קוהלת רבה ט׳:י״חKohelet Rabbah 9:18
א׳טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב, זֶה חָכְמָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, מִכְּלֵי קְרָב שֶׁל עֵשָׂו הָרָשָׁע, אָמַר רַבִּי לֵוִי זִיְּנָם כְּלֵי זַיִן מִבִּפְנִים, וְהִלְבִּישָׁן לְבָנִים מִבַּחוּץ, וְהִתְקִין עַצְמוֹ לִשְׁלשָׁה דְבָרִים, לִתְפִלָּה, וּלְדוֹרוֹן, וּלְמִלְחָמָה. לִתְפִלָּה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לב, יב): הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי. לְדוֹרוֹן מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לב, יט): וְאָמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה. לְמִלְחָמָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לג, ב): וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וגו' וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה, אָמַר מוּטָב שֶׁיִּפְגַע בִּי וְלֹא בְּבָנַי. וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ שֵׂעִירָה, וְלָמָּה שֵׂעִירָה, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר מִפְּנֵי שְׁטַר חוֹב. וְרַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה. וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה, זֶה עֵשָׂו הָרָשָׁע שֶׁאִבֵּד כָּל הַטּוֹבוֹת וּמַתָּנוֹת שֶׁל עוֹלָם הַבָּא.
1
ב׳דָּבָר אַחֵר, טוֹבָה חָכְמָה, זוֹ חָכְמָתָהּ שֶׁל סֶרַח בַּת אָשֵׁר. מִכְּלֵי קְרָב, מִכְּלֵי קְרָבוֹ שֶׁל יוֹאָב, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כ, טז): וַתִּקְרָא אִשָּׁה חֲכָמָה מִן הָעִיר, מִיכָּן דַּהֲוָה רַחִיק. וַיִּקְרַב אֵלֶיהָ וַתֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אַתָּה הוּא יוֹאָב, קוֹצֵר אַתְּ, לֵית אַתְּ לְפוּם שְׁמָךְ, לֹא אַתְּ בֶּן תּוֹרָה וְלֹא דָּוִד בֶּן תּוֹרָה, לָא כְתִיב בַּתּוֹרָה (דברים כ, י): כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם, שֶׁמָּא לַמִּלְחָמָה, דִּכְתִיב (שמואל ב כ, יח): וַתֹּאמֶר לֵאמֹר דַּבֵּר יְדַבְּרוּ בָרִאשֹׁנָה וגו' וְכֵן הֵתַמּוּ, אָמְרָה לוֹ עַד כָּאן תַּמּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁלֹא לְהִתְקַיֵּם. אָמַר לָהּ וְאַתְּ מַאן, אָמְרָה לוֹ מַאן אֲנָא, אָנֹכִי שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנִי הוּא שֶׁהִשְׁלַמְתִּי מִנְיָנָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, אֲנִי הוּא שֶׁהִשְׁלַמְתִּי נֶאֱמָן יוֹסֵף לְנֶאֱמָן משֶׁה, וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָמִית עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל. עִיר, זוֹ אָבֵל בֵּית מַעֲכָה, וְלִי שֶׁאֲנִי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל. מִיָּד (שמואל ב כ, יח): וַיַּעַן יוֹאָב וַיֹּאמֶר חָלִילָה לִי וגו', חָלִילָה לְיוֹאָב, חָלִילָה לְדָוִד, חָלִילָה לְמַלְכוּתוֹ, אֶלָּא לֹא כֵן הַדָּבָר כִּי אִישׁ מֵהַר אֶפְרַיִם שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי שְׁמוֹ נָשָׂא יָדוֹ בַּמֶּלֶךְ בְּדָוִד, אִם בַּמֶּלֶךְ לָמָּה בְּדָוִד, וְאִם בְּדָוִד לָמָּה בַּמֶּלֶךְ, אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה וְרַבִּי יוֹנָתָן בְּרַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק בַּר מַרְיוֹן, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַמֵּעֵיז פָּנָיו בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים וּגְדוֹל הַדּוֹר, כְּאִלּוּ מֵעֵיז פָּנָיו בַּמֶּלֶךְ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה דָּוִד שֶׁהוּא מֶלֶךְ וְחָכָם וּגְדוֹל הַדּוֹר. אָמַר רַבִּי יוּדָן כָּל הַמֵּעֵיז