קונטרס ההתפעלות כ׳Kuntres HaHitpa'alut 20
א׳ומעתה יש להבין ההפרש שבין התפעלות נפש האלהית בהשגה זו עצמה שתשיג נפש הטבעית כו׳.
1
ב׳בהיות מבואר למעלה בהשגת שכל הנפש הטבעית בענין אלהי ששומע מאיזה אדם עדיין לא נתפעל מאומה בשמיעתו כו׳ ואחר כך על ידי היגיעה מתפעל מהקיצור כו׳,
2
ג׳הרי מאחר שכבר חלף ועבר רגע אחד ושתים שלא נתפעל מגופה של ההשגה עצמה מזה מורה על היות שבחינת אלהות שבהשגה זו מוסתר בה מאד
3
ד׳על כן אין לו רק מה ששומע השכל מצד עצמו לבד ואין זה שייך אליו מפני ריחוק אור האלהי שבהשגה זו ממנו עד שעל ידי יגיעה דוקא יאיר אפס קצהו
4
ה׳והוא הקיצור והתמצית ממנו שמתפעל בהודאה כנזכר לעיל
5
ו׳(וגם זה בריחוק אור העצם מאחר שבאה ההתפעלות בלשון בכן כנזכר לעיל.)
6
ז׳וגם כאשר מתפעל מגופה של ההשגה עצמה במחשבה הנקרא מחשבה טובה כנזכר לעיל (עד בחינת הכוונה עצמה שנקרא דחילו ורחימו שכליים בנפש הטבעית כנזכר לעיל שהוא התפעלות מן העצם (ולא בלשון בכן שכבר עברה ההשגה בלא התפעלות כנזכר לעיל). אלא מיד שישיג השגה מצד עצמה מתפעל ואין ההתפעלות נפרדת כלל מן עצם המושג כו׳) שזה מורה על היות שאין אלהות מוסתר כל כך בהשגה זו. מכל מקום הכל הוא בבחינת אלהות המוסתר בלבוש דנוג״ה ובפרט בהשגה דבינה שבנפש זו דנוג״ה כו׳,
7
ח׳אשר אין לזה ערך כלל לבחינת אור האלהי העצמי שמאיר בבינה והשגה דנפש האלקית המלובש בהשגה זו עצמה שנפש הטבעית משגת
8
ט׳שיש בה מעין אותו אור האלהי העצמי שבהשגה דבינה דנפש האלהית כשנהנית מזיו האלהי העצמי שבגן עדן כנזכר לעיל בלי מסך והעלם כלל.
9
י׳ולזאת גם ההתפעלות שבהשגה זו דנפש האלהית תקרא בשם התפעלות אלהות ממש ולא כמו התפעלות של דבר נפרד זולת אלהות כהתפעלות דנפש הטבעית בהשגתה.
10
י״אוזהו עיקר ההפרש ביניהם באותה השגה עצמה שנפש הטבעית משגת.
11
