קונטרס ההתפעלות א׳Kuntres HaHitpa'alut 1
א׳[אגרת השלוחה לכללות אנ״ש שנת תקע״ד לפ״ק]
1
ב׳אהוביי אחיי ורעיי ידידים אהובים חברים מקשיבים אשר נגעו דברי אלקים חיים במוחם ולבם.
2
ג׳אשר קרבת אלקים חפיצים לפרקים ועתים רחוקים כאשר ישוב רוחם עליהם מן הבלבול וסערת הזמן מטרדת הפרנסה אשר בעתים הללו רבו כמו רבו ותגדל ותרבה רוח העבודה הקשה במוח ולב.
3
ד׳עד אשר נתקיים ממש מה שכתוב שכורת ולא מיין כו׳ וכל חכמתם תתבלע כו׳ וכל אוכל תתעב כו׳. ואיך תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות כו׳
4
ה׳ולא עוד אלא שההרגל נעשה טבע בנפשם ולא יאנחו מן העבודה כלל כי נעשית עבודה תמה כו׳
5
ו׳ולזאת כל איש הירא ורך הלבב אשר נגע יראת אלקים בקרבו מנעוריו יהיה איך שיהיה וחפץ בקרבת אלקים בנפשו לבלתי ידח חס ושלום. מהראוי שישוב אל לבו לפרקים לשית עצות בנפשו איך לעורר את נפשו לפרקים שיהיה לבבו ומוחו פנוי לקבל דברי אלקים חיים.
6
ז׳אמנם אחר העיון היטב בכלל ופרט אשר יראה כל איש איך שנפלו רבים עשר מעלות אחורנית בענין ההתעוררות דברי חסידות מזמנים הקדמונים כו׳ עד שיש לחוש פן יפול הנופל ויאמר נואש לנפשו כלל
7
ח׳כי האמת יורה דרכו ויוכל כל איש ואיש לידע בנפשו באמת דהגם שיודע בנפשו שנתרחק מדברי חסידות זמן רב מחמת טרדת הפרנסה וכהאי גוונא. הגם שלא נמצא איזה שינוי לגריעותא בעצם מהותו
8
ט׳רק מוחו ולבו נתרוקן ונתמעט הארת אור אלקים מפני שכל מוחו ולבו המה בטרדא כו׳
9
י׳והרי זה ממש כמו על דרך משל השינה שאי אפשר לומר שנסתלק החיות לגמרי ממוחו ולבו. אלא ודאי חי שהרי כשיקיצנו אותו מיד נעור וחי כמקדם ממש
10
י״ארק שהחיות בהעלם במוחו ולבו שהן נשמה ורוח ומן ההעלם הוא בא בגלוי בהקיצה זו אין כל חדש.
11
י״בכך טרדת הפרנסה שנקרא גלות השכינה נקרא שינה וכמו שכתוב היינו כחולמים. וכמו שמבואר באריכות על פסוק אני ישנה בגלותא ולבי ער כו׳
12
י״גואם יתן ה׳ פנאי אשלח לכם אם ירצה ה׳ קונטרס מיוחד בנידון שרש דברי חסידות אשר צריך כל אדם לידע בענין עסק הפרנסה מגדול ועד קטן כי נעשה להם כהיתר לעבוד עבודתם נכריה כו׳.
13
י״דואין איש שם על לב על מה אבדה הארץ בגשמיות וברוחניות כו׳ הלא על עזבם תורת ה׳ אשר נטועה בקרב כל איש לפום שיעורא דיליה
14
ט״וובכל דרכיהם איש לדרכו פונה מבלי משים לב כלל על התורה ועל העבודה שנטועה בנפשם.
15
ט״זולחלק יצאו זמן תורה לשמוע דברי חסידות לחוד וזמן עבודה לחוד לעבוד בחומר הגוף לבד ואין לזה עם זה חבור כלל אדרבא פרוד מן הקצה כו׳.
16
י״זולזאת הרעה גורמת הפסד גם בזמן התפלה וכהאי גוונא מן התורה כי גבר אויב להגדיל עקבו לצאת ברשות שאינו שלו לטמטם הלב והמוח בשעת הכושר גם כן שלא יאיר בנפשו מהארת דברי אלקים חיים ששומע או מתבונן בשעת התפלה וכהאי גוונא
17
י״חרק מן השפה ולחוץ ולבו ומוחו רחוקים מפני שמלאים מחשבות אחרות ונבלעו שם כמו שכתוב נבלע ישראל כו׳.
18
י״טאבל עם כל זה לא יאמר נואש לנפשו כי עצם מהות טבעיות נשמתו ורוחו האלקית להתפעל תמיד בכל עת בלי שנוי המהות כלל בכל חד לפום שיעוריה דיליה
19
כ׳ולא יפול הנופל לעולם כי לא אלמן ישראל מאלקים חיים כידוע לי נאמנה כפי אשר קבלתי מאהובי אאמו״ר ז״ל נ״ע
20
כ״אשהיה הדבור של חיבה מצוי אלי כמעט בכל יום כמה שנים בנידון טבעית ומהות דברי אלקים חיים שבכל אנשי שלומינו בכל פרטי אופנים וכל העצות הצריכות שיודע כל אחד ואחד שלא יהיה טועה ומטעה את עצמו ובכל דרכיו ישכיל ולא יסור ימין ושמאל כו׳
21
