קונטרס ההתפעלות כ״דKuntres HaHitpa'alut 24
א׳והנה מבואר למעלה בנפש הטבעית ה׳ מדריגות כללים מלבד אשר אין בזה מבחינת אלהות כלל שהוא מי שאינו חפץ רק להתפעל בלתי גילוי כוונה לה׳ רק בהעלם כו׳. והנה בדוגמא זו יש גם כן בנפש האלהית כשהיא בתכלית הקטנות שבה בבחינת ההעלם ביותר.
1
ב׳ותחלה יש לבאר מהו בחינת הקטנות דנפש,
2
ג׳בהיות שזה כלל גדול דכל מעשה הטוב במצות עשה וסור מרע בשס״ה לא תעשה דכל אחד מישראל מגדול ועד קטן, הגם שבודאי תלוי בבחירה לבחור בטוב ולמאוס ברע בכל אחד מישראל לפי ערך מעלתו ומדרגתו באהבה ויראה בתמידות עבודתו
3
ד׳(הנקרא פרומקייט או להיפוך קלות ופריקות עול כו׳),
4
ה׳הנה זהו בחלק וסוג העבודה במצות אהבה ויראה ביגיעה רבה ובעול העבודה בתורה ומצות כו׳.
5
ו׳אבל יש כמו טבע ממש בכל אחד מישראל גם בסור מרע ועשה טוב שלו בפועל ממש
6
ז׳דוקא מצד שרש נשמתו האלהית שהוא בבחינת עצמית וטבעית ולא מצד בחירתו ועבודתו כלל,
7
ח׳עד שבזה ישתוו העובד והירא עם הקל ופורק עול
8
ט׳כמו שלא לחלל שבת ושלא לעבוד עבודת גילולים וכל עבירות החמורות בעריות ושפיכת דמים וכהאי גוונא. וכן כמה מצות עשה כמצה בפסח וכסוכה ותפלין וציצית וכהאי גוונא שכמו טבעית גם אצל עם הארץ ופחות הערך בלא טעם ודעת
9
י׳ולא מצד מצות אנשים מלומדה כלל, כי אם רק מצד בחינת יהודית העצמית דוקא (בלשון אידייש זיין עצמית יהודישקייט כו׳),
10
י״אוכמו הנשים ועמי הארץ שיזהרו בנפשם בתכלית הזהירות מכל אשר אסור וטמא גם באיסורים קלים מדבריהם.
11
י״בוהגם שיש כמה וכמה שמקילים בעצמם בבחינת קלות ממש לעבור על דבר האסור ולא לחוס למצות מעשיות כל כך.
12
י״גהנה זה בא מצד נפש הטבעית בבחינת הרע שבה שגובר על טבעית הנפש האלהית בזה,
13
י״דאבל טבעיות ועצמיות דנפש האלהית היפוך זה ממש כי מעצמה וטבעה תחפוץ מאד בטוב האלהות במצות עשה ולמאוס ברע.
14
ט״ווכאשר הענין רק בחלק המעשה לבד הוא בבחינת המדריגה התחתונה שבה בחינת נפש רק בחינת מעשה
15
ט״ז(וכמו בחינת ענין ההסכם דנפש הטבעית שבאה מן המחשבה הקרה הנזכר לעיל רק שהוא דרך נבדל ולא בבחינת עצמית וטבעיות כמו בנפש האלקית כו׳),
16
י״זולולי בחינת עצמית וטבעית דכל ניצוץ מישראל בסור מרע ועשה טוב הנה מצד עבודתם ויראתם הנקרא (פרומקייט כו׳) כבר היה כלה כו׳,
17
י״חרק שעל ידי העבודה והיראה שבכל אחד לפום שיעוריה דיליה מתחזק כח העצמי הזה דנפש האלקית בכל פרטי דקדוקים בסור מרע ועשה טוב ושיהיה דבר חזק ומתקיים בלי ישתנה להקל ולעבור או להטעות ולהתיר לעצמו כו׳.
18
י״טובזה יש הפרש גדול בין כל אחד לחבירו עד שיש צדיק גמור ורשע גמור בענין המעשה
19
כ׳(וברשע גמור נסתלק גם כל כח האחרון במעשה בנפשו האלהית
20
כ״אמפני תוקף הרע הגמור דנפשו הטבעית וכמו שכתוב נר רשעים ידעך לגמרי עד גם בחינת המעשה כו׳.
21
כ״באך עם כל זה גם פושעי ישראל מלאים מצות כרימון. וע״כ כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא ודי למבין.)
22
