קוהלת רבה ט׳:י׳Kohelet Rabbah 9:10

א׳כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ, רַבִּי מְנַחֲמָא בְּשֵׁם רַבִּי בּוֹן מְסָרֵס הָדֵין קְרָיָה, אִם יוֹדֵעַ אַתְּ שֶׁאֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה בִּשְׁאוֹל אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ שָׁמָּה, כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה. רַבִּי אַחָא הֲוָה מִתְחַמֵּד לְמֶיחֱמֵי אַפּוֹי דְּרַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי, אִיתְחֲמֵי לֵיהּ בְּחֶלְמֵיהּ, הֶרְאָהוּ שְׁנֵי מִילִין, הֲרוּגֵי לוּד אֵין לִפְנִים מִמְחִיצָתָם, בָּרוּךְ שֶׁהֶעֱבִיר חֶרְפָּתָן שֶׁל לוּלְיָאנוּס וּפַפּוֹס, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּא לְכָאן וְתַלְמוּדוֹ בְּיָדוֹ. זַבְדִּי בֶּן לֵוִי הֲוָה מִתְחַמֵּד לְמֶיחֱמֵי אַפּוֹי דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אִיתְחֲמֵי לֵיהּ בְּחֶלְמֵיהּ, הֶרְאָהוּ בְּנֵי אָדָם פְּנֵיהֶם זְקוּפוֹת וּבְנֵי אָדָם פְּנֵיהֶם נְמוּכוֹת, אֲמַר לֵיהּ וּמַהוּ כְּדֵין, אָמַר לוֹ אֵלּוּ שֶׁפְּנֵיהֶם זְקוּפוֹת תַּלְמוּדָן בְּיָדָן, אֵלּוּ שֶׁפְּנֵיהֶם נְמוּכוֹת אֵין תַּלְמוּדָן בְּיָדָן. רֵישׁ לָקִישׁ וְאִית דְּאַמְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲוָה מִתְחַמֵּד לְמֶיחֱמֵי לְרַבִּי חִיָּיא רַבָּה, אָמְרִין לֵיהּ לֵית אַתְּ הוּא כְּדַיי, אֲמַר לוֹן לָמָּה, וְלָא לְעֵית בְּאוֹרַיְיתָא כְּוָותֵיהּ, אָמְרִין לֵיהּ לָא אַלַּפְתְּ אוֹרָיְיתָא כְּוָותֵיהּ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְּהוּא הֲוָה גָּלֵי. אֲמַר לוֹן וַאֲנָא לָא הֲוֵינָא גָּלֵי. אָמְרִין לֵיהּ אַתְּ הֲוֵית גָּלֵי לְמֵילַף, וְהוּא גָּלֵי לְאַלָּפָא. יְתֵב תְּלַת מְאָה תַּעֲנִיתָא אִתְחֲזֵי לֵיהּ, בְּחֶלְמֵיהּ, אֲמַר מָאן הוּא דִּכְלוּם וְדָבַר בְּגַרְמֵיהּ כְּלוּם, נוֹחַ לֵיהּ אִם לֹא נִבְרָא. רַבִּי אַסֵּי צָם תְּלָתִין יוֹמִין לְמֶיחֱמֵי רַבִּי חִיָּיא רַבָּא וְלָא חַמְיֵיהּ, אַמְרֵי לֵיהּ לֵית אַתְּ כְּדַיי. אֲמַר לוֹן אֶחֱמֵיהּ יָתֵיהּ וְיֶהֱוֵי מַה דְּיֶהֱוֵי, חֲמָא דַּרְגִּין דִּידֵיהּ וְכָהֲיָין עֵינוֹי, אִין תֵּימַר דְּרַבִּי אַסֵּי לָאו אָדָם גָּדוֹל הֲוָה, חַד גַּרְדְּיָיא אֲתָא קוֹמֵי דְּרַבִּי יוֹחָנָן אֲמַר חֲמֵית בְּחֶלְמִי רְקִיעָא נָפַל וְחַד מִן תַּלְמִידָךְ סַמְכֵיהּ בִּידֵיהּ, אֲמַר יְדַעְתְּ לֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ אִין, אַעֲבַר יַתְהוֹן קָמַיי יָדַע אֲנָא לֵיהּ. עֲבַרוּן קוֹמֵיהּ, כַּד מְטָא לְרַבִּי אַסֵּי אֲמַר דֵּין הוּא. רַבִּי הוּנָא רֵישׁ גָּלוּתָא אֲמַר לוֹן כַּד דָּמִיכְנָא אַעֲלוּנִי גַּבֵּיהּ רַבִּי חִיָּא רַבָּה, כַּד דְּמַךְ אַסְקוּנֵיהּ לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, אָמְרוּן כְּדַיי הוּא רַבִּי הוּנָא לְמֵיְיתֵי הָכָא גַּבֵּי רַבִּי חִיָּא רַבָּה מַאן עָלֵיל וְיָהֵב לֵיהּ תַּמָּן, אָמַר רַבִּי חַגַּי אֲנָא מְעַיֵּיל לֵיהּ, אָמְרִין בַּר תְּמָנֵי