קונטרס ההתפעלות ב׳Kuntres HaHitpa'alut 2
א׳והנה עתה העת אשר ההכרח וחובה עלי לפרש שיחתי הטוב לפני כללות אנשי שלומינו בדברים שיסודי דברי חסידות נשענים עליהם אשר רבים כמעט כולם מגדול ועד קטן מטעים את עצמן לילך בדרך עקלתון אשר לא ישכון בהם אור אלקים בשום אופן.
1
ב׳וסיבת הטעם להטעות והבלבול הזה בא מצד ב׳ דברים.
2
ג׳האחד מחמת ההרחק מעסק דברי חסידות הגם ששמע הרבה אבל מפני מיעוט העסק בדברי חסידות וטרדת העולם אשר גורם להקבלה והקליטה שלא יוקלט בנפשו ולבבו באופן הנאות לפי אמת לאמיתו עד שלא נודע לו מה לעשות בזה
3
ד׳כאשר שאלו כמה וכמה חכמים ונבונים כו׳. מה לעשות בתפלה בכל אשר שמע והבין דברי אלקים חיים כו׳
4
ה׳הרי אין לו חיבור מה ששומע ומבין וענין העסק בהם כלל וכלל
5
ו׳וגם אותם שיודעים איך לעסוק בהם טועין ומטעין את עצמם בכמה מיני טעות ושטותין עד אשר יצאו מדרך האמת לגמרי
6
ז׳כמו נידון המבוכה שמתפשטות בכל אנשי שלומינו בענין ההתבוננות אם יעמיק דעתו ויצליח במוחו יאסר איסור גמור לנפשו בבחינת ההתפעלות בלב לגמרי וכמו חתיכה דאיסורא ממש
7
ח׳מצד כמה טעמים כללים שנדמה לו על פי השמועה שההתפעלות תפסיד ההשכלה
8
ט׳וגם יאסר איסור גם ההתפעלות לגמרי במוח עד שיחשוב כל מיני מחשבות חוץ או נרדם וישן כידוע נאמנה לכל אשר מודה על האמת
9
י׳ולמה נכחד דברי אמת כאלה ובפרט כעת אשר אין לנו אב ומורה כו׳. ואם איש הישר בעיניו יעשה הלא במעט זמן יפול הנופל חס ושלום בלתי תקומה בעולם חס ושלום.
10
י״אולזאת הנה לשלום מר לי מר אשר ראיתי בעיני ושמעתי באזני טעות ושטות כזה אשר הוא מן ההיפוך להיפוך
11
י״בשהרי עיקרי ויסודי כל דברי חסידות היקרים מפז כו׳ שיהיו נקבעים בנפש במוח ולב בבחינת התפעלות דוקא הן בהתפעלות המוח הנקרא האזנה טובה (הנקרא בלשון אידייש ער דער הערט זייער טיף כו׳). והן בהתפעלות הלב אחר כך כמו שכתוב והשבות אל לבבך. וזהו אלקי בקרבי ממש בכל חד לפום שיעורא דיליה
12
י״גכידוע לכל מי שמתחיל בדברי חסידות ולזה מה מאד מר לי מר כאשר אני רואה במתהלכים בתפלה מפינה לפינה בטרדת המחשבה פנויה ויבשה מכל בחינת התפעלות שלדעתי ברור שלא נגה אליהם אור ה׳ מעולם.
13
י״דולא נקרא גם מחשבה טובה שמצרפה למעשה
14
ט״ושזה מה שנתאמת מאד במוח שיש בזה התפעלות ביטול עצמותו הנקרא הודאה על כל פנים אבל לא במחשבה בעלמא רק בהשגת הענין בלבד.
15
ט״זוכמו מילי דעלמא שהעיון בהם המשכת הנפש במחשבה זו שנקרא דביקות המחשבה בכולא עד שלא ירגיש דבר זולתה כלל וכלל (בלשון אידייש פאר טראגין גישמאק מיט איין גרוסין קלע כו׳) שנקרא דביקות המחשבה עד שיומשך בכולו מבלי יכול להטות את עצמו למחשבה זולתה כלל וכלל.
16
י״זוזה לא נמצא רק ביחידים מועטים שנפשם קשורה באמת בדברי חסידות חיים הם לנפשם והם יודעים שאין ההתפעלות במוח איסור אדרבה זהו עיקר אמיתת ויסוד כו׳
17
י״חוכן ההתפעלות שבלב שאסרוהו כנבלה מחיים יחשב כי נבלה עשה בישראל להתפעל התפעלות וחמדה בלב עד שיצעק צעקה פתאומית אם בקול מרירות או בקול חדוה
18
י״טיראו הכל ויתמהו וישחקו נערים ממנו עד שיבוש ויקבל תשובה שלימה לעצור רוחו ולא ישמיע את קולו רק ישב וירדום במחשבה וישן כו׳
19