פָּנָיו בַּמֶּלֶךְ, כְּאִלּוּ מֵעֵיז פָּנָיו בַּשְּׁכִינָה, דִּכְתִיב (שמואל ב כ, כא): נָשָׂא יָדוֹ בַּמֶּלֶךְ בְּדָוִד, בַּמֶּלֶךְ, זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַחַר כָּךְ בְּדָוִד, זֶה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. תְּנוּ אֹתוֹ לְבַדּוֹ וְאֵלְכָה וגו', אֲמַר לָהּ מְנַן אַתְּ יָדְעֵית, אֲמַר לָהּ כָּל הַמַּחְצִיף פָּנָיו בְּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מִתְחַיֵּב הוּא מִלְּעֵיל. מִיָּד (שמואל ב כ, כב): וַתָּבוֹא הָאִשָּׁה אֶל הָעָם בְּחָכְמָתָהּ, אָמְרָה לוֹן לֵית אַתּוּן שָׁמְעוּן בְּיוֹאָב, וְלֵית אַתּוּן שָׁמְעוּן בְּדָוִד, הֵידָא אֻמָּה קָמַת בְּהוֹן, הֵידָא מַלְכוּת קָמַת בְּהוֹן. אָמְרִין לָהּ וּמָה הוּא בָּעֵי, אָמְרָה לוֹן אֶלֶף דְּגוּבְרִין, אָמְרִין לָהּ כָּל בַּר נָשׁ יָהֵיב לְפוּם מַה דְּאִית לֵיהּ. אֲמַרָה לוֹן אֲנָא אָזְלָא וּמְפַיְּיסָא לֵיהּ דִּילְמָא דְּהוּא פָּחֵית, עֲבַדָא גַרְמָהּ אָזְלָא וְאַתְיָא, אֲמַרָה לוֹן חֲמֵשׁ מָאוָן הוּא בָּעֵי. אָמְרִין לָהּ כָּל בַּר נָשׁ וּבַר נָשׁ יָהֵיב לְפוּם מַה דְּאִית לֵיהּ. אֲמַרָה לוֹן אֲנָא אָזְלָא וּמְחַטָּא לֵיהּ דִּילְמָא דְּהוּא פָּחֵית מִנְּהוֹן, עֲבַדָא נַפְשָׁהּ הִיא אָזְלָא וְהָדְרָא, אֲמַרָה לוֹן חַד גְּבַר הוּא בָּעֵי, וַהֲדָא אַכְסַנְיָא. אָמְרִין לָהּ אִן הוּא טַב קַרְתָּא נֵיהֲבֵיהּ נֵיהֲלֵיהּ. אֲמַרָה לוֹן שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי שְׁמוֹ, מִיָּד (שמואל ב כ, כב): וַיִּקְחוּ אֶת רֹאשׁ שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי וַיַּשְׁלִכוּ אוֹתוֹ בְּעַד הַחוֹמָה וגו'. וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה, זֶה שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי.
2
ג׳דָּבָר אַחֵר, טוֹבָה חָכְמָה, זוֹ חָכְמָתוֹ שֶׁל חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה. מִכְּלֵי קְרָב, שֶׁל סַנְחֵרִיב. אָמַר רַבִּי לֵוִי שָׁלשׁ גָּלֻיּוֹת הִגְלָה סַנְחֵרִיב, פַּעַם רִאשׁוֹנָה הִגְלָה שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְגָד, שְׁנִיָּה עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, שְׁלִישִׁית בָּא עַל יְהוּדָה, מִיָּד עָמַד חִזְקִיָּה וְזִיְּנָם כְּלֵי זַיִן מִבִּפְנִים וְהִלְבִּישָׁם לְבָנִים מִבַּחוּץ, וְהִתְקִין עַצְמוֹ לִשְׁלשָׁה דְּבָרִים, לִתְפִלָּה, וּלְדוֹרוֹן, וּלְמִלְחָמָה. לִתְפִלָּה, דִּכְתִיב (ישעיה לז, טו): וַיִּתְפַּלֵּל חִזְקִיָּה אֶל ה' וגו'. לְדוֹרוֹן, דִּכְתִיב (מלכים ב יח, טז): בָּעֵת הַהִיא קִצַּץ חִזְקִיָּה וגו' וְאֶת הָאֹמְנוֹת, מַהוּ הָאֹמְנוֹת, רַבִּי לֵוִי אָמַר צִיפְרַיָּא, וְרַבָּנָן אָמְרִין שִׁיגְמַיָּא. לְמִלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לב, ה): וַיַּעַשׂ שֶׁלַח לָרֹב וּמָגִנִּים, וְנָעַץ חֶרֶב עַל פֶּתַח בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְאָמַר, כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה תְּהֵא הַחֶרֶב הַזֶּה עוֹבֶרֶת עַל צַוָּארוֹ, (מלכים ב יח, לז): וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּה אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת, סְפַקְלַי. וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר, סְקִיוֵוי פְּטָרַיי. וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר, סַבְיָא. וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה, זֶה סַנְחֵרִיב, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לב, כא): וַיָּשָׁב בְבשֶׁת פָּנִים וגו' (מלכים ב יט, לז): וַיִּמְלֹךְ אֵסַר חַדֹּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
3