עֲשַׂר שְׁנִין הֲוָה וְרָגִיל תַּלְמוּדֵיהּ וְלָא חֲמָא קֶרִי מִן יוֹמֵיהּ, אָמְרִין לֵיהּ עַלּוּתָךְ אַתְּ בָּעֵי דְּאַתְּ גַּבְרָא סָבָא וְאִם דְּמַכְתְּ תַּמָּן לָא אִיכְפַּת לָךְ בַּחַיִּין, אֲמַר לוֹן עָבְדוּן לִי הֲדָא מִילְתָא, אַיְתוּן חַבְלָה וּקְטַרוּ בְּרַגְלַי וְאִן אֲנָא נָפֵיק מוּטָב, וְאִן לָא תֶּהֱווֹן שָׁרְרִין בְּרַגְלַי, אִיתְעֲבֵיד לֵיהּ כֵּן, עָאל וְאַשְׁכַּח תְּלָתָא דָנִין, יְהוּדָה בְּנִי אַחֲרֶיךָ וְאֵין עוֹד, חִזְקִיָּה בְּנִי אַחֲרֶיךָ וְאֵין עוֹד, יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל אַחֲרֶיךָ וְאֵין עוֹד, תְּלָה עֵיְינוֹי לְמִסְתַּכְּלָה, אָמְרוּן לֵיהּ אַמִּיךְ אַפָּיךְ, שָׁמַע קָלֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּא רַבָּה אָמַר לִיהוּדָה בְּרֵיהּ בְּרִי נְפֵשׁ לֵיהּ לְרַבִּי הוּנָא רֵישׁ גָּלוּתָא דִּיְתֵיב לֵיהּ וְלָא קַבֵּיל עֲלֵיהּ לְמֵיתַב לֵיהּ, כֵּן זַרְעֲתֵיהּ לָא פָּסְקָה לְעוֹלָם. יָצָא מִשָּׁם בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְנִכְפְּלוּ לוֹ שְׁנוֹתָיו.

ב׳רַבִּי זְעִירָא הֲוָה מְחַמֵּד לְמֶיחֱמֵי לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, אִיתְחֲמֵי לֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ אֵצֶל מִי אַתָּה תָּקוּעַ, אָמַר לֵיהּ אֵצֶל רַבִּי יוֹחָנָן, וְרַבִּי יוֹחָנָן אֵצֶל מִי, אֵצֶל רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן עַמְרָם, וְרַבִּי יוֹנָתָן בֶּן עַמְרָם אֵצֶל מִי, אֵצֶל רַבִּי חִיָּא רַבָּה. וְרַבִּי חִיָּא רַבָּה אֵצֶל מִי אֵצֶל רַבִּי יוֹחָנָן. וְרַבִּי יוֹחָנָן אֵצֶל רַבִּי חִיָּא לָא, אֲמַר לֵיהּ אֲתַר דְּזִיקּוּקִין דְּנוּר וּבָעוֹרִין דְּאִשָׁא מַאן מְעַיֵּל בַּר נַפְחָא לְתַמָּן. כַּד דְּמַךְ רַבִּי נַחוּם אִישׁ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, חֲפוֹן אַפּוֹי אִיקַנְתָּא מַחְצַלְתָּא, אָמְרִין לָא יֶחֱמֵי בְּמִיתוּתֵיהּ הֵיךְ מַה דְּלָא חָמֵי יַתְהוֹן בְּחַיּוֹהִי אֶפְשָׁר דַּהֲוָה מֶחְמֵי יַתְהוֹן, אָמַר רַבִּי אֲשְׁיָאן אֵין בֵּין צַדִּיקִים לָרְשָׁעִים אֶלָּא דִּבּוּר פֶּה בִּלְבָד. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר אֵין בֵּין צַדִּיקִים לְבֵינָן אֶלָּא דִּבּוּר בִּלְבָד. אָמַר רַבִּי זְעֵירָא הַמֵּת שׁוֹמֵעַ קִלּוּסוֹ מִתּוֹךְ אֲרוֹנוֹ כְּמִן הַחֲלוֹם. וְלָמָּה קוֹרִין אוֹתוֹ נַחוּם אִישׁ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, שֶׁלֹא הִבִּיט צוּרַת מַטְבֵּעַ כָּל יָמָיו. אָמַר רַבִּי חִיָּא (ויקרא יט, ד): אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִם, אַל תִּפְנוּ לְעָבְדָן, אָמַר רַבִּי אַל תִּפְנוּ לִרְאוֹתָן וַדַּאי, וְלָמָּה קוֹרִין אוֹתוֹ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁלֹא הִבִּיט בְּמִילָתוֹ כָּל יָמָיו. אַנְטָלִימוּס הֲוָה גְזִיר, אֲמַר לֵיהּ לְרַבֵּנוּ חֲמֵי בַּהֲדָא גְזֵרְתִּי, אֲמַר לֵיהּ בְּשֶׁלִּי לֹא הִסְתַּכַּלְתִּי מִיָּמַי וּבְדִידָךְ אֲנָא מִסְתַּכֵּל.

