא עָלָיו: חָכְמַת אָדָם וגו'.
4
ה׳דָּבָר אַחֵר, מִי כְּהֶחָכָם, זֶה משֶׁה, דִּכְתִיב בֵּיהּ (משלי כא, כב): עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם. וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר, שֶׁפָּשַׁר תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל. רַבִּי מָנָא דִּשְׁאָב בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְמשֶׁה, הָיָה אוֹמֵר לוֹ טֻמְאָתוֹ וְטָהֳרָתוֹ, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפָרָשַׁת (ויקרא כא, א): אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאִם נִטְמְאוּ אֵלּוּ בַּמֶּה הוּא טָהֳרָתָן, לֹא הֵשִׁיבוֹ דָּבָר, אוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁתַּנּוּ פָּנָיו שֶׁל משֶׁה, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְפָרָשַׁת פָּרָה אֲדֻמָּה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, משֶׁה, אוֹתָהּ אֲמִירָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים, וְאָמַרְתָּ לִי אִם נִטְמְאוּ בַּמֶּה הִיא טָהֳרָתָן, וְלֹא אָמַרְתִּי לְךָ דָּבָר, זוֹ הִיא טָהֳרָתָן (במדבר יט, יז): וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם וְכִי טָהֳרָה הִיא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה, חֻקָּה הִיא וּגְזֵרָה גָּזַרְתִּי וְאֵין בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמֹד עַל גְּזֵרָתִי, דִּכְתִיב (במדבר יט, ב): זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה.
5