ג׳כַּד דְּמָךְ רַבִּי בְּצִיפּוֹרִי הֲווֹן אָמְרִין צִפּוֹרָאֵי כָּל דַּאֲתָא וַאֲמַר דְּמַךְ רַבִּי אֲנַן קָטְלִין לֵיהּ, אֲזַל בַּר קַפָּרָא וְעָלֵל בְּכַוְּותָא וַאֲדֵיק לֵיהּ וְרֵישֵׁיהּ מִיכָּרַךְ וּמָאנֵיהּ בְּזִיעִין אָמַר אַחִים בְּנֵי יְדַעְיָה שְׁמָעוּנִי שְׁמָעוּנִי, אֶרְאֶלִּים וּמְצוּקִים אָחֲזוּ יָדָן בְּלוּחוֹת הַבְּרִית, גָּבְרָה יָדָן שֶׁל אֶרְאֶלִּים וְחָטְפוּ אֶת הַלּוּחוֹת. אָמְרוּן לֵיהּ דְמַךְ רַבִּי, אֲמַר לוֹן אַתּוּן אַמְרִיתּוּן אֲנָא לָא אֲמִינָא. וְלָמָּה לֹא אָמַר, דִּכְתִיב (משלי י, יח): וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל. קְרָעוּן מָנֵיהוֹן עַד דַּאֲזַל קָלֵיהּ דִּקְרִיעָה עַד גּוּבְתְּתָה מַהֲלַךְ שְׁלשָׁה מִילִין, וּקְרָא עֲלֵיהּ: וְיִתְרוֹן דַּעַת הַחָכְמָה. רַבִּי נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי מוֹנָא אָמַר מַעֲשֵׂה נִסִּים נַעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה וְאִתְכַּנְשׁוּן כָּל קִרְיָיתָא לְהֶסְפֵּידָה דְּרַבִּי וְאַשְׁרוּנֵיהּ בִּתְמַנֵּי עַשְׂרֵי כְּנִישְׁתָּא, וְאוֹבְלוּנֵיהּ לְבֵית שְׁעָרִים, וּתְלָא לוֹן יוֹמָא עַד דִּמְטָא כָּל חַד וְחַד מִיִּשְׂרָאֵל לְבֵיתוֹ, וּמַדְלִיק לוֹ אֶת הַנֵּר וְצוֹלֶה לוֹ דָּג, וּמְמַלֵּא לוֹ חָבִית שֶׁל מַיִם, עַד שֶׁעָשָׂה הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶן שָׁקְעָה הַחַמָּה וְקָרָא הַגֶּבֶר, שָׁרוֹן מְצוֹקִין, אָמְרִין וַוי דְּחַלְלֵינַן שַׁבַּתָּא, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה כָּל שֶׁלֹא נִתְעַצֵּל בְּהֶסְפֵּדוֹ שֶׁל רַבִּי מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, בַּר מִן קַצְרָה דַּהֲוָה תַּמָּן וְלָא אֲתָא, כֵּיוָן דְּשָׁמַע כֵּן סְלֵק לְאִיגְרָא וּטְלַק גַּרְמֵיהּ מִן אִיגְּרָא וְנָפַל וָמֵת, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה אַף קַצְרָה מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא [כתובין בגטין ירושלמי וכתובות ועבודת כוכבים כלהון עובדי דחסידי].